‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עניין ציבורי בהעמדה לדין?

תוכן עניינים

א. מבוא

ב. הלכת גנור והנחות-היסוד הסוציולוגיות שבבסיסה

1. הנחות סוציולוגיות בפסקי-דין

2. הדוקטרינה המשפטית בעניין שיקול-הדעת של התביעה וההנחות הסוציולוגיות שבבסיסה

(א) הדוקטרינה המשפטית בשאלת העניין הציבורי בהעמדה לדין

(ב) חשיפת הנחות-היסוד הסוציולוגיות של הלכת גנור

3. התיאוריה הסוציולוגית-הפונקציונליסטית כבסיס הסוציולוגי של הלכת גנור

(א) הסוציולוגיה הפונקציונליסטית

(ב) פונקציונליזם בסוציולוגיה של הלכת גנור

4. היחס בין הסוציולוגיה של הלכת גנור למחקר האמפירי על עבודת התביעה

(א) מחקרים בתחום השפעת המבנה הסוציולוגי על תובעים

(ב) מחקרים המצביעים על השפעותיהם של "שחקנים" שונים על החלטות התביעה

(ג) השפעותיהם של גורמים אחרים על הכרעותיה של התביעה

ג. פונקציונליזם בסוציולוגיה של "שחקנים" דומיננטיים

1. תיאוריית השדות של פייר בורדייה - המשפט כשדה

2. סיבות אפשריות לפער בין המחקר הסוציולוגי לבין הסוציולוגיה של הלכת גנור

ד. פונקציונליזציה, לגיטימציה ואלימות

ה. ההשלכות של אימוץ האתוס הפונקציונליסטי על תהליך ההעמדה לדין

1. השפעת הסוציולוגיה הפונקציונליסטית של עניין גנור על הלגיטימיות של הפעלת שיקול-הדעת על-ידי התביעה

2. השפעת הסוציולוגיה הפונקציונליסטית על אופיה של הביקורת השיפוטית

ו. במקום סיכום

השאלה אם יש עניין ציבורי בהעמדת אדם לדין פלילי מרתקת משפטנים ואנשי מדעי החברה כאחד. האם תעמיד התביעה לדין מנהיג דתי, איש-ציבור או עורך עיתון בגין התבטאויותיו או האם תימנע מכך? האם יש חשיבות בהקשר זה למקומו של אותו מנהיג במפה הפוליטית או למקור האתני שהוא משתייך אליו? האם יועמד לדין קטין שנתפס מחזיק בסמים ערב גיוסו? ומה אם הוא חבר בקבוצת מיעוט ואינו צפוי להיות מגויס? ומה אם מחזיק הסם הוא אישיות מוכרת לכל, ודבר היתפסו מלווה בהד תקשורתי רב? האם ישפיע הדבר? האם תועמד לדין אשה המטופלת בילדה חריגה, הנאלצת לפתוח בית-בושת ולעסוק בסרסרות מתוך רצון לגדל את בתה בכוחות עצמה מבלי שתיאלץ לאכסן אותה במוסד למפגרים?

השאלות הללו היוו מאז ומתמיד נושא לכתיבה אקדמית ולדיון ציבורי. במסגרת חיבור זה לא אנסה להתמודד עם השאלה הנורמטיבית אם ראוי, למשל, להעמיד אותו מנהיג לדין אם לאו, אלא כיצד יתמודד המשפט עם השאלה אם להעמיד אותו מנהיג לדין. מטרתו של חיבור זה היא לבחון בראייה ביקורתית את הכלים שהמשפט מציע לצורך התמודדות עם דילמות דוגמת אלה המובאות לעיל.

באופן קונקרטי, כוונתי היא לבחון, ואולי להעריך מחדש, את הניתוח שעשה בית-המשפט העליון בפסק-דינו המנחה בסוגיה זו (בג"צ 935/89 גנור ני הי''מ),מתוך רצון להציג השקפה חלופית על פסק-הדין.

בחלק הראשון של חיבור זה נבקש להכיר את הדוקטרינה המשפטית בשאלה אם יש או אין "עניין לציבור", ואת הנחות-היסוד הסוציולוגיות ששימשו את הפסיקה בניתוח שאלה זו, כשלטעמי, ניתוחו של פסק-הדין מוביל למסקנה כי הפסיקה אימצה כהנחת- יסוד תפיסה סוציולוגית פונקציונליסטית, המשמשת אותה ככלי ניתוח לצורך הערכת החלטותיה של התביעה בשאלות של העמדה לדין והביקורת עליהן.

בהמשך החיבור נציע הסבר לבחירה זו של בית-המשפט העליון ולאימוץ הנחות-יסוד אלה על-ידי התביעה, תוך שנעמוד, מצד אחד, על הפער בין התפיסה הסוציולוגית- הפונקציונליסטית לבין המחקרים העדכניים על עבודת התביעה, ומצד אחר נצביע על היתרונות שתיאוריה זו מעניקה ל"שחקנים" הדומיננטיים בשדה הפלילי, קרי, הפרקליטות ובג"צ. יתרונות אלה עשויים להסביר מדוע העדיפה הדוקטרינה המשפטית בחירה בתיאוריה סוציולוגית זו.

חלק זה של הניתוח, שהינו ביקורתי בעיקרו, ייעשה תוך התבססות על תיאוריית השדות של פייר בורדייה  ,(Pierre Bourdieu) היכולה לשמש בסיס אנליטי נוח לניתוח והבנה של החלטות בשאלות של עניין ציבורי. הניתוח בחלק זה מנסה במידה מסוימת לאתגר את מוסכמות החשיבה ביחס לעניין גנור והמהפך שרבים טוענים שהיא חוללה בתהליך של קבלת ההחלטה אם יש או אין עניין ציבורי בהעמדת אדם לדין. ייתכן אף שההסבר שיוצע יוכל לשמש מענה לשאלה מטרידה: כיצד, על-אף הרטוריקה האקטיביסטית של עניין גנור ואף-על-פי שחלפו שנים מאז ניתנה ההלכה, לא ניתן כמעט לאתר פסקי-דין שבהם נהפכה עמדת היועץ המשפטי או הפרקליטות בשאלת ה"עניין לציבור"?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ע"פ 3520/91 תורג'מן נ' מ''י, פ"ד מז(1) 441 .

 פ"ד מד(2) 485 .

 P. Bourdieu "The Force of Law: Toward a Sociology of the Juridical Field" 38 Hastings L. j.  814.