‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי בית המשפט לעניינים מינהליים?

תוכן עניינים

מבוא.

חלק ראשון: השיפוט בעניינים מינהליים: מבג"ץ לבתי-המשפט האזרחיים.

א. עידן הבג"ץ.

ב. העברת השיפוט בעניינים מינהליים לבתי-המשפט האזרחיים: הצעות החקיקה:

1. הצעת ועדת לנדוי: ניתוב על-ידי בג"ץ;

2. הצעות חלופיות: מסגרת קבועה להעברה.

ג. העברת עניינים מינהליים לבתי-המשפט האזרחיים בורך הפסיקה:

1. העברת ענייני המכרזים;

2. העברת ענייני חכיות ברשויות המקומיות;

3. העברת ענייני התכנון והבנייה. ד. העברת עניינים מינהליים לבתי-המשפט האזרחיים בדרך החקיקה.

חלק שני: בית-המשפט לעניינים מינהליים: הדין וסדרי-הדין.

א. הדין המהותי, טענות סף וסעדים:

1. טענות הסף;

2. הסעדים.

ב. סמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים:

1. בית-המשפט לעניינים מינהליים - מול בג"ץ ומול בית-המשפט האזרחי;

2. היקף הסמכות של בית-המשפט לעניינים מינהליים;

3. המבחן לקביעת הסמכות;

4. ומה נותר לבג"ץ?;

5. ועדות הערר.

ג. סדרי-דין:

1. יתרונם של סדרי-הדין האזרחיים:

2. יתרונם של סדרי-הדין הבג"ציים:

3. סדרי-הדין שהותקנו: פשרה בין סדרי-הדין הבג"ציים לסדרי-הדין האזרחיים.

ד. מסקנות 

סוף דבר.

בניין חדש הוקם בנוף המשפט הישראלי, הוא בית-המשפט לעניינים מינהליים.1 אם נרצה לדייק נאמר ששלד הבניין עצמו אינו חדש. יסודותיו אותם יסודות, קירותיו אותם קירות, וקורתו אותה קורה. שנים היה נטוע הבניין בחלקתו של בית-המשפט הגבוה לצדק, אך כעת נעקר ממקומו והונח אחר כבוד בחלקתו של בית-המשפט המחוזי.

תחומו של בית-המשפט לעניינים מינהליים גודר, לעת עתה, בשדה דיני התכנון והבנייה. אין זה המבנה הראשון המוצא את דרכו מחלקת בית-המשפט הגבוה לצדק לחלקת בתי-המשפט האזרחיים. קדמו לו תחומים רחבים אחרים שהועברו במצוות בית-המשפט הגבוה לצדק עצמו,2 וקדמו לו תחומים מצומצמים שהועברו לחלקה זו במצוות המחוקק.3 אלא שהמבנה שאנו דנים בו כאן נתייחד הן ברוחב תחומו, הן בדרך העברתו מהחלקה האחת לחלקה האחרת, ובעיקר בכך שהוא משמש מבחן לתחומים אחרים, המתנדנדים על ספי של בית-המשפט הגבוה לצדק, והנה הנה קרובים גם הם לחלקת בתי-המשפט האזרחיים.4

בחיבור זה נבקש לבדוק את הבניין שהועבר זה מקרוב, ולבחון במה נשתנה שעה שניטע במקומו החדש. שהרי העברת ענייני התכנון והבנייה לבתי-המשפט האזרחיים (שנכנה אותה כאן, לעתים, "אזרוח") אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא חלק ממגמה נמשכת ומתחזקת לאזרוח עניינים מינהליים, כפי שמעיד גם שמו של בית-המשפט שהוקם: בית-משפט לעניינים מינהליים נאמר, ולא בית-משפט לענייני תכנון ובנייה.

בחלק הראשון של החיבור נעמוד על המגמה להעביר את השיפוט בעניינים מינהליים לבתי-המשפט האזרחיים: תחילה בדרך החקיקה, ומשכשלו ניסיונות אלו - בדרך הפסיקה. ננסה ללמוד על ענייני התכנון והבנייה מתוך הדיון באזרוח תחומים אחרים: מהו הבסיס העיוני לאזרוח, מהם השיקולים שהביאו לכך כעניין מצוי, וגם מעט מסדרי-הדין שיועדו לעניינים המינהליים במתכונתם החדשה. אחר כך נמקד את מבטנו בענייני התכנון והבנייה: תחילה אזרוחם בדרך הפסיקה, ובהמשך פעולת המחוקק - שמעט חיזק ומעט שינה. בחלק השני נבחן שאלות מרכזיות המתעוררות עם הקמת בית-המשפט לעניינים מינהליים: הדין שיופעל בו, טענות הסף שיופעלו על-ידיו - אם יופעלו, הסעדים שבכוחו להעניק, ושאלות בדבר היקף סמכותו וסדרי-הדין הנקוטים בו. בחלק זה נשלב את הערותינו והצעותינו לעתיד לבוא, שעה שהבניין החדש ייעקר ממקומו הנוכחי, בחלקת התכנון והבנייה, ויהיה משכן לקשת חדשה של עניינים מינהליים, רחבים מענייני התכנון והבנייה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה רביעית,) 16-13.

זאב סגל, זכות העמידה בבית-המשפט הגבוה לצדק (מהדורה שנייה), פפירוס).

ע"אפרידמן ואח' נ' עיריית חיפה, פ"ד כד (2) 577, עמ' 585),

בג"צ  רסלר ואח' נ' שר הביטחון, פ"ד מב (2) 441, עמ' 473;