‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הבסיס העיוני להכרה בזכות יוצרים?

תוכן עניינים

א. מבוא. ב. גישות תועלתיות להצדקת ההכרה בזכות יוצרים. 1. כללי; 2. המחיר החברתי הנלווה להכרה בזכות יוצרים; 3. הביקורת על טיעון התמריץ; 4. טיעון מנגנון השוק; 5. גבולות טיעון התמריץ וטיעון מנגנון השוק; ג. תיאוריות המתייחסות לזכות היוצר בעבודתו. 1. כללי; 2. תיאוריית העבודה וטיעון הגמול (Desert); (א) תיאוריית

העבודה; (ב) טיעון הגמול (Desert); (ג) הביקורת על תיאוריית העבודה ועל טיעון

הגמול; (ד) אינטרס הציפייה של היוצר ודיני עשיית עושר ולא במשפט; (ה) חשיבותה

של זכות היוצרים כזכות קניין מנקודת מבטו של היוצר; 3. תיאוריית האישיות; (א)

כללי; (ב) גבולות תיאוריית האישיות; ד. סיכום.

זכות היוצרים מעניקה לבעליה בלעדיות בכל הקשור לניצול יצירות, ביטויים וטובין מופשטים נוספים המוגנים על ידה באופנים המפורטים בחוק. זכות זו, על שלוחותיה השונות (דוגמת "זכות משדר" ו"זכות מבצע") חלה על חומרים כתובים, יצירות אמנות ואומנות, יצירות מוזיקליות, צילומים, שידורי רדיו וטלוויזיה, סרטים ועוד. מטרת החיבור היא לסקור באופן ביקורתי את שלוש התיאוריות המרכזיות שעליהן נהוג לבסס את ההכרה בזכות היוצרים: הגישה התועלתית, תיאוריית העבודה ותיאוריית האישיות. הפרק השני בחיבור מתמקד במה שניתן לכנות, בהכללה, הגישה התועלתית לדיני זכויות יוצרים 1 . גישה זו מבססת את ההכרה בזכות היוצרים על הרצון לקדם את הרווחה הכלל-חברתית. במסגרת זו נבחן את הקשר בין ההכרה בזכות היוצרים לבין עידוד היצירה וההפצה של טובין מופשטים בעלי ערך חברתי. כמו כן, נעמוד על היתרונות השונים הנובעים ממהותה של זכות היוצרים כזכות קניינית סחירה ומקיומו של מנגנון שוק לסחר בטובין מופשטים. מצדו השני של המתרס נתייחס למחיר החברתי הנלווה להכרה בזכות היוצרים ולגבולות היכולת לבסס את ההכרה בזכות היוצרים על שיקולים תועלתיים. הפרק השלישי בחיבור דן בשתי גישות המבססות את ההכרה בזכות היוצרים על זכויות ואינטרסים פרטיים של היוצר. הגישה הראשונה, שבה נמנים תיאוריית העבודה וטיעון הגמול, רואה בזכות היוצרים גמול הולם המגיע ליוצר עבור המאמץ והמשאבים שהשקיע בהפקת היצירה המוגנת, והיא מבוססת בעיקרה על שיקולים של צדק ושל הגינות. הגישה השנייה - תיאוריית האישיות - מתמקדת במהותה של היצירה המוגנת כביטוי חיצוני לאני הפנימי של היוצר, ולפיכך כחלק בלתי נפרד מאישיותו. על פי גישה זו, זכות היוצרים משמשת כאמצעי להגן על זכותו של היוצר לשלמות אישיותית. כפי שנראה, ביסוס זכות היוצרים על תיאוריית האישיות מוגבל למקרים שבהם קיימת זיקה אישית וקשר בלתי אמצעי בין היוצר לבין עבודתו ולאותן זכויות המתחייבות במסגרת קשר מסוג זה. כפועל יוצא, בניגוד לגישה התועלתית ולתיאוריית העבודה, מעבר לביסוס זכותו האישית-מוסרית של היוצר עצמו מתקשה תיאוריית האישיות להצדיק את ההכרה בזכויות הכלכליות המהוות חלק מזכות היוצרים.

בפתח הדברים ראוי להבהיר את גבולות הדיון במסגרת החיבור. תכלית החיבור היא להתמקד אך ורק בבסיס העיוני להכרה בזכות היוצרים. החיבור אינו עוסק במראה פניה הרצוי של זכות היוצרים, בהיקפה או בתוכנה. באופן דומה, החיבור אינו כולל התייחסות לדיני זכויות היוצרים הנהוגים בישראל ובשיטות משפט נוספות, כמו גם למנגנונים שונים - דוגמת דרישת המקוריות, ההבחנה בין רעיון לבין ביטוי והגנת השימוש ההוגן - הקובעים את תוכנה ואת היקפה של זכות היוצרים בפועל. לעניות דעתנו, על אף המסגרת המצומצמת והמוגבלת של הדיון במסגרת החיבור, יש חשיבות ללימוד הצידוקים השונים שבבסיס ההכרה בזכות היוצרים. בצד מתן משקל ראוי לשיקולים ולאינטרסים נוספים העשויים לעמוד על הפרק, תוכנה והיקפה של זכות היוצרים צריכים להיקבע בראש ובראשונה בהתאם לתכליות ההכרה בה, ומכאן חשיבות הצורך בחקר הבסיס העיוני להכרה בזכויות יוצרים. דברים אלה מקבלים משנה תוקף על רקע מהותה של זכות היוצרים כזכות המתייחסת לנכסים מופשטים, ולא לנכסים מוחשיים בעלי ממשות פיזית2. מעבר לעצם חשיבותם של הנימוקים להכרה בזכות היוצרים במסגרת קביעת תוכנה והיקפה, נימוקים אלה מניחים גם את אמות המידה הבסיסיות לקביעת גבולות הנכס המופשט נושא זכות היוצרים3.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Intellectual and ,Restitution ,Torts :Benefits and Harms of ,Gordon .W.J

;449  .Stud Legal .J 21 ,"Property

גם רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, 341-339.