‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תיארוך יציאת מצרים?

תוכן עניינים

מבוא

התיאור המקראי

התרחשותה של יציאת מצרים

טענות השוללות פרטים מסוימים מתיאור סיפור יציאת מצרים

טיעונים המאוששים פרטים מסוימים מסיפור יציאת מצרים

בחינת עדויות היסטוריות לפרטים מתיאור סיפור יציאת מצרים

תיארוך יציאת מצרים

ההייתה יציאת מצרים ב"גלים"?

האם יצאו שש מאות אלף איש?

חציית ים סוף, הכיצד?

אמת היסטורית ואמת ארכאולוגית

זמן יציאת מצריים

השיטה הרווחת (המאחרת)

המקרא

הפער ההתיישבותי

סימני שריפה

ההיקסוס

אי איזכורה של מצרים בספרי יהושע ושופטים

התמודדות עם הקשיים בשיטה זו

המספרים המופיעים במקרא

כתובת מרנפתח

מכתבי אל עמארנה

השיטה המקדימה

המקרא

פרעה של תקופת השעבוד

ההיקסוס

יריחו

חצור

כתובת מרנפתח

מכתבי אל עמארנה

התמודדות עם הקשיים בשיטה זו

אי אזכורה של מצרים בספרי יהושע ושופטים

הפער ההתיישבותי

סיכום

ביבליוגרפיה

התייחסות ליציאת מצרים ולהליכה במדבר מופיעה במקרא במקומות לא מעטים: רוב מהלך התורה מבוסס עליה, למן ספר שמות ועד דברים, והיא מוזכרת גם במקומות רבים בנביאים ובכתובים. לפי המקרא, שהובני ישראל במצרים לאחר שירדו לשם יעקב ומשפחתו, וסבלו מאות שנות עבדות במקרא ננקבו המספרים 400 ו430, אך על פי חז"ל, התרגומים והפרשנות המקובלת, השהות בפועל הייתה רק 210 שנים. אלוהים התגלה למשה ולאהרן במטרה להוציא את בני ישראל ממצרים, ולאחר עשר מכות שניחתו על המצרים, שחרר פרעה מלך מצרים את בני ישראל. לאחר מכן רדף אחריהם עד ים סוף, ואז נקרע הים, בני ישראל עברו בו, ואילו המצרים טבעו לאחר שהוא נסגר עליהם. משם המשיכו בני ישראל להר סיני ושם התרחשמתן תורה. לאחר ארבעים שנות נדודים במדבר סיני וכיבוש חלקים גדולים מעבר הירדן המזרחי במדבר,כ"א, דברים, ב' הם הגיעו לערבות מואב, מול יריחו, שם חנו עד שנכנסו לארץ במסע כיבוש צבאי ספר יהושע.[2]

התעודות המצריות וגם אחרות בנות התקופות האמורות, אינן מעידות על מאורע חריג ויוצא דופן כמו יציאת עם שלם ממצרים.

אין זה מפתיע שלא הוקמה "אסטלת הפסד" של פרעה על ניצחון העברים, אך עדיין ציפו החוקרים לתעודה כלשהי שתעיד על כך, בפרט שאילו הייתה מצרים נחלשת כל כך, הרי הייתה מזמינה פלישת עמים זרים לתוכה. מתוך מחסור זה בתעודות חיצוניות, ומתוך פקפוק במהימנותה של העדות הפנימית, סוברים אותם חוקרים כי יציאת מצרים אינה אלא מיתוס חסר בסיס היסטורי. כמה נקודות מקשות על הסתמכות על המקרא כמקור היסטורי, לדבריהם:

ישנם בטקסטים המקראיים המספרים על יציאת מצרים רמזים לכך שרובם נכתבו רק בעת כתיבת רוב הכתבים הדויטרונומיסטיים, הכוללים את ספר דברים וחלקים ניכרים מכתבי נביאים ראשונים שופטים, יהושע, שמואל ומלכים, לפי החוקרים רק לקראת סוף ימי בית ראשון, במאות ה8 וה7 לפסה"נ. כך, המונח "שרי מסים" לדוגמה, מוכר גם מן התיאור שבו השתמש הסופר המקראי בבואו לספר על מעשי שלמה כשהטיל "שרי מסים" על כל השבטים פרט ליהודה; וגם התיאור של החיים בבתי שושלות פרעה תואם לדברי פינקלשטיין וסילברמן את הפרעונים כפי שהם מוצגים בתקופת סוף בית ראשון ולא את הפרעונים של התקופה המיוחסת להם בתורה. לדעתם, העדויות הארכאולוגיות מראות כי עם ישראל התפתח בהדרגה מתוך שבטי כנענים מקומיים ולפיכך סביר שמסורת יציאת מצרים מקורה בזיכרון היסטורי עמום כלשהו מתקופת גירוש החיקסוס ממצרים, במאה ה16 לפסה"נ, שהשתמר ופותח בידי אוכלוסיית ההר המרכזי במהלך כל תקופת הברונזה המאוחרת. לדעתם, מסורת זו חודשה וזכתה לכתיבה ו מחדש בשלב מאוחר יותר ובמיוחד על ידי "מציאת" למעשה זיוף, של ספר תורת משה במהלך תיקונייאשיהו במאה השביעית לפנה"ס וזאת עלמנת לשמש כמיתוס מאחד של שבט יהודה עם שבטי הצפון לאחר חורבן ממלכת ישראל. לפי שיטתם, מאחר שרוב הסיפור נכתב ונערך מחדש בתקופה זו, צורפו לו מסורות רבות ואלמנטים מגמתיים רבים, וכן נוספו לו אנכרוניזמים כה רבים, עד שלא ניתן לבודד ולזהות את גרעין הסיפור או הסיפורים והאירועים האמיתיים שאולי עמדו בבסיסו ושימשו לו השראה במקור.

לינק למצגת אקדמית על יציאת מצרים ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אחיטוב שמואל, מקרא לישראל- פירוש מדעי למקרא. הוצאת עם עובד, תל אביב (2023)

 גליליאו יאיר הופמן, ‏יציאת מצרים היתה או לא היתה

דניאל משה לוי יוסף רוטשטיין, מקרא וארכיאולוגיה, הוצאת בני רחל, ירושלים

שמואל א לוינשטם, מסורת יציאת מצרים בהשתלשלותה, הוצאת מאגנס