‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שניות בתפקידי היועץ המשפטי לממשלה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

הדין המצוי היועץ המשפטי לממשלה כממלא שני תפקידים

היועץ המשפטי לממשלה- אביחי מנדלבליט

הפגנות סמוך לביתו של היועמ"ש מנדלבליט

משפט משווה

מדינות חבר העמים

דין רצוי

מעורבותו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה בהליכים משמעתיים נגד עורכי דין

פרשת פלוני

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

הפסקת הליכים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה

סיכום

מסקנות ודיעה אישית

ביבליוגרפיה

היועץ המשפטי לממשלה ממלא שני תפקידים עיקריים :

בתפקידו הראשון משמש הוא כיועץ משפטי, ובאמצעות מנגנון נרחב של יועצים משפטיים העובדים בשירות המדינה, לרבות אלו שאינם כפופים לו מבחינה מנהלית, אחראי היועץ המשפטי לממשלה להיבטים המשפטיים של פעילות מסועפת מאוד, הן בתחום האזרחי, כאשר המדינה פועלת כבעלת נכסים, כמעביד וכמנהל עסקים, והן בתחום השלטוני, בהכנת חיקוקים1, במתן היתרים, ובאספקת שירותים.

בתפקידו השני, עומד היועץ המשפטי לממשלה בראש פרקליטות המדינה, העוסקת בהתדיינות בעניינים אזרחיים, בעניינים מנהליים ובעניינים פליליים2.

בשני התפקידים כאחד, אין היועץ המשפטי לממשלה פועל כפי שעורך-דין פרטי היה פועל למען לקוחו. קיים הבדל גדול בין עורך-הדין הפרטי, לבין עורך-הדין הציבורי. עורך-הדין הפרטי חב חובת אמון ללקוחו. היועץ המשפטי לממשלה חב חובת אמון - לשלטון החוק3. אם קיימת התנגשות בין חובת האמון שלו לממשלה לבין חובת האמון שלו כלפי החוק, הרי שיד החוק היא על העליונה, שהרי לממשלה אין סמכות לפעול אלא מכוח החוק.

היועץ המשפטי לממשלה מייצג את הרשות המנהלית והוא משמש כעורך-הדין של הממשלה, אך הלקוח שלו אינו הממשלה - אלא הציבור הרחב.

היועץ המשפטי לממשלה מחוייב כלפי הציבור לפעול, כדי לוודא שהחוק יקויים על-ידי הממשלה, וכל שאר רשויות המנהל4.

ההבחנה בין עורך-הדין הפרטי לבין עורך-הדין הציבורי מתבטאת, בין השאר, בכך, שעורך-הדין הפרטי אינו אחראי אלא לחוות-דעתו הניתנת ללקוח - כאשר הלקוח מבקש ממנו חוות-דעת. היועץ המשפטי לממשלה אינו יכול להסתפק בתפקיד סביל זה, שהרי הוא מופקד על שמירת החוק על-ידי הממשלה. אין הוא אמור להסתפק במתן חוות-דעת כשזו מתבקשת על-ידי הרשויות השונות, ועליו ליזום וליטול על עצמו תפקיד פעיל של פיקוח על חוקיות המנהל. היועץ המשפטי לממשלה, משתתף באופן קבוע בישיבות הממשלה, לא רק כדי לייעץ לממשלה כיצד ניתן לבצע את מדיניותה במסגרת החוק, אלא גם כדי למנוע בעד הממשלה מלפעול בניגוד לחוק. כאמור, הלקוח של היועץ המשפטי לממשלה אינו הממשלה - אלא הציבור הרחב, ולמעשה מופקד היועץ המשפטי לממשלה, מטעם הציבור, להנחות את הממשלה לפעול במסגרת החוק, ולבקר את פעילותה כדי לוודא, כי אכן אין היא סוטה כמלא נימה מן הקו הנורמטיבי הראוי.

דברים אלו מציגים את היועץ המשפטי לממשלה באור של מפקח. מעין מבקר מדינה נוסף, בצד היותו יועץ משפטי לממשלה. ואכן, כב' השופט פרופ' זמיר מציין בחיבורו: "היועץ המשפטי לממשלה בשעת משבר ; פרשת שרות הבטחון הכללי (השב"כ)", ספר אורי ידין ע' 47, בע' 54-55:

"המעוז העיקרי של שלטון החוק, לרבות חרויות האזרח, הינו בית-המשפט, ובראש ובראשונה בית-המשפט העליון. בישראל, כמו בדמוקרטיות אחרות, בית-המשפט הוכיח את עצמו כבלם יעיל ומכובד בפני השימוש לרעה בכוח השלטון. אולם בית-המשפט אינו אלא בלם חיצוני. בדרך כלל, אין לו מידע מלא על כל המהלכים והשיקולים של מערכות השלטון. אין לו סמכות להתערב בפעילות השלטונית ביוזמתו, ורק במספר קטן באופן יחסי של מקרים, הוא מתבקש על-ידי אזרחים שנפגעו על-ידי מעשים שלטוניים, להתערב ולבדוק את חוקיות המעשה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

יהודה וינשטיין היועץ המשפטי לממשלה. הוצאת משכל  (2022)

דינה זילבר בשם החוק: היועץ המשפטי לממשלה והפרשות שטלטלו את המדינה, הוצאת דביר

י' זמיר "היועץ המשפטי לממשלה והמאבק על חוקיות השלטון"

פרופ' זמיר, "היועץ המשפטי לממשלה : משרת הציבור ולא משרת הממשלה"

 C. Klein, "The Powers of the Caretaker Government Are they Really Unlimited", 12 Isr. L. Rev.