מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה בנושא כוונה תחילה, הכנה של העבירה מבעוד מועד, מדרג עבירות ההמתה, תיקון 137 לחוק העונשין (עבודה אקדמית מס. 2272)
290.00 ₪
45 עמ'
עבודה אקדמית מספר 2272
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי כוונה תחילה והכנה של העבירה מבעוד מועד?
תוכן עניינים
רפורמה בעבירות ההמתה וב"רצח בכוונה תחילה"
מדרגי עבירות ההמתה לאור תיקון 137
הנוסח הקודם של סעיף 300(א) לחוק העונשין
ה"כוונה-תחילה" וה"כוונה הספונטנית"
הכוונה-תחילה, קינטור ופרובוקציה
טיב ה"הכנה" כיסוד הכוונה-תחילה.
ה"הכנה" - יסוד פיסי או יסוד נפשי ?
בחוק העונשין הישראלי, "הכנה" היא אחד משני היסודות הפיזיים הנדרשים להרשעה בעבירה פלילית. היסוד הפיזי השני הוא ביצוע המעשה.
הכנה היא עשייה או מחדל המהווים תחילת ביצוע העבירה או צעדים סבירים להכנת ביצוע העבירה. במילים אחרות, הכנה היא כל פעולה או מחדל שמטרתה להקל על ביצוע העבירה.
הכנה היא גורם מחמיר בעבירות רבות. לדוגמה, בגניבה, הכנה היא תנאי הכרחי להרשעה בעבירה של גניבה בכוונה לעבור עבירה אחרת, אשר דינו מאסר חמש שנים. [1]
ישנם מספר דרכים להוכיח הכנה. אחת הדרכים היא להוכיח שהנאשם ביצע פעולה או מחדל שהיו סבירים להוביל לביצוע העבירה. דרך נוספת היא להוכיח שהנאשם התכוון לבצע את העבירה.
במקרים מסוימים, הכנה יכולה להיחשב גם כאשר הנאשם לא ביצע כל פעולה או מחדל ממשי, אך הוא היה מודע לכך שהפעולה או המחדל עשויים להקל על ביצוע העבירה. לדוגמה, אם אדם רוכש כלי פריצה במטרה לפרוץ לדירה, האדם עשוי להיחשב כמי שהיה לו הכנה לפריצה, גם אם הוא לא ביצע בפועל את הפריצה. [2]
עשיית העבירה ב"כוונה-תחילה" מהווה דרישה רלוונטית לשם התהוות עבירת הרצח . אין מצב נפשי זה בעל משמעות משפטית מיוחדת, הן לענין שאר צורות הרצח, על-פי חוק העונשין - כאשר אין דורשים אף כוונה רגילה לגבי התוצאה הקטלנית, לשם גיבוש העבירה, ומספיקה כל צורה שהיא של מחשבה פלילית לגבי תוצאה זו - והן לענין כל עבירה פלילית אחרת. לצרכי עבירת הרצח , מוגדרת, כידוע, הדרישה של "כוונה-תחילה" (premeditation) בסעיף מיוחד...
מדרגי עבירות ההמתה לאור תיקון 137 קביעת מדרג העברה הוא הגורם המשמעותי ביותר על גזר הדין של הנאשם שכן אם מדובר בגרימת מוות ברשלנות העונש יהיה שלוש שנות מאסר ואם בית המשפט יכריע כי המקרה הוא רצח בנסיבות מחמירות העונש יהיה מאסר עולם חובה. לאחר תיקון החוק שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2019 מדרגי העבירה הם כדלהלן:
גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק העונשין) - נותרה כפי שהייתה בדין הקודם. הגדרתה היא מרכיב אי המודעות של מבצע העבירה להשלכות האפשריות שלה, כלומר, גרימת מותו של אדם אחר. ("מודעות בכוח"). לדוגמה: מקרים מסוימים של מוות בעקבות רשלנות רפואית, מקרי רשלנות בשימוש בנשק או מכונות, מקרים מסוימים של תאונות דרכים שהתרחשו בעקבות התנהגות פזיזה של הנהג, ונסיבות אחרות שבמסגרתן החשוד או הנאשם נמנעו מנקיטת אמצעי הבטיחות הדרושים כלפי זולתם. עבירה זו נותרה כשהייתה בדין הקודם ועונשה שלוש שנות מאסר. [1]
המתה בקלות דעת (סעיף 301ג לחוק העונשין) - עבירת ההריגה פוצלה לשתי עבירות: המתה בקלות דעת ורצח באדישות. בעבר, לא היה הבדל לעניין סוג העבירה שנעברה בין אדם שגרם למותו של אדם באדישות, לבין אדם שגרם למותו של אחר בקלות דעת (לקיחת סיכון בלתי סביר לגרימת המוות, תוך רצון להימנע מהתממשות התוצאה). לאחר התיקון, נוצרה עבירה חדשה של המתה בקלות דעת, שעונשה המרבי הוא 12 שנות מאסר. [2]
רצח באדישות או בכוונה (סעיף 300 לחוק העונשין) - לשון החוק הוא 'הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם', מדרג זה הוא חמור יותר מגרימת מוות ברשלנות ומהמתה בקלות דעת, וזהו מדרג ה'רצח' שהיה קיים גם בחוק הקודם (ומכונה כעת גם 'רצח סתם'). במדרג זה אין צורך בהתקיימות נסיבות מחמירות נוספות כגון תכנון מקדים, אכזריות מיוחדת, וכו', ודי בהתגבשות היסוד העובדתי והיסוד הנפשי כי מעשה ההמתה נעשה בכוונה או באדישות.
רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 300א לחוק העונשין) - רצח הנעשה באדישות או בכוונה וכלל גם נסיבות מחמירות. נסיבות מחמירות הן בין היתר: תכנון מוקדם, התאכזרות לקורבן, מניעים גזעניים, הקורבן הוא עד או שופט בהליך פלילי וההמתה נועדה לשבש את ההליך, ועוד. בהתקיימן של נסיבות אלו דינה של עבירת הרצח הוא מאסר עולם חובה, בניגוד למדרג הפחות חמור 'רצח באדישות או בכוונה' ('רצח סתם') שבו דין הרוצח הוא עד מאסר עולם ועונשו נתון לשיקול בית המשפט.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף 300ב לחוק העונשין) - לצד קביעת עונש מאסר עולם על רצח באדישות או בכוונה המחוקק מכיר במספר נסיבות יוצאות דופן שבהתקיימן ניתן לבית המשפט שיקול דעת בקביעת העונש והוא יהיה מופחת ממאסר עולם (עד 15–20 שנים, תלוי בנסיבה המפחיתה). בין הנסיבות המקלות ניתן למצוא את ההמתה בעקבות התעללות (סעיף 300ב(א)), או את ההמתה בעקבות קנטור (300ב(ב)).
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
פרופ' לב-און א' רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב. משכל הוצאה לאור, (2023)
ליכט א'. "הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי. אוצר המשפט (2023)
קוגלר י'. תאוריה ומעשה בדיני עונשין: מבוא והיסוד העובדתי (מכון סאקר. הוצאה אקדמית נבו)