‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מס הכנסה?

תוכן עניינים

מבוא

1. פרדיגמות במחקר האקדמי של דיני המס

2. התרבות ודיני המס

א. קטיגוריות מגדריות: ה"פרטי" וה"עסקי"

1. כללי

2. הכנסות "פרטיות"

3. הוצאות "פרטיות"

ב. קטיגוריות מעמדיות: הגדרת ההכנסה

1. דואליזם היררכי בהגדרת ההכנסה

2. הכנסות פסיביות ואקטיביות והכנסות חקלאיות

ג. מדוע המודעות לקיום הדיכוטומיות חשובה?

1. הדיכוטומיות והשאלה: "מהו המשפט?"

2. הדיכוטומיות ורפורמה של דיני המס

סיכום

חיבור זה מנתח היבטים מסוימים של דיני מס ההכנסה בישראל מנקודת-מבט תרבותית. החיבור מראה כיצד הדוקטרינה המשפטית בתחום מסוים (דיני מיסים) משקפת תדמיות, הנחות-מוצא ודעות קדומות, שהן תוצר של תרבות המערב במאה התשע-עשרה. באמצעות הקישור בין דוקטרינה משפטית ותדמיות תרבותיות, החיבור מדגים אופן אחד שבו המשפט קשור לחברה.

מטרת החיבור והמתודולוגיה המחקרית שלו שונות מהמטרות והמתודולוגיה של הכתיבה המקובלת בתחום דיני המס בישראל. לפיכך, בטרם אציג את התיזה של החיבור ואת מבנהו, ברצוני לסקור בקצרה את ההיסטוריה האינטלקטואלית של המחקר המשפטי בתחום דיני המס ולמקם את החיבור במסגרת היסטוריה זו. בסקירתי אתמקד במלומדות המס בארצות-הברית, שהיא כיום המקור להשראה מחקרית לרוב העוסקים במחקר משפטי בישראל, כולל קהילת המלומדים העוסקת במחקר אקדמי של דיני המס2. לאחר הדיון הכללי בזרמים השונים של המחקר האקדמי של דיני המס, אתמקד בשלושה עניינים. ראשית, אדון בהבחנה בין הפרטי לציבורי (או בגלגולה המיסויי - ההבחנה בין ה"פרטי" לבין ה"עסקי"), ואטען שקווי-הגבול שהבחנה זו מבוססת עליהם משקפים בין השאר את קו-הגבול בין הספירה הגברית לספירה הנשית בחברה המערבית של המאה התשע-עשרה. לאחר-מכן אבחן את המבנה של הגדרת ההכנסה בפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה),3 ואטען שהגדרה זו והקטיגוריות שהיא עושה בהן שימוש משקפים היררכיה מעמדית שאף היא תוצר של החשיבה החברתית של המאה התשע-עשרה. לבסוף אדון בשאלה כיצד מודעות לקיום הדיכוטומיות השונות שדיני מס ההכנסה בישראל מבוססים עליהן עשויה לתרום לדיון התיאורטי במהות המשפט, ומדוע מודעות כזו חשובה גם למעוניינים ברפורמה של כללי משפט ספציפיים.

1. פרדיגמות במחקר האקדמי של דיני המס

העיסוק בחקר דיני המס בארצות-הברית עובר מהפכה בשנים האחרונות. כדי להבין את רקעה ומהותה של מהפכה זו, אתאר תחילה את הפרדיגמות המחקריות ששלטו במחקר המשפטי בכלל ובדיני המס בפרט עד השנים האחרונות, ואחר-כך אציג את הפרדיגמה החדשה4.

במאה התשע-עשרה שלטה במחקר המשפטי בארצות-הברית פרדיגמה שהתמקדה בתיאור המשפט המצוי ובניתוח אנליטי שלו, מתוך אמונה באוטונומיה של המשפט, בלוגיקה הפנימית של כללי המשפט ובחוסר הרלוונטיות של שיקולים חברתיים לניתוח המשפטי. פרדיגמה זו מכונה בדרך-כלל "פורמליזם"5. בתחילת המאה העשרים זנח המחקר המשפטי האמריקאי במידה רבה את הפרדיגמה הפורמליסטית ואימץ פרדיגמה לא פורמליסטית, שהדגש הושם בה בשיקולי מדיניות (policy) קרי, בניתוח והערכה של הדין המצוי על-פי התוצאות החברתיות והכלכליות של דין זה. אולם גם בתוך הפרדיגמה הלא-פורמליסטית קיימות גישות שונות. למן שנות השבעים צמחו באקדמיה האמריקאית שתי גישות חדשות במסגרת הפרדיגמה הלא-פורמליסטית: הניתוח הכלכלי של המשפט, שהוא גרסה מודרנית של הגישה השמה דגש בשיקולי מדיניות, וה- (CLS) Studies Legal Critical ,אסכולה משפטית הבוחנת את המשפט מזווית-מבט ביקורתית, תוך ניסיון לגלות את האופן שבו המשפט משרת את האינטרסים של הקבוצות החזקות בחברה. הן הניתוח הכלכלי של המשפט והן אנשי ה-CLS הציעו מערך שאלות מחקריות ומתודולוגיות חדשות, וכיום, חלק ניכר מהמחקר המשפטי האקדמי בארצות-הברית מזוהה עם אחת משתי האסכולות הללו6.

המחקר האקדמי של דיני המס בארצות-הברית, כמו המחקר האקדמי של תחומי משפט אחרים, אינו נשלט על-ידי הפרדיגמה הפורמליסטית, אלא ממוקד בשאלות של מדיניות משפטית ראויה. הגישה הלא-פורמליסטית בתחום החקר של דיני המס מתבטאת בראש ובראשונה במסגרת גישה שניתן לכנותה "הפרדיגמה של בסיס המס הכולל". שורשיה של גישה זו מצויים בעבודתו של הכלכלן Simons Henry, אשר בספרו Taxation Income Personal , שיצא לאור , קבע את אופי הכתיבה בתחום לשנים רבות7. בספר זה הציע Simons הגדרה של המושג "הכנסה" (המכונה לרוב נוסחת Haig-Simon), לפיה ההכנסה של נישום מסוים בתקופה נתונה שווה לשווי הצריכה של אותו נישום יחד עם הגידול בעושרו ("חיסכון") באותה תקופה8. דיונו של Simons בהגדרת המושג "הכנסה" התבסס על שני מאפיינים. ראשית, על ההנחה כי ייתכן דיון "מדעי", "ניטרלי", "א-פוליטי" בדיני המס. שנית, על שימוש בכלים כלכליים להצגת הגדרה משפטית ראויה של המושג "הכנסה", הגדרה ששימשה לאחר-מכן קנה-מידה להערכה ולביקורת של הדין המצוי9. מלומדי המס האמריקאיים אימצו את נוסחת Haig-Simons, וחלק גדול מהכתיבה התיאורטית בתחום דיני המס למן שנות השלושים ועד היום מבוסס על שימוש בהגדרה של Simons לבחינת הדין המצוי, תוך קריאה לרפורמה של אותם כללים של מס ההכנסה הפדרלי שאינם תואמים את ההגדרה.

אולי בשל המיקום הפריפריאלי שדיני המס תופסים באקדמיה המשפטית האמריקאית והבידוד של מלומדות המס מהשפעות מתודולוגיות חדשות,10 לא היתה לניתוח הכלכלי של המשפט ולגישות של אנשי ה-CLS השפעה רבה על מלומדות המס עד השנים האחרונות. אולם בעשור האחרון החל שלטון הפרדיגמה של בסיס המס הכולל להתערער. גורם אחד לכך היה חיצוני למחקר המשפטי - ההופעה של תיאוריות כלכליות מתקדמות שהציעו מסגרות חלופיות לניתוחם של דיני המס. גורם אחר היה פנימי - מלומדות המס המבוססת על נוסחת Haig-Simon אינה תואמת את הנחות-המוצא ואת המתודולוגיה של חלק ניכר מהכתיבה המשפטית האקדמית בארצות-הברית. הנחת-היסוד של הפרדיגמה של בסיס המס הכולל בדבר האפשרות ליצור מלומדות משפטית ניטרלית אינה תואמת את ההבנה של מהות המשפט שאנשי ה-CLS מציעים, ואילו הנחות-המוצא של אנשי בסיס המס הכולל (למשל, לגבי המושג "יעילות") וסגנון הכתיבה שלהם (שאינו מבוסס על שימוש במודלים מתמטיים) אינם תואמים את הנחות-המוצא ואת סגנון הכתיבה של אנשי הניתוח הכלכלי11.

דעיכתה (היחסית) של הפרדיגמה של בסיס המס הכולל מלווה, החל באמצע שנות התשעים, בהופעת גישה מחקרית הדנה בדיני המס האמריקאיים מנקודת-מבט ביקורתית, תוך שימוש בתובנות על מהות המשפט שאנשי ה-CLS, פמיניסטיות ואנשי ה- Theory Race Critical מציעים. גישה זו (המכונה לעיתים

 Theory Tax Critical) נמצאת עדיין בשולי הכתיבה בתחום,12 אך הכתיבה של חוקרים המזוהים עם הגישה הולידה כבר כמות גדולה יחסית של חיבורים ביקורתיים.13 אף-על-פי שהכתיבה הביקורתית על דיני המס חדשה יחסית, ניתן כבר לאתר בה תת-גישות אחדות. חלק מהכתיבה הביקורתית מבוסס על ניתוח מעמדי של דיני המס, תוך ניסיון להראות כיצד דיני המס בכלל או דוקטרינות ספציפיות של דיני המס משקפים מאבקי כוחות בין עניים לעשירים, בין בעלי הון לשכירים.14 חלק אחר של הכתיבה הביקורתית בוחן את דיני המס מזווית-מבט פמיניסטית. כך, למשל, מחקרים רבים מראים כיצד ההוראות העוסקות במיסוי המשפחה בארצות-הברית יוצרות תמריץ-מס לשימור המבנה המשפחתי המסורתי, שהאשה מתפקדת בו כעקרת-בית15. סוג אחר של כתיבה פמיניסטית מנסה ליישם את התובנות של הפמיניזם התרבותי בדיני המס. פמיניסטיות תרבותיות טוענות שקיימת דרך "נשית" להתייחסות לזולת, דרך שבמרכזה עומדת תפיסה של דאגה לזולת ושל שיתוף-פעולה במקום תחרות16. כמה מחקרים ניסו ליישם את התובנות הללו בתחום דיני המס, למשל בדיון ביחס הראוי למיסוי פרוגרסיבי, או להבחנה בין דרכים "גבריות" לדרכים "נשיות" בפרשנות של דיני המס17.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

the of Making the and Mind Law Common the ,Theory Legal" Sugarman .D

,.ed Twinning .W Oxford,) Law Common and Theory Legal "Tradition Textbook

26 

 of Patterns Duxbury .N 421-509 ,301-419  Jurisprudence .American