‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שיתוף נכסים של בני זוג ובעיקר בענין דירת מגורים משותפת של בני זוג?

תוכן עניינים

מבוא      

חזקת שיתוף       

חזקת השיתוף ועקרון איזון המשאבים :התפתחות החקיקה והפסיקה בישראל            

חלוקת הרכוש על פי הלכת השיתוף         

הסדר איזון המשאבים- חוק יחסי ממון     

הכרסום באופייה הקנייני של חזקת השיתוף          

צדדים שלישיים 

שיתוף בדירה מכוח הלכת שיתוף

התנאים המכוננים את הלכת השיתוף       

נכסים משפחתיים          

דירת המגורים  

תחלוף ועירוב נכסים במשטר הלכת השיתוף        

שיתוף בדירה מכוח איזון המשאבים- חוק יחסי ממון          

שיתוף בדירה ספציפית מכוח הדין כללי   

טיב הנכסים שבמחלוקת 

חזקת השיתוף והסכם ממון        

מיהו "בן זוג":    

הסכם ממון       

הסכם ממון על דירה      

פסיקת בית המשפט העליון בסוגיית הסכם ממון על דירה לפני נישואין         

משפט משווה – ארה"ב   

סיכום ביניים     

נכסים חיצוניים- בענייננו דירת מגורים      

פירוק שיתוף בדירה       

עסקאות נוגדות בדירת מגורים משותפת של בני זוג          

ידועים בציבור   

זוגות חד מיניים 

משפט משווה    

סיכום   

רשימה בביליוגרפית       

בפסיקת בתי המשפט בולטת המגמה להרחיב את היקף הלכת השיתוף בין בני הזוג, מבחינת הנכסים עליהם היא חלה. מגמה זו נותנת אותותיה על סיווג נכסי קריירה שנצברו במהלך הנישואין, ואנו תקווה שהיא תמשיך ותעמיק את השפעתה בכל האמור לגבי נכסי עתודה כלכלית.

פרי הפסיקה של מדינת ניו-יורק, מדינה בעלת משטר רכושי שבמרכזו חלוקה אקוויטבילית על דרך שיקול הדעת השיפוטי, נמנו מספר נימוקים כבדי משקל המצדדים בהרחבת המושג נכס. כך, למשל, חלוקה אקוויטבילית יוצרת שותפות כלכלית רחבה המבוססת על תרומתם היחסית של הצדדים ועל מאמצם המשותף. חלוקה זו אף החדירה גמישות כך שהמונח "נכס" נמדד מעתה במושגים של יושר וצדק. זאת ועוד, פרשנות המונח "נכס" צריך שתחתור להשגת תכלית חלוקת נכסי המשפחה, ולשם כך אין הצדקה להבחנה בין עסק או נכס ממשי שהושג באמצעות תרומה כספית, לבין נכס עתודה כלכלית שהושג במאמץ משותף. ואם לא די בכך, יש לדחות את הטיעון הפורמלי לפיו חלק נכסי העתודה הכלכלית, כגון כושר השתכרות, רשיון מקצועי וכדומה, אינו עונה על הגדרתו המקובלת של המונח נכס, באשר הוא אישי, אינו ניתן להעברה,למכירה או לשעבוד, ואין לו ערך כלכלי עצמאי בשוק וכיוצא בטיעונים אלו. ניתן למצוא מסגרות ביניים שונות, כגון: תשלום משקם לבן הזוג לשם רכישת השכלה, תואר, רשיון מקצועי או השתלמות כלשהי על בסיס הדדיות ולמשך תקופה זהה לזו שהייתה מנת חלקו של בן הזוג האחר.

קיימת קשת מגוונת של דעות שהועלו בפסיקה ובספרות המשפטית לעניין תחולת חזקת השיתוף על נכסים פרטיים ומשותפים. דומה, כי לאור חיזוק מעמדה של חזקת השיתוף משנלווה לה מימד חוקתי[1], חיזוק המתבטא בהקלה הניתנת בהוכחת התנאים מצד אחד, והחמרת התנאים לסתירת החזקה מצד שני, המגמה שולטת בהכפפת הנכסים הפרטיים במשטר חזקת השיתוף.הסקירה המקיפה של חזקת השיתוף על כל גווניה ודיניה, מורה על המגמה המתפתחת בפסיקה בשנים האחרונות, והיא – הכרה רחבה בשיתוף נכסים בין בני זוג. [2]

ההתפתחויות בסוגיה זו פועלות בשלושה צירים המוליכים לתוצאה של העמקת שיתוף הנכסים והרחבתו:

1)       הרף המתבקש למידת ההוכחה לתנאים הנדרשים להוכחת השיתוף נמצא ברף נמוך וללא מאמץ ניכר, בנוסף, נעשים גמישים ומאפשרים הכרה בשיתוף בשלבים שונים של החיים המשותפים.

2)       היקף הנכסים הכלולים בשיתוף מתרחב.

3)       סוגי הנכסים הכלולים בשיתוף מתרבים.

עוד נוכחנו, כי מיהרו אלו אשר ביקשו להספיד את משטרה של חזקת השיתוף ולסתום את הגולל על עצם קיומה. הואיל ועדיין רווחת וקיימת על אף קיומו של ההסדר הרכושי חוק יחסי ממון.

דעתי

 על בית המשפט להמשיך ולעצב את קווי המתאר של חזקת השיתוף. עליו לפתח את כל אותן סוגיות הטעונות הסדר ואשר אינן די ברורות במשפט הישראלי. כך, למשל, מן הדין לגבש עמדה בדבר מעמדם של הנכסים הפרטיים/חיצוניים וליתן הגדרה המבהירה את צורת החלוקה. כגון:

א. להתנות רישומם של כל הזוגות הבאים לרבנות על מנת להינשא, בעשיית הסכם ממון המאושר בבית המשפט. עם זאת, להשאיר על כנם את שיתוף הנכסים שהצטברו מיום הנישואין, כושר השתכרות, נכסי קריירה, זכויות סוציאליות, פנסיה וכיו"ב. כמו כן, יש לחייב בעריכת הסכם ממון הן ידועים בציבור, והן זוגות חד מיניים באישור בית המשפט. הטעם בהסכם ממון המחייב את כל הזוגות באשר הם:ראשית,חתירה לשוויון מטעמי עקרון הצדק וההגינות,חסכון בזמן שיפוט יקר, עוגמת נפש והסתמכות של מי מבני הזוג .שנית, משנה סדורה בהירה ועקבית עבור השופטים, הצדדים ועורכי הדין.

ב.נותן מתנה או ירושה, לעולם מתכוון לתת לאדם ספציפי. שכן שיתוף בכספי / בנכסי ירושה או מתנה השייכים לאדם מסוים, פוגעים בזכות לקניין הפרטי ,ובמילוי הוראותיו של רצון המצווה.על כן אין להחיל שיתוף בניגוד לרצונו של מקבל הירושה/מתנה.

ראוי להתוות כללים מנחים בסוגיה זו לשם שמירת היציבות המשפטית והחברתית.כך ראוי שתיווצר הגדרה ספציפית וברורה בכל הקשור לסוגיות בדבר נכסים פרטיים (חיצוניים), זכויות סוציאליות למיניהן ונכסי עתודה כלכלית. כשהחקיקה והפסיקה תעמוד על אי הבהירות ותביא לקיצה באחדות, כך ייקל לבחון אם ההסדר המצוי הוא זה הרצוי.

כמו כן יש ליצור הפרדה בין ידועים בציבור,לבין זוגות נשואים הכפופים להלכת השיתוף בעת פירוק שיתוף הנכסים. אין לראות ידועים בציבור כמי שהתחייבו והתכוונו לקעקע ולהטמיע את נכסיהם כפי שבני זוג אחרים התחייבו זו לזה בטקס נישואין ובהתחייבות למלא אחר תנאי הכתובה[3] שממנה ניתן להיפרע, יש הסבורים כי זוגיות השזורה בטקס נישואין מעידה על הצהרת כוונות ושונה בהכרח מזו של ידועים בציבור. עם זאת, אין באמור לעיל הכללה גורפת ויש מי שמעיד כי בני זוג החיים כידועים בציבור מרגישים מחויבים באותו אופן.

העיון והמחקר בשאלת העבודה אתגרו אותי ותרמו לי רבות. תהיתי על קנקנו של ההסדר הרכושי וחשיפת כל מכמניו. ההתרשמות שלי מהפסיקה היא, כי נוצרו חללים אותם יש למלא בתוכן לוגי הוגן ומוסרי. כמו למשל הפרדת הרכוש הפרטי מהפול המשפחתי, ולמה הדבר דומה?

-          לא יתכן שאדם יעבוד במשך המון שנים וישקיע את כל מרצו תכונותיו וידיעותיו במקום עבודתו, יקנה דירה מכספו ויצטרך לחלוק אותה עם אשתו לעתיד בעוד שהאחרונה לא התאמצה עבור הדירה כמוהו.שכן בסיטואציה הדומה לזו, קיימת פגיעה יסודית ומהותית בזכות הקניין, אלא אם כן בחר בן הזוג לתת באופן חופשי ולא כפוי, לבת הזוג חלק מהדירה הפרטית שבבעלותו.

כמו כן, יש לכוון את החקיקה והפסיקה למורת רוחם של צדדים שהם בעלי הנכסים הפרטיים, ואין לכפות עליהם חלוקה שווה בנכסים תחת הגישה הפטרנליסטית.

-         אחזור ואומר כי יש לחייב זוגות בעשיית הסכם ממון, כטיפול מונע למחלוקת ביחסים וברכוש, ובמיוחד בנוגע להחלת שיתוף על דירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג מלפני הנישואין ומשמשת למגוריהם, ניתן לקבוע מפורשות בהסכם שאין במגורי צד אחד בדירה, יהיה משך המגורים בה אשר יהיה, כדי להקנות לו זכות כלשהי בדירה.ולקבוע כי חלוקת הרכוש תחול רק על הרכוש שהצטבר מיום הנישואים, או מהיום שמתחילים לגור ביחד . [4]

-          אציע לדוגמא, מקרה שבו דירת מגורים נרכשת בהשקעה עודפת של צד אחד ונרשמת במשותף, ניתן להסדיר בהסכם הממון כי פירוק שיתוף בה ייעשה על פי ההשקעות (על אף הרישום.( במקרים בהם בן זוג יורש או מקבל מתנה יקרת ערך, מומלץ לצדדים לחתום על הסכם ממון שיקבע את עתידם של נכסים אלה במקרה של פירוד. זאת במיוחד במקרים בהם אין הפרדה מוחלטת וברורה בין השימוש האישי שעושה בן הזוג שירש בנכס, לבין השימוש המשפחתי.

-          לצפות פני עתיד לצדק ולשוויון אמיתי בחלוקת הרכוש בין בני זוג,ובעיקר על המחלוקת שעל הנכסים החיצוניים, שכן במקרים מסוימים חלוקת הרכוש למחצה לא תמיד צודקת ושוויונית , וברוב המקרים אף פוגעת בזכות הקניין של מי מהניצים כאמור.

אני מייחל לשינוי בחוסר הוודאות ולאחידות בבתי המשפט בכל הנוגע למשטר הרכושי, הדבר יוסיף רבות לתרומת ההבנה ולהרגעת הרוחות בקרב השופטים הצדדים ובקרב עורכי הדין. הדברים תקפים בעיקר לגבי חזקת השיתוף, שכן הסדר זה חל גם בעת הנישואין ולא תלוי בקבלת פסק גירושין.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

רבקה לוביץ מסוף העולם ועד סופו, מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

פ' נרקיס מוניטין, הוצאת אוצר המשפט (2017)

Haim Abraham, A Family Is What You Make It? Legal Recognition and Regulation of Multiple Parents, 2017