‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המדינה כעבריין?

תוכן עניינים

מבוא

 א. רקע

 ב. שפיטותו של הריבון 

 ג. האם יש למדינה חסינות 

ד. קשיי פרוצדורה

סיכום

ביבליוגרפיה 

ממחסן של משרד הביטחון הושלכה פסולת לרחוב, בניגוד לחוק שמירת הניקיון; מחלקת הדיור והאחזקה במשרד האוצר העביר החזקה במושכר מוגן, בניגוד לסעיף 107 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב]; חשב משרד המשטרה לא ניכה מס הכנסה במקור ממשכורות השוטרים, בניגוד לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]; רכב ממשלתי חנה במקום אסור, בניגוד לחוק עזר עירוני וסניף של משרד הפנים עבר על הוראות חוקי עזר אחרים, בנוגע להחזקת מקלטים וקביעת לוחיות מספר בבניינים; בבית מלאכה של בית ספר ממשלתי לא גודרה מכונה, בניגוד לס' 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש]; מינהל מקרקעי ישראל לא הוציא חשבונית מס במועד, בניגוד לסעיף 46 לחוק מס ערך מוסף,  ; מע"צ התקינה שלטים בניגוד לסעיף 11-12 של חוק הדרכים (שילוט) וטובין שחולטו על-ידי המדינה נמכרו לציבור כשהם אינם מסומנים כנדרש על-פי חוק הגנת הצרכן.

המכנה המשותף לאירועים הללו ולעוד רבים אחרים הוא שכולם מהווים עבירות ולגבי כולם נשאלת השאלה האם ניתן להעמיד את המדינה לדין או שמא רשאית היא להפר הן את חוקיה שלה והן את חוקי העזר של הרשויות המקומיות לסוגיהן, בלא להסתכן בסנקציה עונשית כלשהי. להלן אנסה להשיב על שאלה זו.

מזווית ראייה רחבה וכוללנית הרבה יותר ניתן להציג את הנושא כדיון בנקודת המפגש של הנתונים דלהלן :

1 . בשנים האחרונות רבו מאד העבירות הקשורות בפעילות כלכלית-עסקית. ריבוי תרתי משמע: הן במספר החיקוקים שיוצרים עבירות2 והן - ולא כל שכן – במספר העבירות המתבצעות עצמן, עבירות שהן לעתים קרובות אבסולוטיות3, נובעות מרשלנות אגב העיסוק4 ולעתים אף נתחמות בדיעבד5.

2. למדינה פעילות רבת היקף בתחום המשפט הפרטי :

היא קונה ומוכרת. מקבלת ומספקת שירותים, מייבאת ומייצאת, מעסיקה עובדים וקבלני משנה והיא אף בעלים ומחזיק של נכסים רבים, לרבות מקרקעין, כלי רכב, ציוד מסוגים שונים וניירות ערך6 ; יש אף שגורסים שהיא הגוף העסקי הגדול ביותר במדינה.

בתחום פעילות זה מתחרה המדינה לא פעם בפעילות אזרחיה ומתמודדת עמם על מקורות ושווקים, לרבות בפעילות שבמהותה היא עסקית לכל דבר אשר היא מבצעת עבור עצמה7. לפיכך נודעת חשיבות רבה לשאלה האם חלות עליה - בתחום פעילות זה - המגבלות החלות על הפרט8 אשר כוללות, כפי שהוזכר כבר לעיל, מערכת ענישה נרחבת שאחת ממטרותיה המובהקות היא קביעת דפוסי התנהגות רצויים ואכיפתם9.

3. ועם כל זאת, מקומה של המדינה בסטטיסטיקת העבריינים נפקד כמעט לחלוטין (לפחות על-פי פסקי הדין שפורסמו). ניתן אולי לגרוס שזו הראיה לכך שאכן המדינה מקיימת את החוק בדקדקנות יתרה אך חוששני שגרסה זו אופטימית מדי.

חשש זה מבוסס על קיומם של תיקים פליליים נגד חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים (שההבדל בינם לבין פעילות המדינה הוא לא פונקציונלי אלא בצורת ההתארגנות המשפטית בלבד)10, על קיומם של תיקים "אזרחיים" נגד המדינה בנושאי נזיקין והפרת חוזה, מהם עולה שרמת ההתנהגות של המדינה איננה מעל לכל רבב11, על ביקורת בעיתונות ובדו"חות מבקר המדינה ואף על עצם הסמכתו של המבקר לחקור בחשד של עבירות מצד המדינה מהם עולה חשש דומה, ועל עצם ההסתברות הסטטיסטית שלפיה קשה להעלות על הדעת שבהיקף כה גדול של פעילות לא תעברנה עבירות של "איסור מוחלט".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 השופט י' זמיר, "שלטון החוק במדינת ישראל"

י' פוטשבוצקי "ניכוי קנסות כהוצאה"

Is The State Subject To The Rule Of Law?" 9 Isr. L. Rev.