‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ארגון עובדים?

תוכן עניינים

א. הקדמה;

ב. פסקי-הדין:

 1. פסק-הדין Newspapers Associated;

 2. עניין "עמית" - הסתדרות עובדים מכבי נ' מרכז השלטון המקומי ואחרים ;

 ג. המעבר השיפוטי מקיבוציות לאינדיבידואליזם ;

 ד. קיבוציות וזכויות-היסוד ;

ה. המעבר השיפוטי לניאוליברליזם;

ו. צורות חלופיות של התארגנות עובדים;

 ז. מחירה של הכללת-יתר;

ח. הערת סיכום.

הספרות העוסקת ביחסי עבודה ובמשפט-עבודה בימינו מרבה לעסוק בשאלות הנוגעות לעתיד ההתאגדות המקצועית (unionism) : האם ארגוני העובדים ברחבי העולם מאבדים מכוחם? כיצד צריכים ארגוני העובדים לשנות את יעדיהם כדי להסתגל לשינויים החלים במאפייני העובדים בחברות הפוסט-תעשייתיות? האם צריכים הארגונים לעבור משיטה של יריבות לשיטה של שיתוף-פעולה בתחום המשא ומתן הקיבוצי 1 ? כיצד משפיעות הנורמות של משפט-העבודה על התפתחות כוחם של הארגונים והאם הן עשויות לתרום להידרדרות בכוחם 2 ?

הסוגיה המרכזית בבחינת תפקידיו של ארגון העובדים שתועלה בעבודה זו היא האם עיקר תפקידו הוא ניהול משא ומתן קיבוצי וייצוג עובדים ביחסי עבודה קיבוציים. במסגרת זו, ניתן לשאול האם לגיטימי, ואף רצוי, שהארגון יעסוק, כחלק העיקרי מפעילויותיו, במתן שירותים סוציאליים בסיסיים לחברים בו (כגון שירותי בריאות, ביטוח-פנסיה או קצבת-אבטלה) והאם לגיטימי להקים ארגון עובדים שמטרתו לייצג את העובדים על בסיס חוזי-עבודה אישיים ולא במסגרת משא ומתן קיבוצי? באופן קיצוני יותר, ניתן לשאול האם אפשר שמפעל מסחרי יקים ארגון עובדים למטרות רווח, כך שגם החברים העובדים בו יצאו ממנו נשכרים כצרכניו של אותו מפעל (ולאו דווקא כעובדים) ?

במשפט הישראלי התעוררה הסוגיה האמורה בבית-הדין הארצי לעבודה, בעניין "עמית" - הסתדרות עובדים מכבי נ' מרכז השלטון המקומי ואחרים3. השאלות שעלו להכרעה שיפוטית בעניין זה עסקו במרכיבים הבסיסיים ביותר של הגדרת תפקידם של ארגוני העובדים, כשבמרכזן עמדה השאלה, מהו תחום הפעילויות והמטרות הלגיטימיות של הארגון.

הדיון בשאלות אלה התעורר על רקע קבלתו של חוק ביטוח-בריאות ממלכתי, שמכוחו הועברה הזכות לגבות דמי ביטוח-בריאות מידיהן של קרנות ביטוח-בריאות פרטיות לידי רשויות הביטוח הלאומי. לכך היו השלכות ישירות על ההתאגדות המקצועית בישראל. הסתדרות העובדים הכללית4, באמצעות קופת-החולים הכללית שלה, היתה בעבר הספק הראשי של ביטוח הבריאות בישראל וגבתה מכ-80% של אוכלוסיית העובדים דמי ביטוח בריאות, כחלק אינטגרלי מדמי-החבר בארגון העובדים. החוק גרם אפוא לניתוק הקשר הפיסקלי הזה בין ההסתדרות הכללית לבין קופת-החולים הכללית שלה. למעשה הפרדה זו בין ביטוח בריאות לבין התאגדות מקצועית היתה אחת ממטרותיו של החוק. התומכים בהפרדה האמורה טענו, שהקשר בין חברות בארגון עובדים לבין ביטוח בריאות הרתיע את העובדים מלממש את החופש לעזוב את ההסתדרות הכללית ולהצטרף לארגון עובדים אחר. עוד נטען, שהמס שגבתה ההסתדרות הכללית לצורכי ביטוח-הבריאות שימש למימון מטרות נוספות של ארגון העובדים שלה. יש לומר, כי גם אם היה ממש בטיעונים אלה, עדיין ניתן היה להבטיח את חופש ההתאגדות של העובדים ואת זכותם להצטרף לארגון אחר ולהבטיח שמסי החבר אכן ישמשו למטרה המוצהרת שלשמה נגבו באמצעים חריפים פחות5. הגבלת זכותו של ארגון עובדים לפתח שירותים סוציאליים בסיסיים ולספקם לחבריו היא צעד קיצוני יותר, המערער את יכולתו של הארגון למשוך אליו חברים ולגבש את חברותם. נראה, כי אם זו היתה מטרתו העיקרית של החוק, אפשר היה לתקוף אותו בעילה של התערבות בלתי-מוצדקת בחופש ההתארגנות של ארגוני עובדים6.

בעניין עמית עלתה השאלה, אם ארגון שהוקם מלכתחילה בידי עמותה מסחרית (מלכ"ר הפועל למכירת שירותי בריאות) במטרה להשיג יתרון מסחרי בתחום מתן שירותיה - לה ולחבריה - ושמטרותיו העיקריות אינן המטרות הקלסיות של ארגון עובדים (משא ומתן קיבוצי), ראוי בכל-זאת להכרה כארגון עובדים ; האם ראוי הוא לחירויות ולזכויות-היתר המשפטיות שארגוני עובדים זכאים להן ? בית-הדין הארצי, בצטטו החלטה של בית-הלורדים האנגלי, השיב על שאלה זו בחיוב. הן פסק-הדין הישראלי והן פסק-הדין האנגלי עליו הוא מסתמך מדגימים את ההתלבטות שבה שרוי משפט-העבודה בסוף המאה העשרים. כך, לאחר פחות ממאה שנים של מתן לגיטימציה לאידיאולוגיה קיבוצית כבסיס להסדרת תנאי העבודה, מערערים אלה הדוגלים באינדיבידואליזם, במדיניות אי-ההתערבות, בשוק החופשי ובחירויות הפרט את יסודותיה של האידיאולוגיה הקיבוצית, כאשר החלטות שיפוטיות כגון אלה אך מפלסות להן את הדרך.

כפי שנראה להלן, בית-הדין הארצי לעבודה אף הרחיק אל מעבר לקביעתו של בית הלורדים האנגלי, בפרט בהתחשב בהבדל הקיים בין הרקע החקיקתי בישראל, הנשען על תפישות של אידיאולוגיה קיבוצית במשפט-העבודה, ובין המצב באנגליה המאופיין במשפט-עבודה ובחקיקה המבוססים ממילא על אידיאולוגיה אינדיבידואליסטית. בחיבור זה אסקור באופן השוואתי את שתי ההחלטות (הן באנגליה הן בישראל) ואנתח את השלכותיהן של החלטות אלה ומשמעותן לעתיד משפט-העבודה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 a Towards - Israel in Unions Trade of Review Judicial and Adminstrative" Raday .F

.Inst Sacher ,Law .Comp .Cong .Int th11 to .Rep .Isr Governance" Union Trade of Law

 Others and Palmer .v Ports British Associated and Wilson .v Newspapers Associated

Rights Strategy" 24 Ind. L. J.