‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי קביעת התגמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות?

תוכן עניינים

מבוא

שכר הטרחה הצפוי לעורכי הדין בתובענה הייצוגית

טבלת שיקולי שכר הטרחה הנקבע ע"י בית המשפט

בעיית הנציג

מודלים לקביעת תגמול ושכ"ט

בעיית חלוקת כספי הפיצויים בזכייה בתובענה

הליך התובענה הייצוגית

האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בשם רבים

חקיקה

פסיקה

פס"ד תנובה

פס"ד רייכרט

תנ"ג 10466-09-12 השקעות דיסקונט

ע"א 1834/07 חיים קרן נ' פקיד שומה גוש דן

מקור הגמול הנפסק לתובע מייצג

סיכוניה וחסרונותיה של התובענה ייצוגית, בין היתר, תביעות סחטניות

יסודות התובענה הייצוגית:

מהי רמת השכנוע הדרושה לאישור תובענה ייצוגית

שכ"ט ותגמול

משפט משווה

הטעיית חברות הטבק הגדולות

תביעה ייצוגית בארה"ב בעניין "קוקה קולה" ו-"נסטלה"

תביעה ייצוגית של ישראלים שהשתמשו בוויוקס

הדמיון בין השיטה האמריקנית לישראלית:

השוני בין השיטה האמריקנית לישראלית:

השוואה בין המשפט האמריקאי לישראלי

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא קביעת התגמול ושכר טרחה בתובענות ייצוגיות.

מאמרים חשובים בנושא הם מאמרו של המלומד לביא "‏גלגל המזל: כיצד לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות?" [1].

ומאמרם של המלומדים קלמנט ורונן "‏בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" מ- 2020. [2]

המונח באנגלית לכלי משפטי זה הוא Class Actions.

במסגרת התובענה הייצוגית ישנה אפשרות לריבוי תובענות ייצוגיות באותו נושא.

תובענה ייצוגית היא כלי משפטי מעולה. הסכנה היא בשימוש יתר בכלי זה עד כדי זילות.

שימוש בתובענות ייצוגיות נעשה פופולרי (יש שיאמרו פופולרי מדי) בעת האחרונה והן מהוות מכשיר יעיל שיש התולים בו תקוות רבות בתחומים מגוונים, החל בתרמית ואי גילוי של מנהלים ובעלי שליטה בחברות לבעלי מניותיהן- וכלה בטענות צרכניות, למען טענות נגד ניהול בלתי תקין ובלתי חוקי של חברות- ועוד. [3]

יחד עם זאת נראה, שנוצר פער בין העמדות המוצהרות של בתי המשפט לבין האפשרות המעשית להתשמש במכשיר זה.

על מנת שתהליך מעין זה יתקיים, חייבים להתקיים שני תנאים: האחד, כי תיווצר תשתית משפטית דיונית המאפשרת להמיר את ההליך האזרחי מהליך איניווידואלי להליך קיבוצי. התנאי השני שתתרחש קואורדינציה מתאימה בין היחידים שתתארגן קבוצה.

תכליתו של מוסד התובענות הייצוגיות היא לאפשר ריכוז יעיל של כוח במסגרת קיבוצית כאשר קיימת תשתית עניינית מספקת לכך. מוסד התובענות הייצוגיות נתפס כאחת הדרכים החשובות ביותר להגנה על האינטרס הצרכני.[4]

על אף חוסר הבהירות, למכשיר זה יתרונות רבים אשר יפורטו בהמשך עבדותי, לרבות, יתרונו הניכר של המוסד, שהוא בכך שהוא קובע ברירת מחדל יעילה שלפיה הזכאי מצטרף מאליו לתובענה ללא צורך לנקוט יוזמה כלשהי. זאת ועוד, הליך זה מקל על העומס במערכת השיפוטית.

ריכוז התביעות בהליך אחד חוסך זמן שיפוטי שהיה מתבזבז אילו הוגשו תביעות בנפרד. מול יתרונות כלי התובענה הייצוגית, נבחן את חסרונותיו של כלי זה.

מוסד התובענה הייצוגית ממקד את הכוח הצרכני למסגרת של התדיינות משותפת אחת. הוא שולל את הצורך בנקיטת פעולה כלשהי על ידי הצרכן האינדיווידואלי, שכן ברירת המחדל מתהכפת: במקרה של שתיקה רואים בצרכן כאילו הסכים להצטרף לתביעה. על מנת שהוא לא ייחשב כך, עליו להודיע כי הוא אינו מעוניין להצטרף.[5]

המגמה המוצהרת בתובענה הייצוגית היא ליתן פתחון פה לניזוק קטן, שהגשת תביעה אינה כדאית לו, ולרוב היא למעלה מכוחותיו, ולאפשר ליזם שלקח על עצמו את הטורח- לייצגו. לצורך כך נקבע שהרוצה לפרוש מייצוג כזה, לאחר שיוכרז עליו לציבור, יפרוש, ואם לא פרש- תחייב אותו תוצאת ההליך לטוב ולרע.

על גישה זו ביקורות רבות שקמו מצד תובעים פוטנצאילים, למשל, נטען כי הגישה מפרה את מירב הזכויות האזרחיות שלהם, שייצוג מתוקף שתיקה נוגד את עקרונות היסוד של המשפט, שהרי חוזה אינו אלא מפגש בין רצונות והיכן רצון המיוצג בתביעה מסוג שכזה ועוד. לעומת גישה זו, עמדה גישה אפוא הרואה בהליך התובענה הייצוגית הליך של אכיפה אזרחית של נורמות המעוגנות בדין.

אכיפה כזו דרושה- משום שבהעדר גורם מעוניין בעל אינטרס כלכלי, ולנוכח חולשת המנגנון הציבורי המיועד לפקח או לענוש על ההפרה- מופרות הנורמות בריש גלי. [6]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] שי נ' לביא "‏גלגל המזל: כיצד לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות?" עיוני משפט מ' 1, תשע"ז 2017

[2] אלון קלמנט ורות רונן "‏בחינת עילת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מ"ב, תשע"ט 2020

[3] אביאל פלינט, חגי ויניצקי תובענות ייצוגיות, הוצאת "נבו" (2017)

[4] מ' בר-ניב (בורנובסקי) "האכיפה של חוק הגנת הצרכן על ידי המגזר העסקי" עיוני משפט, יז (תשנ"ב) 299, 303-304.