‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי החקיקה הפלילית לאור חוקי היסוד?

תוכן עניינים

מבוא

א. הקדמה

ב. השפעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על החקיקה הפלילית

 ג. היקף זכויות האדם הנגזרות מחוק-היסוד

 ד. חקיקת העונשין שעל המדוכה וחוק-היסוד

 1. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - עיכוב, מעצר ושחרור) 

(א) חקיקה בנושא מעצרים

 (ב) חקיקה בנושא פגישה עם עורך-דין

(ג) חקיקה בעניין עיכוב יציאה מהארץ

 2. חקיקה בנושא חיפוש בגוף החשוד

 3. חקיקה בנושא האזנת סתר

 4. חוקים והצעות חוק נוספים

 5. חקיקה פלילית המתחשבת בנפגע

סיכום

ביבליוגרפיה 

חידושו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו,1 כמו גם של חוק-יסוד: חופש העיסוק 2 אינו רק בעקרונותיו ובמהותו, אלא גם בנטל שהוא מטיל על רשויות השלטון כולן, לרבות הרשות המחוקקת, לנהוג על-פיו. השלכותיו של חידוש זה - אין ביטוין רק בכוחו של בית המשפט להכריז על אי תקיפותו של חוק הכנסת. השלכותיהם המיידיות והישירות של חוקי-היסוד הן גם בכך, שחוקים אלה מזקיקים את תהליך החקיקה למבחני דרך מוקדמים, הבאים להבטיח, ככל האפשר, שחוק אכן יעמוד בדרישות המהותיות של חוקי-היסוד. ואכן, עם קבלתו של חוק-היסוד הנחה היועץ המשפטי לממשלה את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה לציין בתזכירי החוק, היזומים בידי הממשלה, את מידת התאמתו של החוק המוצע לחוקי-היסוד ולפסקות ההגבלה שבהם. לאחרונה יזמו יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש ועדת הכנסת הצעה לקבוע בתקנון הכנסת הליך ממוסד, שיבטיח דיון מושכל וממוקד בטענה, אם תעלה, שהצעת חוק פוגעת בזכויות יסוד בניגוד לעקרונות האמורים בחוקי-היסוד. אלה הם שלבים של התחלות בלבד להיערכות באמצעות תהליכי החקיקה לקיום מצוותם של חוקי-היסוד להתאים את חקיקת הכנסת לאמור בהם. נראה שאף שחלפו כמעט ארבע שנים מאז חקיקתם של חוקי-היסוד הנידונים, עדיין לא הופנמה המודעות ולא פותחה ההבנה למשמעותם העקרונית ולמה שמתחייב מהם בתחום החקיקה. אפשר שהגורם לעיכוב נעוץ בחלקו באמביוולנטיות של המחוקק לעניין החידוש החוקתי שנתחדש בעולמנו ואולי אפילו בהתנכרות ובסירוב להכיר במשמעויותיו. אפשר שהגורם הוא בפער שנפער בין חוקי-היסוד כמסמך פוליטי לבינם כמסמך משפטי, בלא שהמחוקק העריך מראש את פועלה של חקיקתו.3 אך אפשר גם שהפיגור בהבנה כיצד להתמודד עם משמעויותיהם של חוקי-היסוד הוא טבעי ומובן, שהרי אין הקונסטיטוציונליזציה אירוע חד פעמי, אלא היא מטבעה תהליך נמשך ומתפתח, שגורמים שונים שותפים לו ואשר היערכותם, מטבע הדברים, אינה מתואמת ותהליכי התגובה שלהם שונים מעצם מהותם. ההיערכות היא אפוא, ככל הנחזה לעין, איטית. אולם מניסיוני שלי יכולה אני להעיד, כי מתחת לפני השטח מתרחש תהליך זוחל של השפעה מונעת של חוקי-היסוד, שאימתם משמשת בלם מפני חקיקה הפוגעת בזכויות למעלה מן הנדרש, ואשר לפני חקיקתם של חוקי-היסוד היה מבחנה היחיד עצם חקיקתה. קיומם של חוקי-היסוד, כשלעצמו, הוא כלי לאנשי משרד המשפטים במילוי תפקידיהם לעמוד על משמר זכויות היסוד של הפרט, הן בחוות-הדעת שהם נותנים בעניין פעולות מינהל והן בפעולתם בתחום החקיקה. הוראותיהם של חוקי-היסוד הפכו להיות מרכיב יסודי בשיקולי האחראים על הכנת החקיקה עובר להבאתה לפני הכנסת. אין הציבור חש בתהליך זה, שכן כוחו דווקא במה שהוא מונע, ואינו מגיע לידיעת הרבים. אבל חשיבותו של התהליך אינה נפחתת רק מסיבה זו. אך מובן הוא כי תהליך זה נותן את אותותיו גם לעניין החקיקה הפלילית, הסובסטנטיבית והפרוצדורלית כאחד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 י' קרפ "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ביוגרפיה של מאבקי כֺח" משפט וממשל א

 י' קרפ "המשפט הפלילי - יאנוס של זכויות האדם: קונסטיטוציונליזציה לאור חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו"

P.W. Hogg Constitutional Law of Canada at p. 1335.