‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי כבוד האדם והוצאה לפועל?

תוכן עניינים

פתח דבר. 6

ההיסטוריה החקיקתית והפסיקתית.. 8

פסיקת בית המשפט העליון. 9

בג"צ פר"ח. 11

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 19), התשנ"ט –1999 (להלן: "תיקון 19") 17

המצאה לפי תקנות סד"א. 17

המצאה מלאה.. 17

הברחת נכסים אינה עילה למאסר. 18

ביטול הצורך בבחינת התועלת בהליכי עיקול לפני מתן צו מאסר. 19

צמצום ההגנה לחייבים.. 20

דרך נוספת למתן צו מאסר אף שלא ב"המצאה מלאה". 20

חופש היציאה מהארץ כזכות חוקתית.. 23

זכות הקניין של הזוכה מול זכויותיו החוקתיות של החייב. 28

ההגנה על כבודם של זוכים וחייבים.. 31

צווי מאסר כהליך מרתיע ויעיל. 33

ביקורת ערכית.. 35

מאסר חייבים במשפט המשווה. 36

סיכום.. 39

חוק ההוצאה לפועל נימנה על קבוצת החיקוקים שעניינה ביצוע פסקי-דין וחיובים אחרים שמתבצעים כמו פסקי-דין. מבין החיקוקים שבקבוצה וו נזכיר לדוגמא את פקודת בזיון בית-המשפט ; פקודת המסים (גבייה); תקנות ההוצאה לפועל נגד המדינה : חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים); חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי; חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות; חוק המזונות (הבטחת תשלום). ובכך לא מיצינו עריין את הרשימה במלואה. לחלק מהחיקוקים הללו יש נקודות חיכוך מירביות עם חוק-יסוד 2 כבוד-האדם וחירותו, מכיוון שחלק מהוראותיהם נוגד בעליל הוראות חוקתיות שנקבעו בחוק-היסוד.

רוב הסעיפים הבסיסיים והבולטים בחוק ההוצאה לפועל משיקים להוראות שבחוק-היסוד ומתנגשים בהן באורח חזיתי.

למשל: ההוראה שנקבעה בסעיף 13 לחוק ההוצאה לפועל עניינה בסמכויות מעצר, הנתונות לראש ההוצאה לפועל, לשם מניעת הפרעה בביצוע הליכים. הוראה זו מתנגשת בסעיף 5 לחוק-היסוד שכותרתו היא "חירות אישית", והוא קובע: "אין נוטלים ואין מגבילים את תירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת". סמכויות מעצר אלה שבסעיף 13 האמור, נוערו לקדם אפשרות של התנגדות אלימה לפעולות הוצאה לפועל, שעלולה לסכן את שלום הציבור בעת ביצוע הליכים מיוחדים ובלתי שגרתיים של הוצאה לפועל. הוראת הסעיף באה לתת בידי מערכת ההוצאה לפועל מכשיר יעיל, שנועד למנוע מחייבים ומדורשי טובתם להפריע בדרכי אלימות להליכים המתבצעים על-פי דין. בסעיף זה אין לעשות שימוש יומיומי ועל ראשי ההוצאה לפועל לייחד אותו להליכים בלתי שגרתיים ויוצאי-דופן במהותם ובהיקפם.

ההוראה שבסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, מתנגשת בסעיף 6(א) לחוק-היסוד, שקביעתו היא : "כל אדם חופשי לצאת מישראל", ועל כך ידובר בהמשך הדברים.

עריכת חיפוש מותרת, בחצריו של חייב ובחצרים של צד שלישי, לפי סעיף 15 לחוק ההוצאה לפועל, בעוד שההיתר הזה נוגד את ההוראה שבסעיף 7(ג) לחוק-היסוד, אשר קובעת כי אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.

סעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל כולל הוראה המתירה עיקול נכסים אגב פריצה אליהם ושימוש בכוח סביר כאשר יש צורך בכך. הוראה זו פוגעת בשתי הוראות חוקתיות : (א) בהוראה החוקתית שמגינה על זכויות הקניין לפי סעיף 3 לחוק-היסוד: "אין פוגעים בקניינו של אדם" ; (ב) בהוראה החוקתית המגינה על הפרטיות וצנעת הפרט שבסעיף 7 לחוק-היסוד.

סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל יוצר בסיס חוקי למאסרו של חייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, והרי גם הוא (סעיף 70) ניצב בניגוד להגנה החוקתית שניתנת, בסעיף 5 לחוק-היסוד, לחירותו האישית של החייב.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' י' ויסמן "הגנה חוקתית לקניין" הפרקליט מב

 ש' שגב "על היחס שבין חוק-יסוד: כבוד-האדם וחירותו לבין תקנות סדר הדין האזרחי, בכלל, והסעדים הזמניים, בפרט" המשפט ב

 ד"ר ד' אבן-להב "כינוס נכסים לשם גביית חוב מס" המשפט א