‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מכרזים ציבוריים לאחר חוק חובת המכרזים?

תוכן עניינים

א. מבוא - המכרז בין המשפט הציבורי למשפט הפרטי

 ב. ההיסטוריה החקיקתית של חוק חובת המכרזים

 ג. המבנה החוקי - חוק ותקנות

 ד. החידושים בחוק

 ה. תחולת החוק

1. תחולה פרסונלית

2. תחולה מהותית

 ו. הטעמים לעריכת מכרז - ההיבט הציבורי וההיבט כלכלי

 ז. דין המכרזים המהותי לאחר קבלת החוק

 1. חלוקה אנכית: פסיקה ותחיקה

 2. חלוקה אופקית: משפט ציבורי ומשפט פרטי 

בשנים האחרונות טושטשו הגבולות שבין המשפט הציבורי והמשפט האזרחי הפרטי במדינת ישראל. תופעה זו נחזית גם בעולם המערבי, הן באנגליה ובארצות-הברית והן במדינות המשפט הקונטיננטלי. עם נפילת החומות הפיסיות במקומות מסוימים כמעט שנעלמו גם החומות שהפרידו בין תחומי המשפט, שהיו כה מובהקים. לתופעה זו השפעה בתחומים רבים. ניתן להבחין בזרימה הדדית של ערכים מהמשפט הציבורי אל המשפט הפרטי ולהפך; ישנה זרימה של מכניזם ושל דרכי ניתוח אנליטיות מן המשפט הפרטי אל המשפט הציבורי. שתי דוגמאות הקשורות לעולם המכרזים ממחישות תופעה זו.

הדוגמה המובהקת לזרימה של עקרונות מהמשפט הציבורי אל המשפט הפרטי היא פסקי-הדין בפרשת בית יולס נ' רביב. פרשת בית יולס עברה כמה גלגולים עד שלאחרונה, לפני כמה שנים, נקבע בד"נ 22/82, 1שערך השוויון, שהוא ערך של המשפט הציבורי, אינו חל בתחום המכרזים הפרטיים. הדבר נקבע בדעת רוב, בניגוד לדעת הרוב בהחלטת בית המשפט בערעור האזרחי, שנתן השופט ברק.2 השופט ברק נשאר בדעת מיעוט בדיון הנוסף בעניין זה, אך כידוע, וכפי שאמר השופט חיים כהן בכמה הזדמנויות: The minority of today - the majority of tomorrow. הדבר בוודאי נכון לגבי השופט ברק, שכבר בפסק-הדין בעניין קסטנבאום3 הביע דעה שהייתה לדעת רוב באותו עניין, והיא שונה לחלוטין מדעת הרוב בדיון הנוסף בעניין בית יולס. אין ספק שפסקי-הדין בפרשת בית-יולס, בהם נדון מכרז פרטי, מראים את החלחול ואת הזרימה של ערכים ציבוריים ושל דיני המכרזים הציבוריים, שהם כל כולם יצירתו של בית המשפט הגבוה לצדק, אל תוך המשפט הפרטי.

את התופעה ההפוכה, לאמור העתקת דרכי חשיבה ודרכי ניתוח, כמו גם ערכים, עקרונות וכללים מן המשפט הפרטי אל המשפט הציבורי, אנו רואים בעצם ההתייחסות אל מכרז - וגם אל מכרז ציבורי - כאל מה שמכונה במשפט פרטי הזמנה להצעה. לפי כלי ניתוח אלה, המכרז אשר עורכת הרשות, לעתיד בעל החוזה, אינו אלא הזמנה להצעה. כאשר המשתתפים במכרז נענים להזמנה הם מכונים מציעים, ובסופו של ההליך מקבלת הרשות את הצעתו של אחד מהם, הוא הזוכה במכרז. כך נוצר "חוזה הרשות", המכונה גם "חוזה שלטוני" או "חוזה ציבורי". על השיח הנוקט מונחים של הזמנה להצעה וקיבול בעקבותיה אמונים לומדי המשפט הפרטי, ולמעשה לפנינו שימוש בכלי ניתוח משפטיים של המשפט הפרטי בתחומי המשפט הציבורי. לניתוח זה משמעויות והשלכות גם בתחום הנורמטיבי, והוא מאפשר לנו להסביר גם את תחולתם של עקרונות מן המשפט הפרטי על מכרזים ציבוריים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בג"צ 5871/92 מיטראל נ' שר המסחר והתעשייה , פ"ד מז (1) 521, 527.

 בג"צ 292/61 בית אריזה רחובות נ' שר החקלאות, פ"ד טז 20, 27.

 בג"צ 991/91 פסטרנק נ' שר השיכון, פ"ד מה (5) 50, 63.