‏190.00 ₪

השלכות המשטר האבסולוטי הנאור על היהודים היו מגוונות, כאשר הראשונה ומשמעותית ביותר שבהן הייתה העובדה שלראשונה נשקלה אפשרות לשלב יהודים בחברה הכללית, דבר שמייצג כי האחידות והאחדות של החברה הנוצרית נסדקה – יהודים הם בני אדם, לפיכך אפשר לשלב אותם בחברה הכללית ולהקנות להם זכויות אזרח, תהליך של "הנמכת המחיצות" שבין יהודים לבין החברה הכללית. השלכה נוספת היא האמביוולנטיות שהפגינה החברה הנוצרית כלפי שילוב היהודים בחברה, כלומר ריאקציה שהתעוררה בקרב החברה הנוצרית שהתאפיינה בהטלת ספק בשילוב היהודים בחברה הכללית. בתוך החברה הנוצרת מתקיים וויכוח העוסק בצורה שבה ישתלבו או לא ישתלבו היהודים בחברה הכללית. מכאן שהשיח המדובר הוא שהיהודים "מקולקלים" ואוחזים בסל תכונות שליליות, לפיכך ניתן למעשה לתקן אותם ולהפוך אותם למשהו חיובי יותר. ניכר כי תפיסות שהלכו והתקבעו ב"עולם הישן" עדין מחלחלות ומשפיעות על מהותו של המונח "תיקון" כאשר עדין עולה דרישה מהיהודים להמיר את דתם, עם זאת ישנו כמובן שינוי עצום ביחס לאופי ההשתנות הרצויה של היהודים ומועד התרחשותה, וכן במדינה האבסולוטית החדשה שואפים השליטים לשינוי היהודים, לכאורה, במישור החילוני בלבד. כלומר, אינם נתבעים להמיר את דתם, אלא להחליף את עיסוקיהם למקצועות יצרניים, ללמוד את שפת המדינה, להישמע לחוקיה, וכן לוותר על מנהגים המשמשים חיץ בינם לבין החברה הענפה. לפתע בעיית היהודים נתפסת לבעיה שפתרונה אפשרי לאלתר. יהודים משכילים החלו לצאת מחוץ לקהילה שלהם ולפתח רעיונות חדשים, ברוח זו יהודים יכלו לעשות דברים חדשים ושונים כגון השתתפות באירועים חברתיים כדוגמת אירועי סלון ולהביע את דעותיהם בעניינים החוצים את תחומי הדת והכלכלה. או במילים אחרות, השתלבות בחברה הכללית, קבלת אמנציפציה ליהודים המשכילים הכוללת יכולת השפעה על תהליכים פוליטיים, יכולת לבחור ולהיבחר וכד'-"היהודי החדש", ואף יכולת לפתח שיח על לאומיות יהודית שלא היה קיים טרם לכן, שכן מדובר בשלב הזה על השכלה יהודית (לא עברית).