‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבירת ההריגה?

א. עניין סובאח: 1. מבנה עבירת "ההריגה"; 2. הזיקה הראָיָתית ההדדית של רמות החומרה שבפזיזות ושבסטייה הקטלנית ב. עניין צֶלֶנקו: 1. הצעת המדינה; 2. עמדת בית המשפט ג. עניין פלוני: 1. הצעות המדינה 2. חילוקי דעות מהותיים; 3. דעתו של השופט קדמי; 4. חוות-הדעת של השופט חשין ד. הבהרות נוספות ה. על סיווג החזקות בתחום הפלילי בייחוד: 1. כללי; 2. השוני שבין שני סוגי החזקות; 3. סוגי משנה של החזקות שבדין; 4. סתירת חזקה ונטל ההוכחה; 5. סיווג החזקות – עניין שבחוק; 6. בייחוד על "הקמת" חזקה ועל "משקלה" הראיתי ו. המחשות ז. בחזרה לעניינים סובאח, צלנקו ופלוני ח. הערות נוספות: 1. "הנטלים" בדבר הליכי הוכחה; 2. מהות החזקה של היעדר סייג לאחריות הפלילית; 3. על "חזקת המודעות" בפרט; 4. על "התרשלות", אם בכלל, בפלילים.

מבנה עבירת "ההריגה". בהלכה הפסוקה עבר יישום הוראות סעיף 298 בשילוב עם הוראות סעיף 299 לחוק העונשין, מהלך הדרגתי, מן המשמעותיים ביותר,5 בטרם ביטולו של סעיף 299 לחוק זה;נדמה היה כי הביטוי האחרון של המהלך ניתן בעניין סובאח, שבו ביטל בית המשפט העליון את השילוב המסורתי, ביחס הפוך, של רמות החומרה שבסטייה קטלנית מהתנהגות סבירה, מזה, ושבפזיזות שהתלוותה אל הסטייה, מזה, כדרישה לשם הגדרת המתה כ"הריגה" לפי סעיף 298 לחוק העונשין; דהיינו יחס הפוך, שלפיו אם היתה רמת החומרה שבסטייה קלה, נדרשה פזיזות ברמת החומרה הגבוהה של אדישות, בעוד שאם הסטייה היתה גסה, די היה בפזיזות ברמת החומרה הנמוכה של קלות דעת בלבד. הפועל-יוצא ממינונים אלה היה, שבמקרה שבו "כמות" הסטייה שברכיב ההתנהגותי ו"איכות" הפזיזות שביסוד הנפשי היו שתיהן ברמת חומרה נמוכה, היה נפער חלל מוחלט באפשרות להפליל את מעשה ההמתה; שהרי, גם האפשרות להגדירו כגרימת מוות ברשלנות היתה מופרכת, כל עוד הצטרפה לסטייה צורה של מחשבה פלילית, ולוּ אף הקלה ביותר, של קלות דעת; כי הרשלנות לעולם מופרכת על-ידי מודעות.8

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ש"ז פלר "הקורלציה - אם בכלל - שבין 'עוולת הרשלנות האזרחית' לבין מושג 'הרשלנות' בתחום הפלילי" הפרקליט, ספר היובל 53.

 ש"ז פלר "סוף-פסוק להבחנות בדבר שילובו של היסוד הנפשי ביסוד העובדתי שבעבירת ה'הריגה'" הפרקליט מא 413-410.