‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חופש הביטוי ואלימות פוליטית?

"open wide and ,robust ,Uninhibited" 1 - אלו הן מלותיו המפורסמות של השופט ברנן (Brennan) לתיאור הדיון הציבורי חסר העכבות, החסון והפתוח לרווחה, שכל חברה דמוקרטית צריכה לשאוף אליו. הוא הדגיש כי חופש הביטוי, המוגן בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, חייב להתפרש באופן שיאפשר קיום דיון ציבורי כזה, ואף יבטיח את שגשוגו.

ברם, דיון ציבורי נעשה לעיתים חסר עכבות מדי, חסון יתר על המידה ופתוח במידה מופרזת. מילים עלולות ליהפך לקשות וגסות; אנשי-ציבור עשויים להיות מואשמים בפשעים נוראים; רגשות הציבור עלולים להיות מוסתים; תיתכן גם אלימות. ובכן, כיצד ניתן ליישב את המחויבות החוקתית להגנת חוסנו של הדיון הציבורי עם הצורך המובן באכיפת החוק, בשמירת הסדר ובמניעת אלימות?

על כל חברה דמוקרטית להרהר בשאלה זו, אולם הצורך בכך בישראל עז ודחוף במיוחד עקב ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, על-ידי אזרח ישראלי בנובמבר 1995. למאורע טרגי זה היו השלכות משמעותיות על כל תחומי החיים, לא רק בישראל, אלא ברחבי העולם כולו, ובין היתר הוא גרם לערעור הבנות מוסכמות בדבר גבולותיו של חופש הביטוי. מאורע זה חייב אותנו להכיר, כפי שלא נעשה בעבר, בסכנות הטמונות בדיון ציבורי המתנהל ללא כל פיקוח, שהרי רוצחו של רבין הצדיק את מעשיו במונחים של עקרונות הלכתיים או פוליטיים שהובעו באותה עת בעוצמה רבה בדיון הציבורי נגד המשא-ומתן לשלום.

לרשותן של רשויות הממשל ואכיפת החוק ישנן אסטרטגיות רבות ושונות לתגובה לאיום באלימות. המשפט הפלילי מייצג רק אחת מאותן אסטרטגיות, אולם הוא מילא תפקיד חשוב בהתפתחות המחשבתית באשר לחופש הביטוי, ועל-כן ברצוני להתמקד בו. הדין בנושא עבר תהפוכות רבות, אולם ההלכה המנחה בסוגיה נקבעה בארצות-הברית והשפיעה גם על מקומות אחרים, בעניין של Ohio .v Brandenburg, 2שנידון על-ידי בית-המשפט העליון האמריקאי בשלהי שנות השישים. במקרה זה הועמדו כמה מחברי הקו-קלוקס-קלן לדין פלילי בגין קריאה לאלימות. טענת ההגנה שהציגו היתה כי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית מהווה ערובה להבטחת חופש הביטוי, ולפיכך אינו מאפשר את מיצוי הדין עימם. בית-המשפט קיבל טענה זו.

נדבך מרכזי בהנמקת בית-המשפט לפסק-הדין היה יצירת הבחנה, המדריכה מאז את הדיון בנושא, בין שתי קטיגוריות של ביטוי: "קריאה כללית לאלימות" ו"הסתה לאלימות". בית-המשפט קבע כי מבחינה חוקתית, מדינה יכולה להעניש על קריאה לאלימות רק כאשר היא מגיעה לדרגת הסתה לאלימות, אולם לא כשמדובר בקריאה כללית בלבד, או במלותיו של בית-המשפט: "advocacy "mere. 3על-מנת שתתקיים הסתה, הקריאה לאלימות צריכה להיות ממוקדת; עליה להיות בעלת סיכויים סבירים להצליח; ועליה להיות קרובה בזמן למעשה האלימות. שוב בלשונו של בית-המשפט, הקריאה צריכה ליצור

"action lawless imminent to incitement". 4 בהיעדר הסכנה הספציפית הזו, מדובר רק בקריאה כללית לאלימות, ובית-המשפט קבע כי סוג כזה של ביטוי זוכה בהגנה חוקתית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

270 ,254 S.U 376 Sullivan .v Times York New.

 America in Speech Of Freedom :Tradition Worthy A .Jr ,Kalven .H

Liberty on Mill .S.J.