עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית אי מניעת פשע, פס"ד מרגלית הר שפי, אי מניעת פשע רצח יצחק רבין (עבודה אקדמית מס. 2234)


‏290.00 ₪

29 עמ'.

עבודה סמינריונית אי מניעת פשע

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבירת אי מניעת פשע?

 

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

אי מניעת פשע רציחתו של יצחק רבין         

נדירות העמדה לדין על אי מניעת פשע        

הפסיקה              

יסודות סעיף  לחוק העונשין על רקע ההלכה הפסוקה           

היסוד הראשון: "מי שידע" (דרישת הידיעה)            

היסוד השני: צד שלישי זומם לבצע פשע    

היסוד השלישי: מעשה פשע           

היסוד הרביעי: לנקוט בכל האמצעים הסבירים למנוע את עשיית המעשה או השלמתו              

פסק הדין בעניינה של מרגלית הר-שפי       

יסוד הידיעה כמקים חובת עשה    

סיווגו של יסוד הידיעה    

מי שלא מנע פשע - האם צד לעברה?           

המלחמה בעבירות הכלכליות ואי מניעת פשע          

משפט משווה     

מבט לעתיד ודין רצוי       

סיכום   

דיעה אישית       

ביבליוגרפיה       

 

לפי חוק העונשין (סעיף 262): "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו מאסר שנתיים".

עברה של אי-מניעת פשע קיימת בספר החוקים של מדינת ישראל. לכן, ידי בתי המשפט כבולות ועליהם לדון בה במקרים המובאים בפניהם. עם זאת, לדעתי, לאור הבעיות השונות שמעורר הסעיף, והתהיות על הצורך בו, יש לפרשו בצמצום: ידיעה ואמונה, של ממש, לסכנה ממשית.

על גורמי התביעה ובתי המשפט לנקוט משנה זהירות בבואם ליישם את הסעיף, ולתת דעתם לכל היבטיו, כמו גם לזכור שאין לערבב ידיעה שבדיעבד עם ידיעה טרם המקרה[1].

לעניות דעתי, כך נהגו גורמי התביעה וכך נהגו הערכאות השיפוטיות במקרה של העמדת מרגלית הר-שפי לדין בעברה של אי-מניעת רצח ראש הממשלה. כך פרשו את הסעיף וכך יישמו אותו על המקרה, על כל עובדותיו והראיות[2] שהובאו בפניהם. [3]

לכשעצמי אינני בטוחה שאין כל צורך בקיומו של הסעיף בספר החוקים, אך זאת בתנאי שייוותר מצומצם. ייתכן שהדרך להבטיח זאת היא שינוי נוסחו, כך שיובהרו, למשל, סוגיית סיווג העברה, סוגיית ה"ידע והאמין", וייתכן כי יש אף לקבוע רשימת עברות חמורות שרק לגביהן תקום החובה הקבועה בסעיף 262.

במקרים המעטים שהגיעו לדיון בפני בית המשפט העליון, נשמעו דעות שונות באשר לפרשנות הראויה לסעיף העוסק באי מניעת פשע, ואף באשר לעצם זכות קיומו.

העבירה של אי מניעת פשע מציבה בפני האדם חובת הלשנה על מי שזומם לעשות מעשה פשע. זו חובה שלא קל לקיימה, משום שהלשנה נחשבת בדרך כלל למעשה שלילי, כפי שהבהיר שופט בית המשפט העליון, חיים כהן:

על עם ישראל היו המוסרים והמלשינים שנואים מאז ומקדם מאין כמותם; ואם כי צמחה שנאה זו על רקע חיי הגלות, הרי אף הממלכתיות הישראלית שזכינו בה עם קום המדינה אינה גורעת בהרבה מן הסלידה במוסרים ובמלשינים שאליה הורגלנו כשעוד פזורים היינו בין האומות. ולעניין הסלידה הזאת אין אנו יחידי סגולה: היא מנת חלקם של כל עמי התרבות הדוגלים בכבוד האדם ובחירותו; רק תחת שלטונות טוטליטריים, כמו בגרמניה הנאצית וברוסיה הסובייטית, הועלתה חובת המלשינות לדרגת חובה אזרחית ומשפטית העדיפה על כל יחסי בני אנוש. 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ש' רופא ראיות דיגיטאליות הלכה למעשה בין משפט לטכנולוגיה, מהדורה מורחבת מעודכנת הכוללת סוגיות בנושאי הסדרה שיפוטית במרחב הקיברנטי (2019)

מרדכי קרמניצר "החובה להלשין או החובה לדווח על העברה של אי־מניעת פשע" המשפט י״א, 55

 ע"פ  הר-שפי נ' מ"י, פ"ד נה(2) 735.

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)