‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת חוק כבוד האדם וחירותו על דיני החוזים?

תוכן עניינים

מבוא 

ביקורת 

"דואליות נורמטיבית" ותחולה עקיפה

  חופש החוזים

 מעמדו של העקרון 

הגבלות על חופש החוזים 

מעמדו של חופש החוזים לאחר חוקי היסוד 

 עקרון השוויון

 מעמדו של העקרון 

עקרון השוויון מול עקרון חופש החוזים 

עקרון השוויון כמשפט הפרטי : פרשת בית יולס 

 עקרון השוויון במשפט הפרטי: פרשת קסטנבאום 

סוגי שוויון 

 תחולת ערכי היסוד החוקתיים במשפט הפרטי - השקפה אחרת

 הבחנה בין סוגי גופים וסוגי פעילויות 

 רשויות ציבוריות וגופים דו-מהותיים

 גופים מסחריים ופרטיים

 גופים פרטיים המספקים שירות לציבור 

פתרונות מהמשפט הפרטי לבעיות שמעורר מודל העדר התחולה 

הבחנה בין שאלת עצם התחולה ובין שאלת היקפה הראוי

סיכום

ביבליוגרפיה 

חוקי היסוד החדשים - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

 - מעגנים, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, את זכויות האדם המנויות בהם, בחוק חרות. זכויות האדם שהיו עד לחקיקת חוקי היסוד פרי ההלכה הפסוקה, הפכו לזכויות חוקתיות, על-חוקיות, הכתובות עלי-ספר.

על קרקע מציאות משפטית-חוקתית חדשה זו, שכונתה "מהפכה חוקתית"1 צמחה השקפתו של השופט ברק, נשיא בית-המשפט העליון, שלפיה חלות זכויות האדם במשפט הפרטי בכלל, ובדיני החוזים בפרט. השקפה זו מעוררת מספר שאלות. הראשונה - השאלה העקרונית, היא שאלת עצם תחולתן של זכויות היסוד החוקתיות בדיני החוזים. בנוסף לה מתעוררות שאלות-משנה נוספות : אופן החלתן (כיצד ובאיזה אמצעי יוחלו) והיקף תחולתן של זכויות היסוד.

בהיות תחום דיני החוזים ענף מרכזי של המשפט הפרטי, מתעוררת בו שאלת תחולתם של חוקי היסוד במלוא עוצמתה. לפיכך, לאחר תאור השקפתו של השופט ברק והשקפתי הנוגדת, אתרכז בהשפעתם הנורמטיבית והאקטואלית של חוקי היסוד על דיני החוזים. בהיות חופש החוזים עקרון-על בדיני החוזים, אציג את מעמדו של עקרון זה במשפטנו ואבקש לבחון את השאלה אם מעמד זה השתנה בעקבות חקיקת חוקי היסוד.

מדיון זה אעבור לדיון בעקרון השוויון ואבחן אם השתנה מעמדו של עקרון זה עם חקיקת חוקי היסוד, וכיצד הוא משפיע על מעמדו של עקרון חופש החוזים.

חרף הביקורת על השקפתו של הנשיא ברק, ברור שלא ניתן להתעלם מהשפעתה האינטלקטואלית (וגם הפורמלית). לפיכך אתקדם בדיון בהנחה חלופית, שלפיה יוחלו עקרונות היסוד של המשפט הציבורי גם במשפט הפרטי. אף אם נניח הנחה זו, אבקש לטעון כי ראוי שהתחולה תהא מעודנת ומורכבת, וראוי גם להבחין, לענין תחולת חוקי היסוד במשפט הפרטי, בין סוגי קטגוריות, הנקבעות לפי אופי הפעילויות והגופים הפועלים. מכל מקום אבהיר שוב כי, בתחום החוזי הנקי והמובהק אין תחולה, אפילו לא מעודנת ומורכבת, לחוקי היסוד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 א' ברק "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות" משפט וממשל א  9, 10-12;

 ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221, 353-355;