מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית וואקף, ההקדש בירושלים העותמנית, יהודים בבית הדין השרעי, סוגיות בתולדות יהודי ירושלים העות'מאנית (עבודה אקדמית מס. 2227)
290.00 ₪
41 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2227
שאלת המחקר:
כיצד בא לידי ביטוי ההקדש בירושלים העותמנית?
תוכן עניינים
עליית מגורשי ספרד והכיבוש העות'מאני
יחסים בין יהודים לשאינם יהודים
אליעזר בן-יהודה ותחיית הלשון העברית
מוסד ההקדש והעמארת בעיר העות'מאנית
ההקדש הספציפי של חאצכי בירושלים
נושא המחקר : עבודה זו תעסוק במוסד ההקדש בירושלים העות'מאנית במסגרת של מחקר על יהודים בבית הדין השרעי: סוגיות בתולדות יהודי ירושלים העות'מאנית.
ספרות המחקר היא מקורות מגוונים באנגלית ובעברית. נקודת המוצא הייתה בערך על מוסד ההקדש בירושלים העות'מאנית באנציקלופדיה של האסלאם[1] ומשם יציאה להפניות למקורות אחרים, וכן דגש על מאמריה של סינגר[2].
בעיות ושאלות מתודולוגיות: ישנו קושי מובנה להבין עד תום התופעה של ההקדש מנקודת ראות פוסט מודרנית של ימינו כאשר המדינה רואה לעצמה חובה לדאוג לביטחון, למשפט ולצרכים בסיסים של אזרחיה. לעומת זאת המדינה עות'מאנית אינה דואגת לשירותי רווחה (דיור, מזון, רפואה וחינוך). אלו נתונים למעשה בידי גופים וולונטריים. אין גם עיר או עירייה במובן המודרני. על רקע זה צמח מוסד ההקדש בירושלים[3].
איימי סינגר בספריה השתמשה בפירמאנים עות'מאנים (הצווים של הסולטאן) ובפנקסי בית הדין המוסלמי (סג'ל) בירושלים. השתמשה סינגר גם בתעוד בית הדין בירושלים. חלק מהתושבים הגיעו לבתי המשפט מרצונם האישי וחלק כי חויבו לכך, מכיוון שהיו חייבים כסף. הבעיה היא שאף אחד מהמקורות לא נכתב בידי האיכרים עצמם. הם כולם נכתבו על ידי אנשי השלטון בדרגה זו או אחרת. בספריה מסקנתה של סינגר הייתה, בין היתר, שהסקרים העות'מאנים הם אומדן מסוים והסטיות מהן, המתגלות במקורות אחרים, הן יחסית גדולות. אין הדבר מפתיע היות שמדובר בכלכלה חקלאית שנתונה לפגיעות טבע ולשינויים שנתיים בכמות הגשמים, קור וחום, מזיקים, וכו'. מסקנה נוספת היא שהיחסים בין אנשי השלטון לכפר מתנהלים במשא ומתן ולאו דווקא בקביעה חד-משמעית מלמעלה למטה. השלטון לוקח זאת בחשבון ורואה לפעמים לנכון גם להעניש אנשי שלטון עושקים[4].
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
א. ונסן למיר, ירושלים 1900: עיר הקודש בעידן האפשרויות, הוצאת מאגנס, 2018
בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)
Amy Singer, OTTOMAN PALESTINE : HEALTH, DISEASE AND HISTORICAL SOURCES, HEALTH AND DISEASE IN THE HOLY LAND (M. WASERMAN & S.S.