‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אכיפה של קנסות פליליים בישראל?

א. מבוא ב. השיטות המקובלות באכיפת קנסות פליליים ג. תהליך האכיפה של קנסות פליליים בישראל 1. תהליך האכיפה  2. תהליך האכיפה  3. טיפול בתיקי קנסות פליליים 4. איסוף קנסות על ידי המרכז לגביית קנסות – ממצאים ד. סקירת ההשתמטות מתשלום הקנס הפלילי והגורמים לה

ה. התאמת גובה הקנס הפלילי ליכולות הכלכליות של העבריין 1. תמונת מצב לגבי מערכות משפט רבות בעולם המערבי 2. תמונת מצב במערכת המשפט בישראל

ו. מידת האמון של בית המשפט בישראל ביכולות האכיפה של עונש הקנס הפלילי והשלכותיה ז. הטעם בשיפור מדיניות האכיפה של עונש הקנס הפלילי במערכת הענישה בישראל ח. הצעות לשיפור שיטות הקניסה במערכת הענישה בישראל

ט. סיכום י. אחרית דבר

עומס יתר על מערכת הכליאה וביקורות רבות כנגד התועלת של עונש המאסר כאמצעי להפחתת שיעור הפשיעה, הובילו פנולוגים ומעצבי מדיניות הענישה לחפש דרכים להרחבת מגוון העונשים. בחיפוש אחר שיטות ענישה יעילות וחסכוניות, הושם עניין רב בפיתוח "עונשים בינוניים" (Intermediate Sanctions) כחלק מ"תפריט" אפשרויות הענישה, אשר יותאמו לחומרת העבירה ולמידת הנזק שנגרם.

אחד העונשים המאגד בתוכו מאפיינים רבים התואמים, באופן שיטתי, לדרישות של עונש בינוני, הנו הקנס הפלילי (להלן: ה"קנס"). עניינו של הקנס הנו סנקציה בגין ביצועה של עבירה פלילית. הקנס הפלילי בא רק לאחר הליך של הרשעה, ואין הנישום רשאי לשלם את הקנס מיזמתו ובכך לצאת ידי חובתו הפלילית. הקנסות הפליליים באים כאחת מדרכי הענישה במסגרתה של עבירה פלילית הקבועה בפקודה. הרציונל העונשי הבסיסי שלו תואם לדגם הענישה של גמול צדק. הוא נתפס כעונש הומני שאינו מכיל את הרכיבים ואת תופעות הלוואי השליליים והמזיקים הרלוונטיים לעונש המאסר. עוד מכיל עונש זה את המטרות העונשיות של שיקום, הרתעה וגמול.

למרות כל יתרונותיו של עונש הקנס ויכולתו להשיג מטרות עונשיות רבות – להלכה, ברור כי אי-תשלומו מונע את מימושם והופך אותם לבלתי רלוונטיים. שימוש יעיל בעונש הקנס מתבסס, לפיכך, באופן מכריע, על אכיפה ואיסוף יעילים שלו. על כך אומרים הילסמן ומהוני:

The efficacy of fines as criminal penalties rests on the ability of courts to collect them, to do so expeditiously, and to compel payment if the offender fails to meet his or her obligation to the court.

תמיכה מוסרית לקביעה זו ניתנת על ידי הפילוסופיה התועלתנית בענישה, הטוענת כי הצידוק היחיד לענישה, אם היא ניתנת כלל להצדקה, טמון באכיפה יעילה. ויותר מכך, משום שאחת ממטרותיו המרכזיות של עונש הקנס היא להוות חלופה יעילה לעונש המאסר, כליאת העבריין בשל השתמטות מתשלום עונש הקנס נתפסת ככישלון, הן בשימוש בעונש והן באכיפתו. בהתאם נכון יהיה לקבוע כי ליכולת האכיפה של עונש הקנס, יש השלכות פילוסופיות ומעשיות על מדיניות השימוש בו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

T. Einat "How Effective is Criminal Fine Enforcement in the Israeli Criminal Justice System?" 33(2) I. L. R.  322-338.

 J. Travis Key legislative issues in criminal justice: Intermediate sanctions (Washington) 34-40; S. Uglow Criminal Justice (London) 87-95

 S.T. Hillsman & J.Greene "The use of fine as an intermediate sanction", in: M.J. Byrne & J.A. Lurigio & J. Petersilia [eds.] Smart sentencing: The emergence of intermediate sanctions (London) 18-21;