‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי צלם אלוהים ומצוות פרו ורבו?

תוכן עניינים

מבוא

צלם אלוהים בספרות חז"ל - קווי-מתאר3 

הרמב"ם על צלם אלוהים 

הרמב"ם וחז"ל על "צלם אלוהים" - דיון השוואתי45

צלם אלוהים ופרייה ורבייה בספרות התנאים 

צלם אלוהים ופרייה ורבייה בהלכת הרמב"ם

סיכום

 ביבליוגרפיה 

עניינו של חיבור זה הוא בזיקה שבין הרעיון של בריאת האדם בצלם אלוהים (להלן: צלם אלוהים, או צלם) לבין המצווה לפרות ולרבות בשני גופים ספרותיים: ספרות חז"ל, בעיקר בשכבתה התנאית, ובחיבורים הפילוסופיים וההלכתיים של הרמב"ם - מורה הנבוכים ומשנה תורה. הגם שהם רחוקים זה מזה בזמן, במקום ובסוגה - ועוד, האחד (ספרות חז"ל) הוא קולקטיבי והאחר (של הרמב"ם) הוא של יוצר בודד - ענייננו בגופי ספרות מכוננים של ההגות וההלכה היהודיות לדורותיהן. יוצרים אלה פעלו בתחום ההגות כמו גם בתחום ההלכה. יש בכך כדי לאפשר מחקר של זיקות וקשרים בין אגדה, הגות ופילוסופיה לבין הלכה. כפי שנראה להלן, הדיון המשווה בין הלכת חז"ל והגותם לבין הלכת הרמב"ם ותפיסותיו הפילוסופיות לגבי עניין צלם אלוהים וזיקתו להלכות פרייה ורבייה מעלה מסקנות מאלפות, הן באשר לניגודים ביניהם בתהום ההגות והן באשר להבדלים הנובעים מניגודים אלה בתחום ההלכה.

במבט ראשון, הטענה בדבר הזיקה בין שני עניינים אלה עשויה להפתיע, שכן מה לרעיון התיאולוגי שלפיו נברא האדם בצלם אלוהים ולפרקטיקה (או למצווה) ארצית כל-כך כמו פרייה ורבייה? כפי שאנסה להראות, הזיקה בין שני עניינים אלה בספרות חז"ל הדוקה מאוד. בעניין זה התנאים ממשיכים ומפתחים מסורת שמקורה כבר במקרא. עניין הצלם וזיקתו למצוות פרייה ורבייה הם דוגמה מעניינת לקשר ההדוק הקיים בספרות חז"ל בין אגדה לבין הלכה. הקשר הוא דו-כיווני: לא רק שהאגדה מספקת כמה מן הטעמים למצווה זו על פרטיה והלכותיה, אלא שההלכה מצידה עשויה לסייע בפיענוח קטעי אגדה עמומים שאלמלא החשיפה של זיקתם אליה הם ניתנים להתפרש בכמה פנים.

גם אצל הרמב"ם קיימת זיקה בין פרשנותו לעניין הצלם ובין הכרעותיו ההלכתיות בעניין פרייה ורבייה. ההשוואה בסוגייתנו בין הרמב"ם לבין חז"ל מעניינת, שכן, כפי שנראה להלן, קיים קשר בין סטייתו של הרמב"ם מפרשנותם של חז"ל לעניין צלם אלוהים ובין חריגתו מן המסורת הרבנית הקדומה בענייני הלכה.

בכמה עניינים שיידונו להלן עסקתי כבר במקומות אחרים. במחקר שהתפרסם לאחרונה דנתי בפרשנותם של חז"ל לעניין בריאת האדם בצלם אלוהים, ובו גם הצבעתי על הזיקה שבין פירושם של התנאים לעניין הצלם לבין יחסם לעברת הרצח, להליך הפלילי ולעונש המוות1. גם לפירושו של הרמב"ם לעניין הצלם ייחדתי לאחרונה חיבור שבו גם הצבעתי על הזיקה שבין הפירוש שהציע לרעיון זה ובין תפיסתו והכרעותיו ההלכתיות בתחומים הלכתיים-משפטיים אלה2. במחקר זה גם הראיתי כי סטייתו הפרשנית של הרמב"ם בעניין צלם אלוהים מן האגדה משתקפת בכמה מהכרעותיו בתחומי ההלכה הנזכרים. כאן אתמקד, כאמור, ביחס שבין פירושם של חז"ל ושל הרמב"ם לעניין הצלם לבין האופן שבו הסבירו ועיצבו את מצוות פרייה ורבייה וענייני הלכה המשיקים לה. חיבור זה מהווה המשך לשני המחקרים שהזכרתי. כדי להקל על הקורא, סיכמתי בחלקו הראשון של החיבור את עיקרי הממצאים במחקרים אלה. סיכום תמציתי זה הוא כעין רקע ומבוא לעיקר הדיון, שיבוא אחריו.

בחלקו הראשון של החיבור אתאר את תפיסת הצלם של התנאים (סעיף ב); לאחר-מכן אציג את המובן שייחס הרמב"ם לרעיון הבריאה בצלם (בסעיף ג) ואת ההבדלים היסודיים שבינו לבין תפיסת הצלם של זרם מרכזי בקרב התנאים (סעיף ד). בחלקו השני והעיקרי של החיבור אדון ביישומים משפטיים-הלכתיים של השקפת התנאים ושל הרמב"ם בעניין בריאת האדם בצלם אלוהים במצוות פרייה ורבייה, ואצביע על ההבדלים העמוקים ביניהם (סעיפים ה, ו, בהתאמה).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 י' לורברבוים "על רצח, עונש מוות והאדם כצלם אלוהים בספרות חז"ל" פלילים ז 

 י' לורברבוים "הרמב"ם על צלם אלוהים: פילוסופיה והלכה - עברת הרצח, הדין הפלילי ועונש המוות" תרביץ סח  533.