‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מיזוגים והשתלטויות בחברות ובתאגידים?

תוכן עניינים

מבוא. 

מהן עסקאות המיזוג וההשתלטות?. 

הסוגיות הבסיסיות מדיני החברות בקונטקסט של מיזוגים והשתלטויות. 

מהותה של האישיות המשפטית של החברה. 

מיזוג או רכישה - סוגיית ההערכה Valuation

בעיית הנציג. 

מיזוגים והשתלטויות: תרכובות של סוגיות יסוד מדיני החברות. 

סוגיית ההערכה למול בעיית הנציג. 

סוגיית ההערכה למול סוגיית המימון 

התמריצים המנחים את ביצועם של עסקאות מיזוג. 

סיכום. 

ביביליוגרפיה. 

עסקת המיזוג הינה הביטוי המלא ביותר לתופעת החיבור: במסגרתו, שתי יחידות משפטיות ו/או עסקיות מתחברות ליחידה אחת, כך שחברה אחת נעלמת מן העולם. ההשלכה המיידית של עסקת המיזוג הינה הרכישה המלאה של מניותיה של החברה הנעלמת: להבדיל מעסקת הרכישה המרוכזת, שבה נרכשות רק מניות השליטה, הרי שבעסקת המיזוג, נרכשים 100% של מניות החברה הנרכשת. אומנם, רכישת המניות אינה מבטאת בהכרח את "הוצאתם החוצה" (buyout) של בעלי המניות של החברה הנרכשת: בהחלט ייתכן שהתמורה תשתלם לבעלי המניות של החברה הנרכשת בצורה של מניות החברה הרוכשת, כך שבעלי המניות של שתי החברות יהיו בעלי המניות של החברה הממוזגת, לאחר העסקה. אלא שבכל מקרה, מתקיים אלמנט של רכישה: בעלי המניות של החברה הנרכשת מאבדים את מניותיהם, בתמורה למזומנים או למניות של חברה אחרת.

בשלב זה, בא לידי ביטוי הפן המעניין השני של עסקת המיזוג: אם עסקת המיזוג היא אכן עסקה לרכישתם של 100% של מניות החברה, כי אז, ניתן היה לסבור שהעסקה נדרשת להסכמתם של 100% של בעלי המניות; תיאורטית, ניתן היה לחשוב שכל בעל מניות נדרש ליתן את הסכמתו לעסקת המיזוג כתנאי לביצוע העסקה.[1] אלא שעסקת המיזוג נחשבת לעסקה בין הישויות המשפטיות עצמן, ולא לעסקה בין בעלי המניות, ולכן, היא נדרשת לתמיכתם של האורגנים של החברות השונות. במילים אחרות, די בתמיכתו של רוב של בעלי המניות בחברה הנרכשת ובחברה הרוכשת כאחד, על מנת שניתן יהא לאשר את עסקת המיזוג.[2] עסקת המיזוג כרוכה באלמנט של "כפיה" (coercion) מבחינתם של בעלי המניות המתנגדים לעסקה: מניותיהם של אלה תופקענה מידיהם במסגרתו של המיזוג, למרות שהם לא נתנו את הסכמתם לעסקה. אלמנט הכפייה הכרוך במיזוג מבטא את נטייתו של הדין להעדיף את האינטרס הכולל בחיבור היחידות העסקיות על פני האינטרסים הפרטיים של בעלי המניות המתנגדים לעסקה. אומנם, הדין מקנה לבעלי מניות אלה זכויות והגנות שונות, אלא שבדרך כלל, הם לא יוכלו לחסום את ביצועה של העסקה עצמה.

חיבורו של אלמנט הרכישה המלאה יחד עם אלמנט הכפייה מבהיר הן את המקור לתמריצים לבצע מיזוג והן את הבעיות הכרוכות בעסקה זו: להבדיל מעסקת הרכישה המרוכזת, בעסקת המיזוג, מבקש המשתלט לרכוש את מכלול נכסי החברה, ולא רק את השליטה בה. מכאן, שהמקור לתמריץ להתאחד נמצא בנכסיה של החברה ובתזרימי המזומנים הצפויים שלה, ולא בעצם השליטה על קבלת ההחלטות בה. החברה הרוכשת צופה להפיק תועלת מרווחי החיבור הכרוכים בחיבורם של הנכסים של החברות השונות, ו/או מתזרימי המזומנים הצפויים על נכסי החברה הנרכשת לאחר המיזוג. במילים אחרות, המיזוג, להבדיל מן הרכישה המרוכזת, כרוך ברכישה של המיעוט (ולאו דווקא ברכישת מניות הרוב). הפן החיובי של רכישת המיעוט נעוץ ברווחי היעילות הצפויים מן המיזוג ובשיתופם של בעלי מניות המיעוט ברווחים אלה. להבדיל מעסקת הרכישה המרוכזת, עסקת המיזוג תהיה בדרך כלל עסקה שוויונית ולא מפלה. מכאן, שהמשתלט צופה להפיק את רווחיו מעליית השווי הכולל של הנכסים בעקבות המיזוג, ולא מקיפוחו של המיעוט.

הפן השלילי של רכישת המיעוט נעוץ בחשש שהעסקה תצא אל הפועל במחירים "נמוכים מידי," ותוך שהרוב מנצל לרעה את יכולתו לאכוף את העסקה על המיעוט. במילים אחרות, אלמנט הכפייה מעורר את החשש מפני קיפוח המיעוט. אכיפתה של העסקה על יתר המשקיעים בחברה פותחת פתח להוצאתו של המיזוג אל הפועל על חשבונם של נושי החברה הנרכשת או על חשבונם של עובדיה.

לכן, בצידו של ההסדר המשפטי המתיר לרוב בעלי המניות לאשר את העסקה כנגד דעתם של יתר המשקיעים בחברה, קובע חוק החברות החדש הסדרים נוספים על מנת להבטיח את ההגנה על מכלול המשקיעים האחרים, ובכללם מיעוט בעלי המניות. אומנם, להבדיל מן הדין האמריקאי, חוק החברות אינו מקנה לבעלי המניות המתנגדים למיזוג את סעד ההערכה (appraisal rights) המקובל בדין האמריקאי;[3] אלא שמכוח חובות האימון המיוחדות החלות על הדירקטורים ונושאי המשרה במיזוגים, ניתן יהיה לגזור גם בישראל תוצאות הדומות לתוצאות האמריקאיות.[4] כמו כן, חוק החברות החדש קובע הסדרים שונים המיועדים להגן על האינטרסים של הנושים בחברה הנרכשת. ההסדר בחוק החברות קובע, מחד גיסא, חריג לעיקרון הכללי החל מכוחו של חוק המחאת חיובים, כך שזה מאפשר את ביצועו של המיזוג ללא תמיכה מפורשת של נושי החברה; ומאידך גיסא, חוק החברות קובע הגנות שונות להבטחת זכויותיהם של הנושים מפני דילול זכויות במסגרת המיזוג.

לינק: מצגת מיזוג חברות, מיזוגים ורכישות תאגידים

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

י. שטרן, רכישת שליטה בדרך של איסוף מניות, משפטים כא' 409 . 

• L. A.Bebchuk, The Pressure to Tender: An Analysis and a Proposed Remedy, 12 Del. J. Corp. L. 911  )
• L.A.Bebchuk & A.Ferrell, A New Approach to Takeover Law and Regulatory Competition, 87 Calif. L. Rev. 75