‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי קונה מוכר וזכויות הבעלים המקורי?

תוכן עניינים

פתח דבר

המפתח לפתרון - פירוק משולש היחסים לגורמים 

מערכת היחסים בעלים מקורי-מוכרת

 מערכת היחסים מוכרת-קונה 

מערכת היחסים בעלים מקורי-קונה

יתרונות הפתרון המוצע

ביבליוגרפיה

סיפור המעשה בע"א כנען נ' United States of America בדיני קניין :

גב' כנען, בעלת חנות בשוק הפשפשים ביפו, רכשה מרוכלת אחרת בשוק שתי תמונות 'קיטש' תמורת 250 ש"ח. לאחר מספר ימים הבחינה, שעה שניקתה את התמונות והסירה את מסגרותיהן, בשם "ראובן" ובמדבקה של המוזיאון היהודי. הדבר עורר את חשדה, ובעקבות כך פתחה בבירורים. בדיקותיה העלו כי מדובר בתמונות מקוריות של הצייר ראובן רובין אשר שוויין כ- 115,000 דולר. התמונות אבדו לאחר שהושאלו לתערוכה בארצות-הברית, והבעלות בהן הנה, לצורך הדיון, של ממשלת ארצות-הברית.

בית המשפט המחוזי קבע כי הגב' כנען איננה עומדת בתנאי תקנת השוק, וזאת בהסתמך על שלושה נימוקים שונים : ראשית, החוזה שנכרת בין הגב' כנען לבין הרוכלת היה חוזה בטל, ולא יכול היה לשמש בסיס להיווצרות תנאי תקנת השוק ; שנית, לא התקיימו תנאי תקנת השוק מאחר שהגב' כנען לא רכשה את התמונה ממי שעיסוקו בממכר נכסים מסוג זה, במהלך עסקיו הרגיל ; ושלישית, הגב' כנען התעשרה באופן בלתי צודק ועל כן עליה להשיב את התמונות4. לפיכך הורה בית המשפט להשיב את התמונות לממשלת ארצות-הברית. עם זאת, מטעמים שאינם ברורים די צורכם, מצא לנכון לחייב את ממשלת ארצות-הברית להשיב לגב' כנען את הכספים ששילמה תמורת התמונות (250 ש"ח)5.

בית המשפט העליון הורה אף הוא (ברוב דעות), על השבת התמונות לממשלת ארצות-הברית, אך הנמקתו שונה באופן משמעותי מזו של בית המשפט המחוזי. שופטי הרוב דוחים את הנימוק הראשון שהציג בית המשפט המחוזי (בטלות חוזה המכר)6, ובוחרים לבסס את החלטתם אך ורק על הנימוק השני של בית המשפט קמא - אי התקיימות תנאי תקנת השוק - וזאת הן מהטעם שלא ניתנה תמורה ממשית והן מהטעם שהמכירה לא הייתה "על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר". שופט המיעוט (השופט טירקל) היה בדעה שהתקיימה תקנת השוק במקרה בו עסקינן, וזאת מהטעם שאת שני היסודות הבעייתיים, אליבא דגישת הרוב, יש לבחון לפי המידע שבידי הצדדים (תמונת 'קיטש') ולא לפי מהותו האמיתית של הממכר (תמונות של ראובן). הן דעת הרוב והן דעת המיעוט מתעלמות, ובצדק, מהנימוק השלישי של בית המשפט המחוזי7. לאור הסכום הזעום בו מדובר והבנתו כי ממשלת ארצות-הברית איננה מתנגדת להשיבו לגב' כנען, נמנע בית המשפט מלהיכנס לעומק סוגיית ההשבה8.

במסגרת הערת פסיקה זו לא אוכל להתייחס למכלול השאלות הקשות והחשובות שמעלה פסק הדין9, ואף אמנע, כמעט לחלוטין, מלנקוט עמדה ביחס לגישות השונות שהביעו שופטי בית המשפט העליון ביחס לפרשנות תקנת השוק10. כנגד זאת אנסה להצביע על פתרון משפטי המאפשר לנתק את הקשר הגורדי במקרים כגון אלה, ולהגיע לתוצאה ראויה מבלי להיכנס לשלל בעיות הדין והמדיניות שמעוררת פסיקת בית המשפט העליון.

המפתח לפתרון הסבך המשפטי שנוצר הוא בחינה נפרדת של כל אחת משלוש מערכות היחסים הבילטרליות המרכיבות את משולש היחסים שנוצר במקרה זה :

בעלים מקורי

(ממשלת ארצות-הברית)

> ---------------<

חוזה

מוכרת                                                                                        קונה

(רוכלת בשוק)                                                                            (גב' כנען)

בית המשפט העליון ביסס את החלטתו על מערכת היחסים בעלים מקורי-קונה.

במסגרת מערכת יחסים זאת, השאלה המרכזית אותה יש לבחון היא האם יכולה הקונה להתגבר על פגם קריטי בזכויותיה ביחס לנכס - העובדה שאין היא יכולה לייחס אחורנית את זכויותיה לבעליו החוקי המקורי של הנכס. כלל יסוד בדיני קניין הוא, שאדם איננו יכול להקנות יותר זכויות מאלה הקיימות בידיו (nemo dat quod non habet), וממנו מתחייבת המסקנה כי, ככלל, אדם הטוען לזכות קניינית צריך להיות מסוגל להצביע על שרשרת העברות המקשרות בינו לבין בעלים קודמים של הנכס. בענייננו, אין הקונה יכולה לצייר שרשרת העברות המקשרת בינה לבין הבעלים המקורי. הטעם לכך הוא שהתמונות אבדו (וייתכן שאף נגנבו) לבעלים המקורי, וזכות הקניין בהן לא הועברה ממנו כדין לחוליות השרשרת הקשורות לקונה. על מנת להתגבר על פגם זה צריכה הקונה להצביע על כך שמתקיימת בידיה (או בידי אחת החוליות הקודמות בשרשרת)11 תרופת הפלא הקרויה "תקנת השוק". תרופה זו מאפשרת רכישתה של זכות קניינית, בתנאים מוגדרים ומצומצמים, גם כשהיא נרכשה מאדם שיש פגם בזכות הקניין שלו או שאיננו רשאי להקנות זכות קניינית בנכס. במילים אחרות, "תקנת השוק" הוא שם קוד לחריגים לכלל לפיו אין אדם יכול להעביר יותר זכויות משיש בידיו12. ואכן, עיקר הדיון שמקיים בית המשפט העליון מוקדש לשאלה האם התקיימו בעניין כנען נ' U.S.A., התנאים הדרושים להפעלת תקנת השוק.

עם זאת, הקושי בעניין כנען נ' U.S.A., איננו נובע רק מכך ששרשרת הבעלויות נותקה (להלן: "הפגם הקנייני"). הנתון ההופך את המקרה לחריג ומעניין הוא, שבנוסף לפגם הקנייני מתקיים גם פגם חוזי ביחס לזכויותיה של הקונה. פגם זה הטעות המשותפת בנוגע לטיבן של התמונות (להלן : "הפגם החוזי") - נובע ממערכת היחסים שבין המוכרת לקונה, ויש לו חשיבות בענייננו מהטעם הפשוט שהמקור הנטען לזכויותיה של הקונה בנכס הוא חוזה מכר שעשתה עם המוכרת. באופן ציורי ניתן לומר שפרט לשאלה אם השרשרת, שהקונה מהווה את החוליה האחרונה בה, מקושרת לעוגן קנייני (בעיית הפגם הקנייני), מתעורר גם קושי לאור אופיה הרופף של החוליה האחרונה בשרשרת - אותה חוליה האמורה להקנות לקונה את הקניין. ודוק, תנאי מקדמי לבחינת התקיימות תקנת השוק במיטלטלין הוא, שהטוען לקניין יצביע על קיומו של חוזה מכר המשמש מקור לקניין. לפיכך, השאלה הייחודית המתעוררת בעניין כנען נ' U.S.A., ואשר בה תתמקד הערת פסיקה זו, היא כיצד משפיע הפגם החוזי, קרי הפגם במערכת החוזית שבין הקונה למוכרת, על מערכת היחסים שבין הבעלים המקורי לקונה13.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

א' זמיר "תקנת השוק, טעות משותפת, עשיית עושר ועוד" משפטים כו

ד' פרידמן ונ' זלצמן "תקנת השוק והשפעתה על יחסי מוכר-קונה" עיוני משפט ה

סעיף 34 לחוק המכר,  (תקנת השוק במיטלטלין)