‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי כבוד בהגנה עצמית והגנת הצורך?

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל בכנסת ביום, נעשה תיקון בחוק העונשין לגבי סעיף 22, 2העוסק בהגנת הצורך; ליתר דיוק נעשתה הבחנה בין שתי הצורות שבהן מופעלת ההגנה הזאת - הגנה עצמית (או פרטית) והגנת הצורך stricto sensu. במלאכת התיקון הזו (שעליו המליצו מומחים במשך שנים רבות) 3הוחלט גם להשמיט את הערך "כבוד" מכל יתר הערכים שאליהם מופנה הסעיף - ערכים של חיים, רכוש, בריאות וגוף.

יצא אם כן, כי בתוך יממה אחת החליטה הכנסת, מחד גיסא, שעל-פי המשפט הפלילי אין טעם עוד להעניק הגנה לאדם אשר נאבק על כבודו; מאידך גיסא, ייחסה הכנסת את הערך "כבוד" כאחד מערכי היסוד החוקתיים של שיטת המשפט הישראלי בקובעה כי אותו חוק-יסוד האמור להרחיב את זכויות האדם בישראל, ואולי להוות גם תשתית למגילת זכויות האדם במתכונת מלאה ומפורטת, הוא יישא את השם חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ייתכן מאוד כי הסמיכות הזאת בין שני החוקים איננה אלא מקרית לחלוטין, וכי המחוקק עצמו כלל לא היה ער לקשר המילולי הזה בין שני מעשי החקיקה. יתרה מזאת, ייתכן כי רצוי היה למחוק את המילה "כבוד" מפירוט המילים שבסעיף 22 לחוק העונשין, הן משום שכמעט שלא היה בה שימוש במשך יותר מיובל שנים של קיום הנוסח (קודם על-פי סעיף 18 לפקודת חוק פלילי, ולאחר מכן בסעיף 22 לחוק העונשין), והן בשל התחושה כי הכוונה בשימוש המילה "כבוד" היתה בעייתית, כאשר התקבלה החקיקה המנדאטורית; קרי, בהענקת סעד משפטי לעבריינים של מעשי פשע שנעשו למען שמירה על "כבוד המשפחה".

אולם אם אכן היתה כוונת המחוקק המנדאטורי להתחשב בתרבות הארץ-ישראלית (של מקצת האוכלוסייה, ובייחוד הבדואים), הרי שבכל שנות קיומה של ההגנה, לא היה אף לא מקרה אחד (שפורסם) שבו ניסה נאשם להגן על מעשה הריגה או כל מעשה אלים אחר בטיעון שהדבר נעשה בשם כבוד המשפחה.4 כידוע, לא חסרו מקרים כאלה, הן בתקופת המנדאט והן לאחר קום המדינה.

עם זה קשה להאמין כי טיעון כזה היה מתקבל. לפיכך, בלא קשר לכוונתו המקורית של השלטון המנדאטורי, ממילא היה רצוי שבדרג השיפוטי תתפרש המילה "כבוד" במשפט הפלילי בהתאמה לערכיה של מדינה דמוקרטית. אין להתייחס אל שילובה של המילה בין הערכים של הגנת הצורך כטעות או כדבר חסר משמעות. הרי בדיעבד התבררה חשיבותה, ועצם בחירת המילה להיות הסימן והסמל של מגילת זכויות האדם בזעיר אנפין, כפי שנעשה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מצביע בעליל על המשמעות העמוקה הטמונה בה.

למילה "כבוד" יש מגוון של מובנים שונים. אולי רצוי שלא תוענק ההגנה לכבוד המשפחה במובן של "family honour" (וכן זו המילה - "honour" - אשר מופיעה בניסוח האנגלי המקורי של פקודת חוק פלילי). ואולם למובן אחר, הוא "dignity" (וזה התרגום באנגלית שניתן למילה בשמו של חוק-היסוד), יש קשר ישיר והדוק לזכויות האדם. היטיב לעשות השופט בדימוס, חיים כהן, בחיבור שהופיע באנגלית (ללא קשר לחוק-יסוד ובטרם נחקק), ובו תיאר את המסמכים השונים, לאומיים (כגון, חוקות) ובין-לאומיים (כגון, אמנות), שבהם מוזכרת המילה dignity; וכך כותב השופט כהן:

...in international legal parlance human dignity is, first of all, a synonym for human worth, the inherent excellence of the human person as distinguished from any other living creature: it is the attribute of dignity which characterizes and typifies the human person...

Secondly, human dignity is the source from which human rights and liberties are derived... human dignity provides the causa as well as the ratio, for all human rights legislation...

Thirdly, human dignity is the goal to which the rule of human rights law aspires. As justice is - or ought to be - the purpose of all law, so is human dignity the compass or signpost by which human rights are - or ought to be - orientated. In a fully implemented human rights regime, the cause for which the human rights were enacted - namely, human dignity - will be satisfied and their purpose achieved.5

אל נוכח הגישה שננקטה כאן, אולי יש להצטער על השמטת המילה מן הערכים המעוגנים במשפט הפלילי. לעומת זאת יש להתברך שבעתיים על שילובה באופן כה בולט בכותרתו של חוק-היסוד הבא להעניק זכויות יסוד ולהבטיחם. המצב הרצוי היה, שהן בסעיפי ההגנה במשפט הפלילי והן במסמך החוקתי היה ביטוי לעצם קיומו של הערך שבמילה "כבוד". אולם במצב הנתון היום, מן הראוי לבחון את החוק החוקתי בראיית המשפט הפלילי, מתוך ניסיון לבדוק אם ניתן להשיג את אותה ההגנה באכסניה של חוק-יסוד - ואולי אף ביתר שאת. למשל, בעוד ניתן להפעיל את המשפט הפלילי רק בדיעבד, לאחר שהערך המוזכר בו נפגע, קיים בחוק-היסוד הבסיס להזדרז ולבקש סעד משפטי בטרם נגרם הנזק.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ר' בן-ישראל "דיני עבודה" שנתון המשפט הישראלי ב

 א' שוחטמן "ויעמידה ליעקב לחק"

 : ל' שלף "בין קדושת החיים לכבוד האדם - על ייסודי הגוף, הקִדמה הרפואית, רגישות אנושית והמשפט הפלילי"