‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פמיניזם וצבא?

תוכן עניינים

 א. מבוא

ב. שירות צבאי, פמיניזם ואזרחות

ג. הסוגיה הישראלית

ד. דמות החיילת בסרט קולנוע ישראלי מייצג

1. תולדות השתתפותן של נשים בצבא

2. גיוס, חובה ושוויון

3. קורס טיס - פסיקת בג"צ

4. השלכות עניין אליס מילר ושירות קרבי

5. הבדלים מגדריים בתנאי השירות

ה. סיכום

הסוגיה של מקום הנשים בצבא ובלחימה היא אולי הסוגיה האולטימטיבית של שוויון האשה, באזרחות. שירות צבאי נחשב תמיד לאחת החובות האזרחיות העיקריות של גברים. במהלך השירות הצבאי דרישות הביטחון גוברות על ערכים אחרים, גם היסודיים ביותר, של החברה, כגון הערך של חירות הפרט וקדושת החיים של האדם. הן גם גוברות על מוסדות חברתיים בסיסיים: העבודה והמשפחה. בחירת הדרך של חלוקת הנטל הצבאי שסיכון מיידי לחיים כרוך בו היא, כפי שאמר ג'יודו קלברזי ,(G. Calabresi)אחת הבחירות הטרגיות ביותר של כל חברה.1 חלוקה ברירנית (סלקטיבית) שאינה עומדת באמות-מידה של הוגנות מסכנת את מרקם החיים החברתיים והדמוקרטיים. חלוקה הוגנת או בלתי-הוגנת נחשבה בעבר לחלוקה בין גברים לבין עצמם. בעידן זכויות האשה לשוויון נעשתה שאלת מקומן של הנשים בחלוקת הנטל הצבאי רלוונטית. מטרתי בחיבור זה היא לבחון את המצוי והרצוי בפעילות נשים בצבא באספקלריה של השירות הצבאי במדינת- ישראל. החשיבות המיוחדת של בחינה זו היא היות ישראל המדינה היחידה בתחילת המאה העשרים ואחת שגברים ונשים משרתים בה על-פי צו גיוס בצבא, שלא רק מתאמן לקראת מלחמה, דוגמת צבאות אחרים, אלא, למרבה הצער, נאלץ להילחם פעם אחר פעם.

מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמחייבת נשים לשירות צבאי. קביעה זו הופכת את צה"ל לצבא-העם, שמחייבת את כל החברה לתרום לביטחון המדינה. צה"ל הוא ארגון מקצועי השם לפניו, בראש ובראשונה, שוויון בשילוב נשים מכל השכבות החברתיות ומכל העדות, כמעט בכל משימה, תוך שמירה על סביבה מקצועית ובטוחה לכולם.

בחקיקה של הכנסת התקבלה הדעה שיש לאפשר לנערות להתנדב לכל סוגי התפקידים בצבא, בין אם מדובר בתפקידים קרביים ובין אם לאו. החקיקה משקפת את השינוי ברעיונות ובתפיסות בעניין זה, שהתחיל מפסק-הדין בעניין אליס מילר[1]. השינוי מבוסס על ההבנה הברורה שלנערות מסוימות יש יכולת לבצע משימות רבות בצבא - קרביות ולא-קרביות - באופן שאינו נופל מזה של נערים מסוימים. לכן הוכרה זכות הנערות להתנדב לכל התפקידים בצה"ל. בצבאות מתנדבים, שילובן של נשים על-פי התנדבותן מהווה פתרון מספק לחלוטין לשם השגת שוויון מגדרי, וכך היה בהנהגת שוויון לנשים בצבאות של מדינות מערביות בעשור האחרון של המאה העשרים. אך בצבאות מגויסים, כגון צה"ל, אין די בכך. נותרת בעינה הדילמה: האם יש לשבץ נערות בתפקידים קרביים באופן כפוי, כפי שמשבצים נערים, והאם יש להשוות את תנאי השירות שלהן בצבא הסדיר ובמילואים? [2]

מבחינה מושגית (קונספטואלית), הטיעון בעד השוואת הנטל בין המגדרים בהקשר הצבאי הינו טיעון חזק, הן בתפקידים קרביים והן בתפקידים לא-קרביים. טיעון זה נובע ישירות מהשוויון בזכות לשרת בכל התפקידים הצבאיים. החלוקה הנוכחית בין המגדרים מטילה את הנטל של חובת ההגנה על הגברים - במיוחד על אותם גברים המשרתים ביחידות קרביות. לכאורה, על-פי עקרון השוויון, אין סיבה שאשה הזכאית להתנדב לתפקיד קרבי לא תהיה כשירה שיוטל עליה חיוב למלא את התפקיד. עם זאת, מול הטיעון החזק לשוויון בחובות כמו בזכויות, ניתן להצביע על הבחנות בין נשים לגברים שהינן רלוונטיות לטיעון כי מקום שבו יש לאפשר התנדבות, אין בהכרח הצדקה לכפות שירות לנוכח ההבדלים, לגבי הרוב הגדול של הנשים, בכוח הפיסי הדרוש ליחידות קרביות, לפחות ביחידות קרקע, וההבחנות בין המינים בחלוקת תפקירי ההורות הנהוגה ברוב האוכלוסייה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 מיכל קרומר-נבו, מיה לביא-אג'אי, דפנה הקר (עורכות) מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014) 

G. Calabresi and P.H. Bobbitt Tragic Choices  197