‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מגמות חדשות בפסיקה?

תוכן עניינים

מבוא

א. הפסיקה "החדשה"

1. עניין זילברשטיין

2. עניין ענבר

3. עניין א.ח.א. גולדשטיין

4. עניין סנונית

ב. המגמה והתשתית העיונית

1. ניתוח מבנה הפקודה ושינוי בסיס המס - עניין זילברשטיין

(א) הגדרת בסיס המס

(ב) מבנה הפקודה ותפקידו של סעיף 3

(ג) פרשנות פורמלית-מילולית לעומת גישה המעדיפה תוכן על צורה

2. מיסוי הטבה והקטנת הוצאות - עניין ענבר

(א) "היעדר חסרון-כיס"

(ב) "מיסוי עקיף"

(ג) סיכון וסיכוי

(ד) פריצת-דרך בנושא ניכוי הוצאות ריבית?

3. קיזוז הפסדים והחלוקה למקורות ההכנסה - עניין א.ח.א. גולדשטיין

(א) המקורות המנויים בסעיף 2(1) לפקודה

(ב) ההשפעה של ניתוח המקורות בסעיף 2 על פירושו של סעיף 28 לפקודה

(ג) השיקולים בעד קיזוז הפסדים עסקיים

(ד) השיקולים ביחס לקיזוז הפסדים בעסקה או בעסק אקראי בעלי אופי מסחרי

(1) החסרונות - החשש משחיקת בסיס המס

(2) קיזוז הפסדים שנוצרו בעסקה בודדת - החסרונות ומשקלם

(3) קיזוז הפסדים מעסקה בעלת אופי מסחרי - היתרונות

(4) נקודת האיזון הרצויה: ראוי לאפשר קיזוז הפסדים מעסקה בעלת אופי מסחרי

 (ה) המגמה המסתמנת: חלוקה חדשה של סוגי הכנסה

(ו) מהם עסק, משלח-יד ועסקה בעלת אופי מסחרי לאחר הכל?

4. ניכוי הוצאות של נישום שכיר וכשרותו הכלכלית הכפולה - עניין סנונית

(א) רקע כללי לעמדתן של רשויות המס

(ב) כללי ניכוי הוצאות כנגזרות מהגדרת בסיס המס

(ג) הוצאות מעורבות ותקנות מס הכנסה

(ד) "הכשרות הכלכלית הכפולה של העובד השכיר"

(ה) התקנות כאות מתה?

(ו) היקף ההלכה שנקבעה בעניין סנונית

סיכום

פסקי-דין אחדים שנפסקו לאחרונה על-ידי בתי-המשפט בתחום דיני המיסים מהווים, המשך להתפתחותם המואצת של דיני המיסים בישראל ולמגמת ההשתחררות מתפיסות בלתי-ראויות, שמקורן בתורת המקור הבריטית.

ניתן לזהות שתי גישות עיקריות בתחום דיני מס הכנסה, הראשונה, מקורה כאמור בגישה המכונה אצלנו "תורת המקור" הבריטית. השנייה מוכרת כיום כגישת ה"תוספת לעושר" או תיאוריית "בסיס המס הכולל". ההבדלים בין שתי גישות אלה ידועים, ואף הובאו בהרחבה גם לקורא העברי1.

גם בנושא פרשנותם של דיני מימים בישראל ניתן לזהות שתי גישות עיקריות. האחת נוטה לפרשנות פורמלית-מילולית, המסתמכת על היסוד הלשוני של הפרשנות והמייחסת משקל לצורה הפורמלית של אירוע המס הנידון (להלן: פרשנות פורמלית). האחרת מעדיפה את התוכן הכלכלי של האירוע, את הניתוח הנעזר במבחנים מתורת הכלכלה והמימון להשגת פירוש ערכי שיהלום את ערכיה החברתיים של החברה הישראלית (להלן: הגישה המעדיפה תוכן על צורה). באופן לא-מפתיע ניתן לזהות את תורת המקור עם הפרשנות הפורמלית.

הגישה שאומצה בארץ-ישראל המנדטורית הושתתה על "תורת המקור". אימוץ גישה זו נעשה, בהתעלמות מוחלטת ממבחן "תנאי הארץ ותושביה" שבסימן 46 לדבר המלך במועצה2. גישה זו מאופיינת בהלכות ובהשקפות שפותחו באנגליה של סוף המאה התשע-עשרה, בפרשנות פורמלית-מילולית שאינה נעזרת בניתוח ערכי, כך אומצו בדין הישראלי, בין היתר, הגישות הבאות:

(1) בסיס המס: אומצה הגישה שבאה לידי ביטוי בהכרזתו הטאוטולוגית של בית-הלורדים, מפיו של לורד מקנוטן, על-פיה:

be to meant not is It .income on tax a is pardoned be may I if ,Tax Income"

the to according varies assessment of standard The ...else anything on tax a

3,, .all is That .derived is income taxable which from source of the nature

השיטה הישראלית התעלמה במשך שנים רבות מביקורתו המבריקה של הנרי סימונס, שפורסמה כבר ואומצה למעשה על-ידי בתי-המשפט בארצות-הברית4.

(2) "מקורות" ההכנסה: 5נקבע שיש לסווג את ההכנסות ל"מקורות" שונים בהתאם חלוקה נוקשה ובלעדית, וכי יש להקפיד על הפרדה בין מקורות אלה. העובדה שגישה זו נועדה במקורה להגן על בני המעמד הגבוה באנגליה מפני עיניהם של בני המעמד הנמוך ולשמר את החלוקה הנוקשה למעמדות 6 לא הביאה לידי שינוי משמעותי בגישתן של רשויות המס בישראל בנושא זה, והן ממשיכות לראות עד היום את החלוקה למקורות ההכנסה כחלוקה נוקשה ובלעדית.

(3) פרשנות בדיני מיסים: כאמור, בעבר אומצה הפרשנות הפורמלית גם בדין הישראלי7. שני ביטויים עיקריים היו לגישה זו:

(א) לצורך חיוב במס, יש להוכיח קיומה של הוראת חוק ספציפית; ספק בקיומה של הוראת חיוב או בפירושה פעל לטובת הנישום.

(ב) יש לפרש את המונחים המצויים בפקודה באופן מילולי ובהתעלם מיסודות ערכיים, גם כאן היתה קיימת נטייה לאמץ אחת הפנינים שבאו מבית-המדרש האנגלי, שקבע: "law tax in equity no is There". 8

אי-נוחות מגישות אלה הורגשה כבר בשנות החמישים, פרופסור לפידות עמד על כך בכמה מחיבוריו9. כך גם בתי-המשפט: בע"א 545/59 דן אגודה שיתופית נ' פקיד השומה, תל-אביב 5 10 דחה השופט ויתקון מבחן אנגלי בדבר הגדרת המונח "טובת-הנאה" והעדיף את "המבחן האמריקאי". כעבור זמן, בחיבור שפרסם, הביע אותו שופט את תקוותו שבענייני מיסים, "הלוואי שהיו הפרקליטים באים לבית המשפט, כשהם מצוידים בכל החומר הכלכלי הדרוש להבנת החוק." 11גם בתי-המשפט המחוזיים הביעו בכמה הזדמנויות את דעתם החיובית על מגמה זו12. אכן, התופעה הבולטת היא שבית-המשפט העליון סימן בהזדמנויות לא-מעטות את נכונותו לפרוץ את הדרך הראשית להשתחררות מהגישה האנגלית 13 המקובלת עדיין על נציבות מס הכנסה14. מגמה זו באה לידי ביטוי חד-משמעי בעניין חצור.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 י' מ, אדרעי "חוק יסודות המשפט כמקור סטטוטורי לאקטיביזם שיפוטי ולרפורמת מס שיפוטית" עיוני משפט יז

י' מ' אדרעי וע' דותן "מיסוי דמי שכירות מראש במס הכנסה" מחקרי משפט ד

 י' מ' אדרעי "השופט יצחק כהן - על תרומתו לדיני המסים בישראל"