‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי השיח החוקתי?

א. מבוא. ב. רקע עיוני: ביקורת שיפוטית - דמוקרטיה וחוקה. 1. ביקורת שיפוטית ודמוקרטיה - בית-המשפט כמוסד אנטי-רובי וטיעונים מטא-טקסטואליים אחרים; 2. ביקורת שיפוטית וחוקה; 3. ביקורת שיפוטית - חוקה או דמוקרטיה? ג. המהפכה החוקתית והדילמה של בית-המשפט העליון. 1. הרקע הקונסטיטוציוני - טרום המהפכה החוקתית; 2. ניצני פיתוח תיאוריה מטא-טקסטואלית - הלכת לאור; 3. המהפכה החוקתית ופסק-הדין בנק המזרחי; 4. ביקורת שיפוטית על בסיס "חוקה למדינת ישראל" - יתרונות וסכנות. ד. הדיאלוג הקונסטיטוציוני לפני המהפכה החוקתית ואחריה. 1. מסגרות משפטיות ותהליכים פוליטיים; 2. הדיאלוג הקונסטיטוציוני לפני המהפכה החוקתית; 3. הדיאלוג הקונסטיטוציוני בעקבות המהפכה החוקתית; 4. הדרך שבה ילך בית-המשפט - שתי גישות מתחרות; 5. הבחירה בין שתי הגישות - הערכה ביקורתית. ה. סיכום.

ראשי פרקים

א. מבוא.

ב. רקע עיוני: ביקורת שיפוטית - דמוקרטיה וחוקה.

 1. ביקורת שיפוטית ודמוקרטיה - בית-המשפט כמוסד אנטי-רובי וטיעונים מטא-טקסטואליים אחרים;

2. ביקורת שיפוטית וחוקה;

3. ביקורת שיפוטית - חוקה או דמוקרטיה?

ג. המהפכה החוקתית והדילמה של בית-המשפט העליון.

1. הרקע הקונסטיטוציוני - טרום המהפכה החוקתית;

2. ניצני פיתוח תיאוריה מטא-טקסטואלית - הלכת לאור;

3. המהפכה החוקתית ופסק-הדין בנק המזרחי;

4. ביקורת שיפוטית על בסיס "חוקה למדינת ישראל" - יתרונות וסכנות.

ד. הדיאלוג הקונסטיטוציוני לפני המהפכה החוקתית ואחריה.

  1. מסגרות משפטיות ותהליכים פוליטיים;

2. הדיאלוג הקונסטיטוציוני לפני המהפכה החוקתית;

3. הדיאלוג הקונסטיטוציוני בעקבות המהפכה החוקתית;

4. הדרך שבה ילך בית-המשפט - שתי גישות מתחרות;

5. הבחירה בין שתי הגישות - הערכה ביקורתית.

ה. סיכום.

השתייכה ישראל למשפחת המדינות שבהן לא היתה חוקה פורמלית. חוקי-היסוד החדשים שהתקבלו והפרשנות שניתנה להם בפסיקת בית המשפט העליון יצרו שינויים חשובים במשפט החוקתי בישראל. החיבור סוקר את ההשלכות של ההתפתחויות החוקתיות על היחסים שבין בית-המשפט העליון ובין הממשלה והכנסת ("הדיאלוג הקונסטיטוציוני") ועל מעמדו בקרב הקהיליה החברתית והפוליטית על רקע טיעונים עיוניים שונים. לכאורה השינויים במשפט החוקתי הופכים את ישראל לשיטת-משפט שבה ישנה חוקה פורמלית המשמשת מסגרת להסדרת היחסים בין בית-המשפט לרשויות האחרות. בפועל ספק אם "המהפכה החוקתית" אכן הוליכה לתוצאה כזו. המהפכה החוקתית אכן העניקה לבית-המשפט סמכות רחבה-יחסית לפסול דברי חקיקה של הכנסת, אך בד-בבד הותירה בעינה את האפשרות של תגובה מיידית מצד הרשויות הפוליטיות לביטול התוצאות של התערבות שיפוטית כזו. בפועל גם כיום המסגרת החוקתית שלנו היא מסגרת גמישה, שבה פסיקתו של בית-המשפט אינה סוף פסוק, אלא כפופה לאפשרות תמידית של ביטול תוצאותיה על-ידי חקיקה של הכנסת, באמצעות הליך שאינו שונה באופן מהותי מחקיקה רגילה של הכנסת.

מכאן, שהמהפכה החוקתית לא יצרה שינוי ביחסים בין בית-המשפט לכנסת כמובן זה שהעניקה לבית-המשפט סמכות הכרעה סופית שלא היתה בידיו קודם-לכן. עם זאת המהפכה יצרה שינוי בכך שהעניקה לכל אחד מהמוסדות המשתתפים בדיאלוג כלים "בלתי-קונבנציונליים" היכולים לאפשר לו לתקוף הכרעות של הצד השני לדיאלוג. פירוש הדבר הוא, שהמהפכה לא הצליחה להעניק לנו מסגרת חוקתית יציבה שעל-פיה יתנהל הדיאלוג הקונסטיטוציוני, אך היא "הצליחה" להעניק לכל צד לתהליך כלים חזקים יותר, העשויים לערער את מידת היציבות ששררה קודם-לכן. על רקע זה החיבור סוקר את פסיקת בית-המשפט ואת פעולות הכנסת והממשלה ואילך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 162 (,Cambridge) State and Law of Theory General Kelsen .H. Branch Dangerous Least The Bickel .M.A.

 6 .Chap (,London and Cambridge) Distrust and Democracy Ely .J.H

.ff 103 (,London and Chicago) Theory Democratic to Preface A Dahl .R.