‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תיאוריית האכיפה בחברות?

תוכן עניינים

א. מבוא.

ב. ההצדקה לחקיקה בדיני-חברות.

ג. ההסדרים המוצעים - חובות וזכויות בהצעת החוק.

ד. אכיפה - דיני-החברות.

ה. אכיפה באמצעות הדין הפלילי - המצב הקיים והביקורת.

ו. ההסדר המוצע.

1 . מנגנוני-שוק ומנגנונים פנימיים בתוך החברה:

(א) שוק השליטה בחברות;

(ב) מנגנון-הצבעה של בעלי-מניות - פרוקסי;

(ג) דירקטורים חיצוניים;

2. תרופות אזרחיות להפרת הוראות החוק:

(א) תרופות לנושים;

(ב) תרופות לבעלי-המניות;

(ג) תרופות לכלל הציבור ;

3. הליכים משפטיים מיוחדים :

(א) תביעה נגזרת ;

(ב) תביעת ייצוג קבוצתית;

ג) זכות לדירקטור לפנות לבית-המשפט;

4. סנקציות מנהליות על הפרת הוראות דיווח :

(א) אי-מתן תוקף לפעולה שלא דווחה כנדרש;

(ב) עיצום כספי;

(ג) מחיקה מנהלית;  

ז. סיכום.

 כל הסדר, ובפרט הסדר חדש בדיני-החברות, ראוי שיכלול בחובו את המנגנונים שיבטיחו את קיומו הלכה למעשה, קרי: מנגנוני-האכיפה. לפני שנציג את דרכי האכיפה הראויות, יש לדון בקצרה בשתי שאלות: הראשונה, מהו הבסיס הרעיוני לחקיקה בתחום החברות, בכלל ? והשנייה, מהם המאפיינים של אותם כללים שנקבעו בחקיקה ? דיון בשאלות אלו הוא חיוני כדי להבין את הבחירה בדרכי האכיפה השונות. מהבסיס הרעיוני לחקיקה נגזרים ההסדרים בדיני-החברות והיקפם. מההסדרים הנקבעים ומהמטרה העומדת ביסודם יש לגזור את דרך האכיפה הראויה והיעילה ביותר. על כן, בפתח דברינו, נסקור בקצרה את הבסיס הרעיוני שעמד ביסוד החקיקה המוצעת בדיני-החברות ונעבור ביעף על מהותם והיקפם של ההסדרים בחוק המוצע. בהמשך הדרך נסביר מהן דרכי האכיפה שנבחרו בחוק המוצע.

מטרתה של חקיקה המסדירה פעולתן של חברות (פירמות) נגזרת ממהותן של אותן חברות שאת פעולתן החוק מעוניין להסדיר. יש כמה תיאוריות באשר למהותה של החברה. דיני-החברות נקבעים בהתאם למטרה שעמדה בבסיס החקיקה לפי מהותה של החברה2. כך, למשל, תיאוריית "הנציג" (theory agent-principle the), שלפיה החברה היא גוף אשר בו הבעלות והשליטה נפרדות זו מזו, והדבר גורם לניגודי עניינים בין המנהלים לבעלי-המניות. לפי תיאוריה זו מטרת דיני-החברות צריכה להיות מזעור עלויותיה של בעיית הנציג3. תיאוריה אחרת היא זו של עלויות העסקה (economics cost transaction), שלפיה ישנן עלויות עסקה הנחסכות כאשר פעולות מבוצעות בחברה ולא בשוק. החברה היא מעין חוזה רב-צדדי לביצוע רב-שלבי המביא לייעול ולחיסכון בעלויות עסקה4.

אולם התיאוריה המקובלת כיום באשר למהות החברה, והיא זו העומדת בבסיס הצעת החוק, היא תיאוריית "הפקעת החוזית" (Contracts of Nexus)5, שלפיה היחסים בין הקהילות בתוך החברה - בעלי מניות, מנהלים ודירקטורים ; והיחסים בין הפירמה לקהילות מחוץ לחברה - נושים, ועובדים - הם יחסים חוזיים מורכבים. ביחסים חוזיים כוונתנו לאותם יחסים שהצדדים נכנסים אליהם מרצונם, כל אחד כדי למקסם את תועלתו-הוא6. כיוון שכך, לכאורה ניתן היה לקבוע בחוק את האפשרות להקים חברה, להקנות לה כשרות משפטית כאישיות משפטית נפרדת מבעלי-מניותיה ולהסדיר את פירוקה. זאת ותו לא - בהיות החברה יציר הדין, על הדין "להקימה לתחייה" ולסיים את חייה, אך בכל הנוגע ל"חייה השוטפים" של החברה די בהסדרים חוזיים ; שהרי תוכנו של חוזה יכול שיהיה "ככל אשר הסכימו הצדדים"7.

ברם, גם התומכים בתיאוריה זו 8 סוברים כי יש מקום לחוקק הוראות נוספות בדיני-חברות הן חקיקה מרשה הן חקיקה מצווה. על-פי הדוגלים בתיאוריה החוזית, הבסיס הרעיוני לחקיקה מרשה - והוא גם זה שעמד בבסיס ההצעה – מבוסס על התפישה כי כדי להפחית את העלויות הכרוכות בהתקשרות יש לעצב בחקיקה חוזה סטנדרטי9.

אמנם, התורות הפילוסופיות והכלכליות שתוארו מצביעות על-כך שבעולם ללא עלויות עסקה וכאשר לצדדים לעסקה מידע מלא, היו צדדים החופשיים לעצב את החוזה ביניהם כרצונם, מאמצים חוזה שימקסם את התועלת של כל אחד מהם ובאמצעות ה"יד הנעלמה" הדבר יביא לתועלת המצרפית הרבה ביותר בחברה 10 ; אולם כיוון שיש עלויות עסקה, מטרת החקיקה המרשה - על-פי התיאוריה החוזית בדיני-חברות - היא לקבוע את אותו חוזה סטנדרטי, ש"יחקה" את התנאים אשר סביר שהיו נבחרים במרבית המקרים על-ידי צדדים בעולם ללא עלויות עסקה11.

מטרה נוספת של חקיקה מרשה בדיני-חברות היא להסדיר מקרים ולתת פתרונות למצבים שיש סבירות נמוכה שיקרו ולכן לצדדים בעולם עם עלויות עסקה לא כדאי להשקיע משאבים בהסדרתם12. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

.O.E

of .Jr 19 "Attributes ,Evolution ,Origins - Corporation Modern The" Williamson

Literature Economic.

 א' פרוקצ'יה דיני חברות חדשים לישראל

 ג' טדסקי "על הדין הדיספוזיטיבי" עיוני משפט טו