‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משפט רמי דותן?

תוכן עניינים

א. פתיחה

ב. העובדות ופסק-הדין

ג. זכות-עמידה

ד. התחשבות של ועדה צבאית לעיון בעונש בשיקולים צבאיים

1. המשמעויות והתוצאות של התחשבות בשיקולים צבאיים

2. שימוש בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו כמקור לפגיעה בזכויות

ה. השפעת שיקולים צבאיים על ההכרעה בעניין דותן

ו. התחשבות של ועדה צבאית לעיון בעונש בחומרת העבירה ובקולת העונש

1. טעמים להגבלת השיקולים של ועדות לעיון בעונש

2. התחשבות ועדה לעיון בעונש בכך שהעונש נקבע לפי הסדר-טיעון

3. התערבות בית-המשפט

ז. בין שפיטות לפופולריות

ח. סיום

1. לעיתים רחוקות מזדמן להיתקל בפסק-דין של בית-המשפט העליון שהינו מוקשה מבחינת ביסוסו העובדתי והמשפטי כפסק-הדין שבו ביטל בית-המשפט הגבוה לצדק את החלטתה של הוועדה הצבאית לעיון בעונש להורות על שחרורו המוקדם ממאסר של רמי דותן.1 מוקשה עד כדי כך, שגם משפטן שמרן ופורמליסט למדי, עשוי להתפתות לזנוח את השיח המשפטי הקונוונציונלי בפסק-הדין, ולתור אחד הקשרים אחרים - תרבותיים, חברתיים או פוליטיים - שעל רקעם יהיה ניתן להבינו.

2. בית-המשפט העליון נימק את ביטול החלטתה של הוועדה בעיקר בכך שהיא התעלמה מ"אווירת-הצבא", הצריכה, כך נקבע, לאצול על פעולתה, ודנה בעניינו של דותן כאילו היתה ועדת-שחרורים אזרחית, מבלי להתחשב בשיקולים המייחדים את המערכת הצבאית. בית-המשפט הוסיף וקבע כי הוועדה התעלמה שלא כדין מחומרתם המיוחדת של המעשים שדותן נידון בגינם, מן הנזקים הנוראים שגרמו ומן העונש הקל-מדי שהוטל עליו לפי הסדר-טיעון. בית-המשפט מצא כי כתוצאה מהפגמים שנפלו בהפעלת שיקול-דעתה, הגיעה הוועדה הצבאית להחלטה מוטעית ובלתי-סבירה, שהצדיקה את התערבותו.

פסק-הדין מעורר שורת קשיים של משפט, של מדיניות משפטית ואפילו של עובדות. בית-המשפט לא נתן את דעתו על תכלית ההסדר בדבר שחרור מוקדם של אסירים, ואף לא הסביר מדוע שיקולים צבאיים מחייבים שדותן ירצה, בניגוד לנוהג, יותר משני- שלישים מתקופת המאסר שנגזרה עליו. מבחינה עובדתית צרופה, בניגוד לאמור בהדגשה רבה בפסק-הדין, רוב חברי הוועדה הצבאית - שניים מבין שלושת חבריה - לא התעלמו כלל משיקולים "צבאיים", אלא ביססו את שחרורו של דותן בעיקר על שיקולים מסוג זה.

על כל פנים, החדרתם הגורפת של שיקולים הנובעים מצורכי הצבא אל תוך מערכת השפיטה והענישה הפלילית של אנשי-צבא הינה בעייתית. הניסיון הוכיח כי תוצאת ההתחשבות בשיקולים כאלה היא, לעיתים קרובות, התייחסות סלחנית בלתי-מוצדקת כלפי חיילים, תוך הפלייתם לטובה לעומת אזרחים ופגיעה במרות המשפט, ולאו-דווקא החמרה יתרה עם אנשי-צבא. במקרה הנידון אף היתה בהתערבות בג''ץ, שנעשתה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ותוך חריגה בלתי-מוסברת מדיני זכות-העמידה, מידה של התעמרות בדותן, שהוחמר איתו מעל למקובל גם לגבי פושעים שהורשעו במעשים חמורים ממעשיו. בהקשר זה לא נתן בית-המשפט העליון את דעתו על כך שגם אם היה עונשו של דותן קל ביחס לעבירותיו, הדבר נבע מקביעת גזר-הרין על-פי הסדר-טיעון, שמעצם טבעו מביא לידי ענישה קלה מן הראוי לעבירות כשלעצמן. פסק-דין דותן עשוי איפוא לפגוע - מבלי שבית-המשפט בחן את השלכות הדבר - במוסד הסדר-הטיעון, המהווה, לטוב ולרע, רכיב מרכזי במערכת המשפט הפלילי בישראל.

במבט רחב יותר, עניין דותן - והוא אינו יחיד - מציג כיוון מפתיע-לכאורה של ביקורת שיפוטית. בית-המשפט ביטל החלטה של רשות צבאית לא מן הטעם שזו לא כיבדה כראוי את זכויות-האדם, אלא משום שהתעלמה משיקולים צבאיים ומשיקולים ציבוריים אחרים. נשמעות בישראל לא אחת קובלנות על התערבות-יתר של מערכות המשפט בפעולות "בלתי-שפיטות" של הצבא; אך ייתכן שביקורת שיפוטית המכוונת לקדם את הערכים והאינטרסים הצבאיים עצמם עשויה לזכות ליתר לגיטימציה ואף לאהדה פוליטית וציבורית. שכן, לעיתים, לא התערבות בית-המשפט בענייני הצבא כשלעצמה היא המתקשה לזכות בלגיטימציה, אלא האכיפה על הצבא של תכליות "זרות" - לא-צבאיות. רטוריקה פופולרית וקונסנסואלית המטעימה את "אווירת-הצבא", רטוריקה השונה ביסודה מן הרטוריקה הפופולרית-פחות של זכויות הפרט והמיעוט, יכולה לשמש לבית-המשפט, גם אם לא יהיה מעוניין באמת לפרוש את פיקוחו על טיבם ויעילותם של שיקולים צבאיים מקצועיים, כלי לשימור עילות הביקורת המסורתיות שלו. עם זאת, ספק אם הנמקה בטחונית כשלעצמה תוכל להעניק הכשר פוליטי וציבורי לפסיקה שרשויות הביטחון הבכירות עצמן יסתייגו ממנה. השפיטות - היכולת "לכלוא" עניין בכללים משפטיים ונכונות בית-המשפט לדון בו - או אי-השפיטות אינן נובעות איפוא מטיב העניין המובא להכרעה משפטית, אלא ממהות ההכרעה, מן הפופולריות שלה בקרב הממסד השלטוני ורוב הציבור ומן הרטוריקה של פסק-הדין.

3. לאחר סקירה של העובדות ופסק-הדין בעניין דותן, בפרק ב, אדון בשורה של טעויות, ובכללן שגיאות עובדתיות ומשפטיות במובן הצר וטעויות במדיניות משפטית, שהנמקת בית-המשפט והתוצאה שהגיע אליה לוקות בהן, . בפרק ג אטען כי במתן זכות-עמידה לתנועה למען איכות השלטון במקרה הנידון היתה חריגה בלתי-מוסברת ובלתי-רצויה אף מן המגבלות המעטות שנותרו לגבי זכות-העמידה לעתור נגד החלטות של רשויות המדינה. בפרק ד אדון בתפיסת בית-המשפט העליון בדבר "אווירת-הצבא" שוועדת-השחרורים הצבאית נדרשת לפעול בה, ואעמוד על שורה של סכנות הגלומות בתפיסה זאת. ועל כל פנים, כך אוסיף ואראה בפרק ה, להנחת בית-המשפט שעמדה ביסוד ההכרעה בפסק-הדין, כי הוועדה שדנה בעניין דותן לא שקלה שיקולים צבאיים, לא היה בסיס. דווקא גישת בית-המשפט העליון, כי שיקולים צבאיים מחייבים את המשך מאסרו של דותן, נותרה בלתי-מנומקת. בפרק ו אדון בדעת בית-המשפט כי על ועדות צבאיות לעיון בעונש (ולעיתים אף ועדות-שחרורים אזרחיות) להתחשב בחומרת העבירות שבהן הורשעו אסירים שבעניינם הן דנות ובקולת העונש שהוטל עליהם, ובכלל זה עונש שהוטל לפי הסדר-טיעון. אטען כי תפיסה זו של בית-המשפט העליון אינה רצויה מבחינות רבות. בין השאר, היא עלולה לפגוע במוסד הסדר-הטיעון, ואף להפוך את ועדות- השחרורים למעין ערכאות-ערעור על גזרי-הדין של בתי-המשפט. לבסוף, בפרק ז, אנסה להציג בקצרה תוכנות כלליות יותר העולות מפסק-הדין, שבו ביטל בית-המשפט החלטה של רשות צבאית דווקא משום שזו לא ייחסה משקל מספיק לשיקולים צבאיים והעניקה משקל-יתר לזכויות ולאינטרסים פרטיים. תוכנות אלה מתמקדות ביחס בין השפיטות המיוחסת לעניין לבין מידת הפופולריות של הפסיקה בו בקרב גורמי השלטון והציבור הרחב. בין הביקורת המפורטת על פסק-הדין לבין התוכנות הכלליות יותר שאני מציע להפיק ממנו יש זיקה. היא תתגלה לקוראים בסיום.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 בג"צ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הוועדה לעיון בעונש, תק-על 99(2) 275

 בג"צ 1789/97 כץ נ' שר הביטחון, תק-על 97(2) 618, בסעיף 1.