‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אי שיוויון הפרשות גמלאות על רקע מגדרי?

תוכן עניינים

מבוא  

מערכת הפנסיה בישראל

סוגי פנסיות: 

אי שוויון מגדרי במערכות פנסיה בעולם

אי שוויון מגדרי בהסדרי פנסיה בישראל

שוק העבודה

נשים בשוק העבודה

קרנות פנסיה בישראל

פרישה מעבודה

סיכום ודיון

מקורות

עבודה זו עוסקת בהבדלים מגדריים בזכויות הפנסיה ובאי שיוויון בהפרשות לפנסיה על רקע מגדרי. יהיה נסיון לבחון שלל של גורמים וביניהם הפליה, של נשים ושל אימהות בשוק העבודה, שמביאה פעמים רבות לכך שהן עובדות פחות שנים, הן מועסקות יותר במשרות חלקיות וגם מרוויחות פחות ואז ההפרשה שלהן לפנסיה פחותה. בנוסף, אביא גם את חוק גיל פרישה לעובד ולעובדת שמאפשר לנשים לפרוש בגיל צעיר יותר מהעבודה, מה שיכול להשפיע את ההפרשות לפנסיה בקרב הנשים. היבט נוסף, הוא העובדה שנשים עוסקות יותר מגברים בטיפול במשפחה ועבודת הטיפול בבית משפיעה לרעה של מידת והיקף ההשתתפות שלהן בשוק העבודה. כמובן, שלכל הגורמים הללו יש היבט משפטי. למשל, הפליה על בסיס מין אסורה על פי החוק, אבל האיסור אינו נאכף כמו שצריך. לכן, בעבודה זו ארצה להתמקד בתפקיד המשפט בעיקר ברמה של שינוי- רפורמות משפטיות שבכוחן לתת מענה לבעיה ולקדם מצב שוויוני יותר.

עבודה זו התמקדה בתפקיד המשפט באשר להבדלים המגדריים בזכויות הפנסיה, תוך שימת דגש על הדילמות במצב הקיים והצגת המלצות משפטיות לשינוי, בעיקר ברמה של שינוי- רפורמות משפטיות שבכוחן לתת מענה לבעיה ולקדם מצב שוויוני יותר.

יוצא איפוא, שישנה קביעת זכויות מופחתות לנשים על בסיס לוחות תוחלת חיים: קרנות הפנסיה החדשות כוללות, כמדומה, הסדרים פנסיונים שווים לגברים ולנשים. בניגוד לחוק הביטוח הלאומי ולקרנות הפנסיה הוותיקות, הן אינן כוללות כל פריבילגיה לנשים על פני גברים. עם זאת, חישוב הזכויות הפנסיוניות בקרנות הפנסיה החדשות בכל היבט שהוא – קצבת הזקנה, קצבת השארים וקצבת הנכות (לרבות הפרמיות המשולמות בגין הביטוחים השונים) – מבוסס כולו על לוחות תוחלת חיים אשר כוללים הבחנה בין גברים לנשים. מאחר שנשים חיות באופן ממוצע יותר שנים מגברים, קרנות הפנסיה קובעות בתקנוניהן, בחלק מהמקרים, זכויות מופחתות לנשים על פני גברים. לכאורה ניתן להצדיק הוראות אלה מהטעם שנשים מקבלות בממוצע קצבת פנסיה לאורך תקופת זמן ארוכה יותר מגברים מאחר והן חיות יותר שנים. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (הוצאת נבו)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה'."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.