עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית נוהל חניבעל, זכויות אדם, מבצע "צוק איתן", סיכול ניסיון חטיפה של חייל, חטיפת הדר גולדין, דמוקרטיה ובטחון לאומי (עבודה אקדמית מס. 2265)

‏290.00 ₪

36 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2265

עבודה סמינריונית נוהל חניבעל, זכויות אדם, מבצע "צוק איתן",  סיכול ניסיון חטיפה של חייל, חטיפת הדר גולדין, דמוקרטיה ובטחון לאומי

שאלת המחקר:

האם "נוהל חניבעל" מתיישב עם זכויות האדם? והאם מדינת ישראל הצליחה לשמור על זכויות האדם בזמן הפעלת נוהל חניבעל במבצע צוק איתן ולאחריו ?

תוכן עניינים

פרק 1 – מבוא

פרק 2 – תשתית תאורטית

פרק 3 - רקע היסטורי

פרק 4 - ניתוח אירוע / מהלך אירוע

פרק 5 – אחרי האירוע

פרק 6- דיון

פרק 7 – סיכום ומסקנות

מבצע "צוק איתן" היה אירוע בעל משמעויות אסטרטגיות למדינת ישראל. הוא מאפשר למדינת ישראל ללמוד את המורכבות של מלחמות עתידיות ומחייב בחינה מחדש של מרכיבים חשובים בתפיסת הביטחון של מדינה דמוקרטית, כולל בתחומי בניין הכוח הצבאי והפעלתו, בהיערכות בעורף האזרחי ובקביעת נורמות התנהגות בעת הפעלת כוח כנגד אוכלוסייה אזרחית. ניתוח המבצע והפקת לקחיו הושפעו מהפעלת "נוהל חניבעל" באירוע חטיפת החייל הדר גולדין ב1 אוגוסט 2014. ארחיב ואדבר על התנהלות הצבא בזמן הפעלת הנוהל ואת אופן השפעתו לאחר הפעלת הנוהל. [1]

נוהל חניבעל הוא נוהל הבא להדריך את הפעילות הצבאית נוכח ניסיון של האויב לחטוף חייל או חשש שמתרחש ניסיון כזה. מטרת הפעילות הצבאית לסיכול ניסיון חטיפה של חייל אמורה להיות פעולה לטובת החייל ,בנוסף בשל החשש מחייל חטוף, שיוביל לעסקת חילופי שבויים שבה ישוחררו מחבלים רבים, שעתידים לשוב ולרצוח אזרחים רבים ועדיפות של המדינה שלא לעמוד מול מו"ם להחזרת שבויים. התכלית העיקרית שלה היא לא ״לנצח״ את האויב, אלא להחזיר את החייל ליחידתו ולביתו. כיוון שהחוטפים חמושים, הדעת נותנת שסיכול החטיפה חייב להיות כרוך בירי על החוטפים. כיוון שהחטוף נמצא בקרבת החוטפים, ירי על החוטפים עלול לסכן את החטוף. במסגרת הנוהל ביצע צה"ל ירי כבד לאזור למניעת בריחה של החוטפים [2].הפלסטינים דיווחו על עשרות הרוגים ומאות פצועים בתקיפות צה"ל כתוצאה מהירי שנה לאחר המבצע חשף פרופ' אסא כשר , כי חייל צה"ל נהרג במהלכו כתוצאה מנוהל חניבעל. למרות העובדה שצה"ל פיזר במשך השנים ערפל סביב תוכנו המדויק של הנוהל, הוא עורר פולמוס לא קטן בעיקר ביחס למוסריותו. [3]

ארגוני זכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח ביניהם פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה בנושא ודרשה לחקור את נוהל חניבעל . לכך התייחסו מבקר המדינה אליעזר שפירא וראש החטיבה הביטחונית במשרדו תת אלוף (מיל) יוסי ביינהורן כשקבעו שבמקרה של חטיפה בזמן לחימה יש מקום להתחשב בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון האבחנה המורה להבחין בין אזרחים ללוחמים, ועיקרון המידתיות המחייב הלימה בין מחיר הפגיעה של פעולה צבאית ובין המטרה הצבאית אותה הפעולה מבקשת להשיג.[4]

רצוי להתחיל בשאלה עקרונית לגבי הנוהל עצמו ולהמשיך בשאלה הספציפית לגבי הפעלתו באירוע המסוים. השאלה העקרונית היא, הסיבה להצעתי זו היא בשל המחלוקת לגבי הפרשנויות של הנוהל.

את התשובה לשאלת המחקר אחלק לשניים א' – בעת אירוע הפעלת נוהל חניבעל שבו נחטף החייל הדר גולדין , ב'- לאחר האירוע וסיום מבצע צוק איתן . בשלב זה אטען כי מדינת ישראל לאחר מבצע "צוק איתן" פיתחה מענה שיצר איזון בין שמירה על ביטחון המדינה והאינטרסים הביטחוני לבין שמירה על זכויות אדם בקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה. לגבי הפעלת נוהל אטען כי הפעלת נוהל חניבעל אינו מתיישב עם זכויות אדם בשל המחלוקת הקיימת לגבי הפרשנות של הנוהל אך עם זאת פגיעה בזכויות האדם בעת מבצע "צוק איתן סותרת את ערכיה דמוקרטיים של מדינת ישראל. [5]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 Bergman R. (2018).Rise Kill First: The Secret History of Israel's Targeted Assassinations, Random House 2018

י. גולדשטיין, באומץ ובנחישות, ספרי עליית הגג-ספרי חמד (2019)

דוח מבקר המדינה יוסף חיים שפירא, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, ירושלים, אדר התשע"ח ,מרץ 2018

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות