‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שיקול הדעת של בית המשפט?

תוכן עניינים

א. מבוא ב. עמדת הפסיקה בבקשה לפירוק חברה על-פי בקשת נושה 1. נושה הזכאי להגיש תביעה

2. הגבלת הזכות להגשת תביעה (1) מחלוקת על קיומו של החוב (2) היעדר תועלת למבקש (3) התנגדות נושים אחרים (4) קיום הליכים של פירוק מרצון 3. התחשבות בשיקולים ציבוריים ג. קווים מנחים בהפעלת שיקול הדעת של בית המשפט 1. הרחבת שיקול הדעת של בית המשפט (1) תפקידה של החברה (2) שיקולי צדק (3) שיקולים של יעילות כלכלית 2. שיקולים נגד הרחבת שיקול הדעת של בית המשפט (1) פגיעה בנושים

(2) פגיעה בשוק האשראי (3) פגיעה בזכות הקניין (4) שיקולי יעילות 3. התחשבות בבעלי עניין 4. גובה החוב כשיקול רלוונטי 5. המניע להגשת הבקשה כשיקול רלוונטי ד. סוף דבר

בקשה לפירוק חברה בידי בית משפט יכולה להיות מוגשת בידי ארבעה גורמים: החברה, בעל מניות, נושה1 והיועץ המשפטי לממשלה.2 חלק הארי של בקשות הפירוק מוגשות, מטבע הדברים, בידי נושים. כאשר מוגשת לבית משפט בקשה לפירוק חברה באחת העילות הקבועות בפקודה, "רשאי" בית המשפט לפרק את החברה.3

את הביטוי "רשאי" בהקשר זה אפשר לפרש בשלוש דרכים:

1. במונח "רשאי" גלום שיקול דעת מוחלט לבית המשפט בעניין מתן צו פירוק;

2. לבית המשפט יש שיקול דעת שמוגבל להתחשבות בשיקולים מסוימים;

3. אם הוכחה עילה לפירוק החברה, בית המשפט חייב ליתן צו פירוק. לפי דרך פרשנות זו, מקום שהוכח לבית המשפט כי התקיימה עילה מוכרת לפירוק, על בית המשפט להפעיל את סמכותו ולהורות על פירוק.4

עצם השימוש במונח "רשאי" כשלעצמו אינו מצביע בהכרח על קיומו של שיקול דעת,5 שכן מונח זה משמש לעתים במשמעות של "מוסמך" ".6 החובה להפעלת הסמכות נובעת מכוח שיקולים שמחוץ ללשון הטקסט, והיא מתבקשת מתכלית החקיקה.7

הפסיקה דחתה את הפירוש השלישי. לשני הפירושים האחרים יש עיגון בפסקי-הדין הרבים שעוסקים בסוגיה, כאשר היקף שיקול הדעת של בית המשפט הושפע גם מזהותו של מגיש הבקשה לפירוק ומעילת הבקשה.

החלטה לפירוק חברה עשויה להשפיע על גורמים שונים. החלטה כזו משפיעה באופן ברור על בעלי המניות בחברה, על העובדים שלה וכן על הנושים של החברה. בנוסף על הגורמים האלה, יכולה ההחלטה לפגוע באינטרסים של הקהילה בכללותה. זה המצב כאשר מדובר בחברה, שיש לה חשיבות ביטחונית או בחברה שמשמשת חברת תעופה לאומית. במקרים אחרים עשויה החלטת הפירוק לפגוע במגזר מסוים של הקהילה, כגון חברה שמפעלה ממוקם בעיר פיתוח, שמספר ניכר מבין תושביה מועסקים בחברה, או חברה שיש לה ספקים רבים, שעלולים להיפגע עקב הפסקת פעילותה של החברה.

באיזו מידה צריך בית המשפט להתחשב בכל הגורמים האמורים?

נדגים את הבעייתיות הכרוכה בשאלה המוצגת בדוגמאות מספר:

1. ראובן הוא נושה של חברת אחים אביוני בע"מ. החברה חייבת לו סך של 10,000 ש"ח. אף שעבר המועד שבו הייתה החברה חייבת לפרוע את החוב, לא עמדה החברה בהתחייבותה עקב חוסר סולבנטיות. האם ראובן זכאי לקבל צו לפירוק החברה? האם יכולים הגורמים המעוניינים האחרים למנוע את הפירוק המבוקש?

2. זבולון הוא נושה של חברת המלביש בע"מ, שמפעלה מצוי באזור פיתוח ומעסיק חלק גדול מתושביו. זבולון מבקש את פירוק החברה בטענה, שזו חייבת לו כספים ואינה משלמת לו עקב חוסר סולבנטיות. האם רשאי בית המשפט, שלא ליתן צו פירוק מן השיקול שפירוק החברה יפגע במקור פרנסתם של העובדים הרבים, ויגרור אחריו אבטלה של חלק גדול מתושבי האזור?

3. יששכר הוא נושה של חברת שעשועון בע"מ בסכום של 20 ש"ח. הוא מבקש לפרק את החברה, הנמצאת בקשיים כספיים, כדי להקטין את מספר המתחרים בחברת הצעצוע בע"מ, שהוא בעל עניין בה.

בכל המקרים הנ"ל מתעוררת השאלה בדבר השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בעת מתן צו לפירוק חברה.

החיבור יתמקד בהיקף שיקול הדעת של בית המשפט בבקשה לפירוק חברה המוגשת בידי נושה של החברה. מטרתו של החיבור היא לבדוק את עמדת הפסיקה בסוגיה זו ולהתוות קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח (1) 45, 52-51

א' ברק פרשנות במשפט (ירושלים, כרך ב) 120.