‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מקצוע המשפטנות?

במערב, נחשף עולם המשפט זה כמה דורות לרוחות של מודרניות. אנו נקראים להסיט את וילון הטקסיות והיוקרה, ולהתבונן באנשי המשפט כבספקי שירות האמורים לעשות מלאכתם היטב, מהר ובזול, ולא לראותם כמו היו כוהנים בהיכל הצדק. האווירה פרגמטית וספקנית. התחולל כרסום נרחב בנכונות להשלים עם המחשבה הפטליסטית שכל הקיים בדין קיים ("Whatever is, is right"). כבר ייהרינג נוכח, לאחר התלבטות רבתי, שההתמכרות של רבו סאביניי להיסטוריה הוליכה להזנחת האוניברסלי וטיפחה שמרנות לאומית.1 בנתאם, עוד בצעירותו, העריץ את מנספילד, ואילו מבלקסטון נקעה נפשו. במנספילד ראה חכם, בקיא ברזי העבר של המקצוע ועם זאת פתוח לרוחות קִדמה ושינוי; בבלקסטון ראה מליץ יושר לקיים.2

בסמוך יותר לימינו, הורה הומְז (Holmes): "אין לנו עניין בעבר אלא לשם האור שהוא עשוי לשפוך על ההווה...".3 ההיסטוריה – הוא אמר – ראויה להיות חלק מלימוד רציונלי של המשפט ככל שהכרה היסטורית היא הצעד הראשון בדרך לספקנות נאורה, כלומר להערכה של כללים קיימים מחדש.4 וכדברי מייטלנד: "כיום ניתן לראות את תפקיד המחקר ההיסטורי כמקל מלחצו של העבר על ההווה וההווה על העתיד. אנו לומדים את השלשום, על מנת שהאתמול לא ישתק את היום, והיום לא ישתק את המחר".5

לורד רייט (Wright) אמר בשעתו: "למול עינינו מתחוללת... שחיקה מתמדת של אסמכתאות. פסיקות ותיקות נדחקות הצדה ונעלמות..." והוא הזכיר את דברו של הומז, שכל חמישים שנה נכתב ה-case law מחדש, כך שאפשר יהיה לנפות ממנו החלטות ישנות.6 הייתי מוסיף שככל שהשנים חולפות הופכים תקדימים מפורסמים להיות יותר ויותר "distinguished" – תרתי משמע.

היו שחשבו זאת ליתרון שניתן למצוא תקדים מהעבר בזכות כל עמדה. כתב זילברג: "החומר המשפטי שלנו הוא כל כך עשיר וכל כך קונטרוברסי, עד שלמעשה יכול אתה למצוא אסמכתא לכל דעה רצויה".7 מאוחר יותר הזכיר מישאל חשין דברים דומים של השופט שילה,8 והוסיף: "בשמעי דברים אלה, אמרתי אל לבי אם ראוי שנדרוש אותם כולם לשבח דווקא".9 ג'רום פרנק לגלג על המתברכים ב"עושר" כזה.10 ואמנם המדגישים עד כמה ה"יש" הפסיקתי "עשיר" לא תמיד טורחים להזכיר שהוא גם מבולבל.

לפני דור או שניים העיר  קאהן-פרוינד11 שתכליות הדין מוכתבות כמעט בכל מקום על ידי הצרכים המשתנים של המשק, החברה והטכנולוגיה – בעוד האמצעים והטכניקות להשגת התכליות מושפעים עדיין, בחיקה של כל שיטת משפט, ממורשתה הנבדלת. בינתיים, בכפר הגלובלי שנתהווה מאז, גם האמצעים והטכניקות נחשפו לרציונליזציה ולאוניברסליזציה.

מעשי אבות וקורותיהם "סימן" לבנים. ודאי שכך, אך יש שה"סימן" ראוי לשמש תמרור אזהרה, לא שלט הכוונה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Cf. W.S. Holdsworth "Holt and Mansfield", in Jurisprudence in Action , pp. 243-267

 O.W. Holmes "The Path of the Law" 10 Harv. L. Rev.  457, in:

 Cf. W.S. Holdsworth "Holt and Mansfield", in Jurisprudence in Action , pp. 243-267

 O.W. Holmes "The Path of the Law" 10 Harv. L. Rev.  457, in: