עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה על העדפה מתקנת מגדר, זכויות אדם חוקתיות לנשים, ייצוג הולם נשים, הבחנה משווה, אפליה מתקנת נשים, הפליה מתקנת מגדרית, מעמד האישה (עבודה אקדמית מס. 2210)
290.00 ₪
34 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 2210
שאלת המחקר:
כיצד באה לידי ביטוי אפליה מתקנת ומעמד האישה?
תוכן עניינים
גישור על הפער: פרספקטיבות משפטיות וחברתיות על פעולה מתקנת לנשים
הפרספקטיבה החברתית על פעולה מתקנת
היבטים חוקתיים של העדפה מתקנת של נשים
טיעונים בעד ונגד העדפה מתקנת של נשים
הגורמים לייצוג מועט של נשים בפוליטיקה
המונח המקובל - "העדפה מתקנת" - מרמז על פגיעה בשוויון, ועל-כן יש בו קונוטציה שלילית. אולם גם לאחר שינוי הכותרת, השאלה המהותית נותרת בעינה: האם ראוי להעדיף קבוצה שהופלתה עד כה, ובכך, על-פני הדברים, לא לנהוג במידת השוויון?
עניין זה אינו פשוט כלל. הלא על-יסוד הזכות לשוויון - במובן הפורמלי - חל שינוי ניכר, ואפשר אף לומר מהפכה, במעמד האשה. בימים עברו לא היתה לאשה זכות לבחור ולהיבחר, אשה נשואה לא יכלה להיות בעלת רכוש. על-פי ההלכה היהודית, אשה אינה יורשת את בעלה (זכותה היא לכתובתה או למזונות מן העיזבון), ובמקום שיש בנים, אין הבנות יורשות.
כל זה השתנה. הכלל כיום בישראל, שאין מפלים בין אדם לאדם מטעמי גזע, מין, מוצא, השקפה או מעמד חברתי, הוא עקרון-יסוד חוקתי. עקרון השוויון מעוגן הן בתחיקה והן בפסיקה. ראשיתו אצלנו בהכרזת העצמאות, הקובעת כי מדינת-ישראל תקיים שוויון בין אזרחיה בלי הבדל דת, גזע או מין. המשכו בתחיקה המגבשת עיקרון זה: סעיף 1 לחוק שיווי זכויות האשה, קובע כי דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה, אוסר הפליה בהפניית אדם לעבודה, וסעיף 42א לחוק אוסר פרסום מפלה. על המעביד, בפנייתו לציבור בחיפוש אחר עובד, נאסר להגביל את המשרה לאחד המינים, זולת אם הדבר מתחייב מן התפקיד, ומוטל עליו לציין במפורש כי מבקש הוא עובד או עובדת. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, בא להבטיח שוויון בשכר בין עובד לעובדת.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, בסעיף 2, כפי שתוקן בתשנ"ב, אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו בעניין תנאי עבודתם "מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי או היותם הורים". חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, (להלן: חוק גיל פרישה), השווה את גיל הפרישה של עובדות ועובדים, תוך ששמר על זכותן של עובדות לפרישה מוקדמת.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
מועלם שרון, נשים: המחצית הטובה יותר. הוצאת אריה ניר (2023)
טובה הרטמן, עוברות לפני התיבה – כשיהדות פוגשת פמיניזם, הוצאת כרמל, ירושלים (2023)
פרופ' מוצפי-האלר פנינה, נשים מזרחיות, הוצאת בבל (2023)
חסינה