‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי תכונות השופט?

תוכן עניינים

מבוא

התנ"ך

התלמוד

הרמב"ם

רבנים ואדמורי"ם 

פסיקה ישראלית

שופטים בריטיים ואמריקאיים

חכמי יוון ורומא

ספרות ושירה

סיכום

ביבליוגרפיה 

הבה נחל לתור אחר התכונות הנדרשות משופט במקורותינו, ובראש ובראשונה בספר הספרים. התוכנית הראשונה להקמת מערכת שיפוטית ראויה לשמה מצויה בפרשת יתרו, כאשר יתרו, חותן משה, נוכח בעומס העצום תחתיו כורע משה העסוק במלאכת השיפוט. יתרו, המחונן בכשרון של מנהלן שיפוטי, מעלה בפני משה חתנו הצעה להקמת ערכאות שיפוט שיקלו על מלאכתו של משה. כאן איני בא להתעכב על המערכת השיפוטית והרכבה, ולכן לא ארחיב את היריעה. לענייננו מעניין לעקוב אחר תכונות נושאי המלאכה השיפוטית כפי שמפרט אותן יתרו בהצעתו למשה: "ואתה תחזה מכל-העם אנשי-חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת. ושפטו את-העם בכל עת"1. למרות שמדובר בדרישות לא קלות "אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שנאי בצע", מסתבר כי תכונות כאלה נדרשות משופט הדן בעניינים קלים, שהרי יתרו ממשיך ומציע כי "את הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם"2. עינינו הרואות שגם שופט הדן בעניינים קלים חייב להיות מצויד בתכונות הללו, שאינן פשוטות כל עיקר. תיאוריה זו תואמת את ההשקפה, שגם לה יש זכר באותה פרשה, לפיה האבחנה איננה דווקא בין עניין גדול לעניין קטן מבחינת ההיקף הכספי, אלא בין עניין קל לעניין קשה, שכן יתכן שעניין שכרוך בו שיעור כספי קטן עדיין יהיה קשה ביותר מבחינה משפטית. לכן יתרו בהצעתו למשה מדבר על עניין קטן ועניין גדול, ואילו משה, בעל ההשקפה השונה בסוגיה זו, מבחין בין עניין קל לעניין קשה ("את-הדבר הקשה יביאון אל-משה"3).

התורה מכילה הוראות רבות לגבי מלאכת השפיטה, כגון "ודל לא תהדר בריבו"4 או "ולא תעשו עול במשפט"5, אלא שכאמור אין בכוונתי לדון בדרכי השפיטה או בשיטות השפיטה, אלא אך ורק בתכונות הנדרשות משופט. לפיכך די לומר כי ההוראות הללו מצביעות על היושר האינטלקטואלי ועל אי תלותו של השופט, ובפרט על מידת האובייקטיביות שבה עליו להיות מצויד. לא רק שאסור עליו לשאת פנים לעשיר, אלא שנאסר עליו גם להטות את הכף לטובתו של אדם אך ורק על שום היותו עני. אך כאמור לא אתעכב על הוראות המתייחסות למלאכת השפיטה ושיטותיה, הוראות שדיין למלא רשימה נפרדת, אלא נעבור היישר לספר מלכים א'. כאן אנו מוצאים קטע נפלא הכלול בתפילתו של שלמה :"ונתת לעבדך לב שמע לשפט את-עמך להבין בין-טוב לרע כי מי יוכל לשפט את-עמך הכבד הזה"6. כדי שהשופט יוכל לשפוט את העם כראוי עליו להיות מצויד ב"לב שומע", היינו לא רק שיהיה בעל ראש, בעל כושר ניתוח אנליטי ואינטלקטואלי, אלא שגם יהיה אדם המסוגל לשמוע בלבו, שיהיה הרגש מכוון צעדיו בצד השכל.

לגבי מידת היעילות הנדרשת משופט, קיים כמובן הפסוק הידוע "צדק צדק תרדף"7, אך בצידו ראוי להזכיר גם את דברי הנביא ישעיהו : "שופט ודורש משפט ומהיר צדק"8.

ולהשלמת התמונה לגבי מידותיו של השופט, קטע קצר מתוך האחרון שבספרי התנ"ך, דברי הימים ב'. המלך יהושפט ממנה שופטים בארץ ונותן להם הוראות : "ראו מה-אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט : ועתה יהי פחד- ה' עליכם שמרו ועשו כי-אין עם-ה' אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שוחד.."9. על השופט להיות ירא ה', ויראה זו היא המביאה לאי משוא פנים, להתרחקות מקבלת שוחד ולמניעת עוולה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 נ' אריאלי אוצר הרמב"ם - דברי מחשבה ואגדה

F. McNamara  Famous Legal Quotation

י' קלצקין משנת אחרונים