‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שחיקת מורים (פגיעה באוטונומיה של המורה) והשפעתה על שביעות רצון המורה בעבודה?

תוכן עניינים

מבוא. 

רקע תיאורטי 

לחץ. 

שחיקה. 

גורמים לשחיקה. 

שחיקת מורים ועמדת משרד החינוך. 

כיצד משרד החינוך מתמודד עם בעיית השחיקה והאוטונומיה בתנאים פיזיים?. 

אוטונומיה בתנאים פיזיים והקשר בינה לבין שחיקה. 

התמודדות מערכת החינוך. 

שחיקת מורים.. 

שחיקת המורה: התנפצות חלום ההצלחה. 

שביעות רצון ביחס לשחיקה

מאפיינים אישיים ותרבותיים כמסבירים יחסם של מורים כלפי תכניות מניעה וחיסון 

גורמי שחיקה אצל מורים לחינוך גופני בכיתות המשלבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

שחיקת המורה הערבי בישראל כפועל יוצא של תפיסת המסוגלות העצמית שלו והאקלים הבית-ספרי 

תחושת שביעות רצון, שחיקה ותפיסת מורים את מעורבות ההורים בבית ספרם: השוואה בין בתי ספר ממגזרים שונים  משתנים המנבאים שחיקת מורים בחטיבות הביניים בישראל. 

שחיקה נפשית אצל מורים. 

גורמי לחץ, אי שביעות רצון ושחיקת המורה בכיתה ההטרוגנית: השוואת שתי סביבות הוראה. 

הגורמים לאפיון השחיקה הנפשית בקרב עובדי הוראה. 

שאיפה לאידיאל. 

התגובות הרגשיות. 

חוסר הערכה עצמית. 

אפיונים סוציו-דמוגראפיים

וותק בעבודה. 

סביבת העבודה. 

הגורמים המרכזיים לשחיקה בקרב עובדי הוראה. 

דרכי התמודדות. 

שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות ושחיקת מורים.

יתרונות השילוב. 

חסרונות השילוב. 

המקורות העיקריים לשחיקת מורים במוסדות חינוך משולבים.

השלכות השחיקה על המורים בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים

תנאים פיזיים של ביה"ס. 

ארגונים וסביבתם

תחילתו של השינוי 

יתרונות ואתגרים בשיתוף הפעולה

בין בית הספר לסביבתו

שיטה. 

השערת מחקר. 

אוכלוסייה. 

כלי המחקר. 

הליך המחקר. 

עיבודים סטטיסטיים.

ממצאי המחקר.

דיון 

סיכום.

ביבליוגרפיה

נספחים

מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם קשיים רבים בין אם בנוגע לתקציב ובין אם בשאלות רמת החינוך. העבודה תבחן הקשר שחיקת מורים לבין תנאים פיזיים של הכיתה ואוטונומיית המורה במערכת החינוך. המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי המבוסס על שאלון עמדות. שיטת מחקר זו נבחרה כיוון שהנושאים הנחקרים דורשים דגימה רחבה של אוכלוסייה. שימוש בשיטה כזו עוזר בהערכה מהירה של הנבדקים ובאמצעות דגימה של אוכלוסייה גדולה יחסית ניתן ללמוד על מגמות דומות בקרב יתר אותה אוכלוסייה.

 השערת מחקר: קיים קשר ליניארי בין מידת האוטונומיה בתנאים פיזיים המוענקת למורה לבין מידת שחיקתו, כך שככל שהאוטונומיה בתנאים פיזיים של המורה גבוהה יותר, כך שחיקתו תהיה נמוכה יותר.

אוכלוסייה: המחקר הנוכחי בדק חמישים מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים הן דתיים והן חילוניים באזור הדרום. מאפייניהם הסוציו-דמוגרפיים של משתתפי המחקר מוצגים להלן בלוח מספר 1.

לוח מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של משתתפי המחקר

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשיטת מחקר כמותית המבוססת על שאלון עמדות העוסק בשני נושאים: אוטונומיה בתנאים פיזיים ושחיקה בעבודה.

שאלון שחיקה בעבודה- שאלון זה פותח על ידי במטרה לבדוק את עמדות המורות באשר לשחיקה בעבודתן. בשאלון זה שלוש עשר שאלות כאשר הנבדקות נדרשו לסמן את התשובה הנכונה ביותר עבורן על פני סולם בן חמש דרגות (1= מאוד לא מסכים, 5= מסכים מאוד). כיוונו של השאלון הוא ככל שהערך גבוה יותר, כך מידת השחיקה גבוהה יותר. בשאלון נמצאו מספר שאלות הפוגעות באחידות כיוונית שהינן: 1,2,6,7,11,12,13, ולכן בוצע עבורן היפוך ערכים. בחינת המהימנות לבדיקת העקיבות הפנימית בוצעה על ידי מבחן אלפא של קרונבך ונמצאה מהימנות פנימית טובה של 85. =α לשאלון. קמפיין "מורה טוב- מורה לחיים" מציג את העמדה הרשמית של משרד החינוך ומראה כי ישנה חשיבות לאיכות מידת ההוראה של המורות. תפקוד המורה יכולה להיות תלויה במספר גורמים אך בעבודה זו בחרתי להתמקד בשתי תכונות מסוימות אשר יכולות להוות השפעה- אוטונומיה בתנאים פיזיים ומידת שחיקה. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין אוטונומית המורה בתנאים פיזיים בבית הספר לשחיקת המורה. שני נושאים אלו חשובים מאוד במערכת החינוך היות שהם שכיחים בקרב המורות ומשפיעים על התפקוד היומיומי. הבנה טובה יותר של הקשר בין הנושאים הללו יכולה לעזור למערכת החינוך ובתורה גם למורות ולתלמידים להתמודד עם הבעיות אשר נוצרות בעקבות שחיקת המורה והאוטונומיות שלה. מנהלות ומורות אשר ידעו כיצד למנוע מצב של שחיקה או לפחות להקטינה יוכלו ליצור מצב שתפקודן יפגע פחות. המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי המבוסס על שני שאלונים הבודקים עמדות מורות ביחס להגדרתם את האוטונומיה בתנאים פיזיים הניתנת להם ואת מידת השחיקה אותה הן חוות ביחס לעבודתם (פרידמן). שחיקה מתרחשת כתוצאה מלחצים רגשיים מתמשכים בחיים בכלל ובמקום העבודה בפרט המופעלים על הפרט והתכלות משאבי התמודדותו עמם. כשלון הניסיונות להתמודד עם לחצים שליליים מביא את המימד המרכזי של שחיקה – התשישות הנפשית. על אף השימוש הנפוץ והמוטעה במושגים "לחץ" ו"שחיקה" בכדי לתאר את אותה התופעה, ישנו הבדל מהותי בין שני המונחים. בניגוד ללחץ (או גם דיכאון וחרדה), השחיקה אינה זמנית. במילים אחרות, היא איננה נעלמת גם כאשר גורם הלחץ המקורי מפסיק לפעול (Melamed, et al). המושג "שחיקה", בהקשר למצבי עבודה נקבע ע"י Freudenberger אשר השתמש במושג על מנת לתאר סיטואציה של הפחתה פיזית ורגשית הנובעת מתנאי עבודה. ארונסון ופיינס (Aronson & Pines) הרחיבו את ההגדרה ובנוסף להפחתה פיזית ורגשית, כללו בו גם תפיסה עצמית שלילית, עמדות שליליות כלפי עבודה, חיים ואנשים אחרים (Aronson & Pines). מכיוון שלקוחותיהם של המורים הם בעיקר ילדים צעירים או מתבגרים, אשר לא מסוגלים להתמודד עם תופעות הלחץ והשחיקה של המורים כפי שתוארו, ישנה חשיבות רבה לאתר את גורמי הלחץ ועוצמת השחיקה בעבודת המורים ולהביא את ציבור המורים למודעות גבוהה יותר בנוגע לתופעות הללו (רייכל). אוטונומיה בתנאים פיזיים הינה הגדרה אשר יכולה לקבל פירושים שונים בהתאם לתחום אשר בו היא מוזכרת. בהתייחס למילה מפירושה הלועזי בכל הנוגע למשאבי אנוש ישנה התייחסות לעצמאות כגורם הנעה מן הצורך להיות עצמאי בעת עבודתו ללא צורך להיות תלוי באנשים אחרים. ביקורת עצמית על איכות העבודה של הפרט. רמת עצמאות ויכולת שימוש בשיקול דעת עצמי בכל הנוגע לביצוע העבודה (פרידמן). אוטונומיה בתנאים פיזיים מתוארת כגורם משפיע על שביעות רצון על ידי Bahave וGagne וכמשפיעה על יעילות עובדים. אוטונומיה בתנאים פיזיים בשימוש הגדרה זו ניתן לפרש לתחום ההוראה כאוטונומיה בתנאים פיזיים הנוגעת לצורת הוראה, תמרון במידת המיקוד בכל הנוגע לחומר הלימודי, אי תלות באנשים אחרים בכל הנוגע להתנהגות המורה בכיתת הלימוד וביקורת עצמית ולאו דווקא חיצונית על טיב מידת ההוראה. אוטונומיה בתנאים פיזיים בכיתת הלימוד בכל הנוגע לנושאים אשר המורה רואה כחשובים יכולים לתרום לתחושת האוטונומיה בתנאים פיזיים של המורה ובכך גם ישפיע על מידת שביעות רצונה מעבודתה- מה שימנע את שחיקתה בעתיד (פרידמן).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

א' תומר. ‏"יצירתיות בחלל חינוכי", השילוח, גיליון 14, אפריל 2019

ברנד ג', יהרהרו רבים ותרבה הדעת, הגיע זמן חינוך, מרץ 2019

זרצקי, רחלי. ‫ "השפעת ותק המורה, גיל התלמידים ורמת השחיקה של המורה, על תפיסתו את הכללים הקשורים בהפגנת רגשות בבית הספר ועל יישום של טכניקות ההשקעה הרגשית בהוראה". רמת-גן; אוניברסיטת בר אילן, עבודת לתואר שני, בית הספר לחינוך