‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הקהילה החרדית כקהילה מתבדלת לאור תאוריות סוציולוגיות?

תוכן עניינים

מבוא    

בדלנות 

מונחי יסוד          

קבוצה –              

קהילה  

קהילה דתית המתבדלת  

קהילות מתבדלות            

קהילות דתיות   

סוגים של התארגוניות דתיות:     

תאוריות של התבדלות    

‫ חיברות

הנטייה להתבדל:             

סוגי מרחבים נבדלים       

מנגנוני הקמה / יצירה של מרחב נבדל        

מאפיינים פיזיים של התבדלות במרחב       

התבדלות במרחב הישראלי           

החרדים כקהילה בדלנית נגד מודרניות      

הקורונה והחברה החרדית 

דיונים הלכתיים בענין הקורונה

הסברה לציבור החרדי והדתי ופסיקות הלכתיות 

דפוס המגורים: 

תרבות של קהילה מתבדלת:         

היחס למדינה ולפוליטיקה:          

מבחינה כלכלית-חברתית:            

צורת הלבוש של החרדים

החברות בקהילה החרדית              

החברות בגיל צעיר:         

חברות המתבגרים:          

חברות הבנות:   

מעמד האישה     

מעמד האישה במשפחה ע"פ ההלכה           

מעמד האישה במוסד הנישואין    

דמוקרטיה:        

ארה"ב כמדינה דמוקרטית:          

היהודים בארה"ב:           

הזרמים הדתים בחברה הדתית בארץ ישראל           

מאפיינים מסורתיים ומאפיינים מודרנים במשפחות בנות זמנינו       

אפיוני העמדה  

תפקידן של העמדות בחיי הפרט והחברה   

הגישות כלפיי התרבות    

תהליך החיברות וסוכני החיברות 

סיכום החלק התאורתי: 

מחקר שדה         

״חינוך חרדי״     

בג"ץ אמנון רובינשטיין וא' רייכמן נ. הכנסת            

סיכום   

ביבליוגרפיה       

נספח     

חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים      

קהילות מתבדלות הן הקהילות החיות במרחבים נבדלים ומציבות 'חיץ' בינן לבין הסביבה החיצונית. קהילות ‫אלו מאופיינות כקבוצה של אנשים בעלי מכנה משותף של אידיאולוגיה, ערכים או אמונות ,המתבדלות מן ‫הסביבה החיצונית ברמות הפיזית והפונקציונאלית והנשענות על נורמות פנימיות ומוסדות, במטרה לספק את ‫השירותים הייחודיים הדרושים לקיום אורח חייהן. [1]

חשיבות שהדת מעניקה לקהילה (דירקהיים):

1. ליכוד חברתי
2. פיקוח חברתי
3. הקניית משמעת ותכלית.

התבדלות מרחבית (סגרגציה טריטוריאלית)- מושג גיאוגרפי המוגדר כהתרכזות של קבוצה אחת בתוך ‫אזור גיאוגרפי באחוז הגבוה מריכוזה בכלל האוכלוסייה. המונח התבדלות מרחבית מוגדר כהתרכזות של ‫קבוצת מיעוט המאופיינת ביצירת אלטרנטיבה לסביבה האנושית, על ידי הקמת מוסדות קהילתיים, ניסיון ‫ליצירת גבולות, מרכז עסקים עצמאי, הצבעה אחידה בבחירות וכן הלאה.

אחד האלמנטים העיקריים ‫בהתבדלות המרחבית הוא צמצום המרחקים החברתיים בין חברי הקהילה (על ידי הבלטת השוויוניות ודרגת ‫המוסריות הגבוהה הנדרשת לכל חבר) ובמקביל, הדגשת האופי הבלתי-מוסרי של החברה החיצונית-הדמונית ‫המחייב הגבהת חומה כנגדה. ח.ר.ד- המילה "חרד" מבטאת יראה מפני אלוהים, וחרדה למילויי מצוות ההלכה ע"פ פרטיה ודקדוקיה.

החרדים רואים את עצמם כיהודים אשר להם תרבות משלהם. יש להם מרכיבים מרכזיים שמאפיינים את הדתיות החרדית בהשוואה לדתיות שאינה חרדית. החרדים רואים את אורח חייהם כיהודים לכל דבר. בחברה החרדית ניתן להבחין בין מספר סוגי חרדים.

הליטאים- מיצגים את אורח החיים שנוצר והתגבש בפולין, ליטא בסוף המאה ה19
חסידי פולין- הם אלו שמיצגים את המסורת החסידית של פולין.
ההונגרים- מיצגים מסורת חסידית אורתודוכסית ההונגרית. יש להם עמדות קיצוניות נגד המרדניות, ההשכלה והציוניות.
הירושלמים- מיצגים את המסורת שנוצרת בירושלים בישוב הישן האשכנזי[2].

יחס למגיפת נגיף הקורונה אצל החרדים מענין ושופך אור כיצד הם כחברה מתבדלת מהמדינה הגיבו ביחס להוראות הבידול החברתי בערבות הקורונה. במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 בלט שיעור החולים בבני ברק, וב-2 באפריל הכריזה הממשלה על העיר כ"אזור מוגבל" בהתאם לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל) שאושרו באותו יום, ובמסגרתן הוטלו הגבלות על הכניסה והיציאה מהעיר. עוד הוחלט להוציא מן העיר תושבים מגיל 80 וחולים, אם יהיו מעוניינים בכך.

עקב המצב פורסמה פסיקה על ידי מספר רבנים החברים באיגוד חכמי המערב, לפיה מותר להשתמש באפליקציה דיגיטלית כדוגמת זום או Meet או Google Duo לשידור וידאו לצורך השתתפות בליל הסדר.1 1 עם זאת מהרבנים ששמם מופיע על הפסיקה, היו שהסבירו שהיא נועדה למקרים פרטיים של אנשים זקנים רק במקרה שעלולה להיגרם להם סכנת נפשות כתוצאה מבדידות ודיכאון ולא לכלל הציבור.1 היו שתקפו ואמרו ש"אינם מאמינים שיש רבנים שהתירו דבר שכרוך בכמה איסורים"1 וכן הרב חיים קניבסקי והרבנים הראשיים לישראל, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף אסרו להשתמש ב"זום".

בחברה החרדית קיימים הבדלים בהשקפות ובמנהגים, ובכך ישנו גיוון ושוני, לדוגמא: לנשים נשואות מהחוגים ה"ליטאים" יש אישור לחבוש פיאה נוכרית, בעוד שפעולה זו בקרב חוגים חרדים אחרים נחשבת לסטייה חמורה מנוהגי הצניעות, מכיוון שלדעתם על אישה נשואה חלה החובה לגזוז את שיערה ולעטוף את ראשה במטפחת. דוגמא נוספת היא אי קבלת הכשרי הכשרות של רב חרדי ע"י חרדים של אחד הרבנים האחרים. עם זאת נאמר ע"י פרידמן בספרו "החברה החרדית", כי ישנה הגדרה של קבוצה חרדית אחת ע"י החברים בה. לדעת החרדים, משמעות קיום העם היהודי הוא רק במידה והוא מקבל על עצמו את התורה ונוהג לפיה, ואילו הקמת מדינה לאומית חילונית משמעותה כפירה ביסודות הקיום היהודי.
היחס למדינה ולפוליטיקה:
רוב החרדים משלימים עם קיומה של מדינת ישראל רק במובן המנהלי ורק חוקי מדינה התואמים להלכה מתבצעים על ידם. חלק מהחרדים משתתפים בתחום החברה והפוליטיקה, וממלאים תפקידים בשלטון, ומיעוט מהאחרים שולל לחלוטין את קיומה של המדינה. יחסם של החרדים לציונות ולמדינת ישראל באים בצורות שונות, כגון: אי הנפת דגל המדינה על בתים ומוסדות ביום העצמאות.
השימוש במושג ״חינוך חרדי״ יוצר רושם מוטעה כאילו יש מערכת חינוך אחידה ומגובשת שמשרתת את הציבור החרדי בכללותו. למעשה, לציבור החרדי בישראל יש בתי ספר שונים, שחלקם מוסדרים ברשתות, וחלקם בתי ספר נבדלים. בתי הספר החרדיים שונים זה מזה גם במעמדם המשפטי, ואין גם זיהוי מלא בין השתייכות לרשת כזו או אחרת לבין היות בית הספר מוסד מוכר או מוסד ״פטור״. בתי ספר עשויים להיות בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים או מוסדות ״פטור״, על פי ההסדר הספציפי שחל בעניינם. אם כן, עד לחקיקת החוק חויבו בתי הספר החרדיים (הן מוסדות מוכרים והן מוסדות ״פטור״, בין שהשתייכו לאחת מן הרשתות שצוינו לעיל ובין אם לאו) ללמד חלק מתוכנית היסוד כתנאי לרישוים ולמימונם. חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים שינה את מצב הדברים. החוק מעניק למוסדות החינוך החרדיים שיוכרו כמוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים אוטונומיה חינוכית רבה, שכן בתי הספר קובעים באופן עצמאי את התכנים שיילמדו בהם[1], ואינם מחויבים עוד ללמד את תוכנית היסוד, אף לא באופן חלקי. אומנם, כאמור, החוק אוסר על בתי הספר ללמד תכנים המנוגדים לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואף מעניק לשר סמכות לסגור את בית הספר אם הוא נוכח כי מתנהלת או נסבלת בו הסתה נגד המדינה, אולם זוהי הגבלה חלשה למדי, שאינה דורשת לימוד תוכני ליבה, כגון אזרחות, אנגלית ומתמטיקה[2].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

עמנואל סיון וקימי קפלן (עורכים), חרדים ישראלים, בני ברק:הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר

The Blackwell Encyclopedia of Sociology : "Community". Blackwell Encyclopedia of SociolOnline". www.sociologyencyclopedia.com.2020

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, 2018