‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול מאסר חייבים)

ההצעות ההיסטוריות לביטול מאסר החייבים בישראל. 

ניסוח הצעות-החוק הראשונות במשרד המשפטים.

מאסר החייבים לפי חוק ההוצאה לפועל. 

תיקוני החקיקה. 

חוק ההוצאה-לפועל 

פקודת פשיטת-הרגל

חוק ההוצאה-לפועל, תיקון מספר 12

הפרקטיקה בהוצאה-לפועל. 

בית-המשפט העליון 

בג"צ פר"ח. 

האם אפשרי מאסר חייבים לאחרבג"צ פר"ח?.

מדוע שרד מאסר החייבים בישראל?. 

משפט משווה. 

אנגליה. 

ארצות-הברית. 

אמנות בינלאומיות. 

ביטול מאסר החייבים.. 

סיכום

ביבליוגרפיה. 

נספח.

ההוראות בחוק ההוצאה לפועל המאפשרות להטיל מאסר חייבים לשם אכיפת תשלום חובות במסגרת ההוצאה לפועל, בוטלו לתקופה של שנתיים, שהוארכה בשנה נוספת, למעט בנוגע לחוב בגין מזונות, בהוראת שעה שנכללה בתיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל. 

מאסר אזרחי בשל אי תשלום חוב מהווה פגיעה קשה בזכויות אדם. הליכי מאסר מהווים אמצעי גבייה לא לגיטימי, תוך הפעלת לחץ לא ראוי, במערכת משפט מתוקנת. כך, פעמים רבות האיום במאסר יוצר לחץ איום על החייב ומשפחתו, ועלול לגרור את החייב ללוות הלוואות נוספות (גם בשוק האפור), על מנת להיחלץ מאיום המאסר.

מאסר חייבים גם מהווה צעד לא מידתי ביחס לתוצאה הרצויה. המטרה היא גביית חובותיו של החייב, והכנסת אדם למאסר, צעד המהווה פגיעה אנושה בזכויותיו, היא צעד עונשי בלבד, שלא תורם לגביית חובות מאדם שאינו יכול לשלמם. זאת, בניגוד לפעולות היורדות לנכסים, כמו עיקול נכסיו של חייב. בעולם המערבי נעשה שימוש מוגבל מאוד, אם בכלל, במאסר חייבים כאמצעי הוצאה לפועל של פסקי-דין אזרחיים[2] .

בעבר ביצוע ממשי של 'מאסר חלף קנס' כמעט ולא התקיים והמדינה נמנעה מלהפעיל צווי מאסר חלף קנס. אולם, לאחר הקמת רשות האכיפה והגבייה, התגבר השימוש בהליך זה.

בהתאם לסעיף 71 לחוק העונשין, שכותרתו "מאסר במקום קנס", בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו (ס"ק (א).

בניגוד למאסר חייבים, נעשה שימוש בהליך מאסר חלף הקנס מאחר והוא מהווה לא רק תכלית עונשית, אלא גם תכלית אכיפתית דומיננטית, במובן זה שמטרתו העיקרית איננה לשלול את חירותו של הנידון כתגובה עונשית על אי התשלום, אלא מטרתו העיקרית היא להביא את הנידון לשלם את הקנס.

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול מאסר חייבים), התשע"ד- 2014

עיקרי הצעת החוק הממשלתית והצעת החוק הפרטית

(1) ביטול מאסר כאמצעי לגביית חובות בחוב שאינו חוב מזונות וההתאמות הנדרשות

מכוח הנימוקים שהוזכרו לעיל, שתי הצעות החוק – הממשלתית והפרטית – מציעות לבטל את האפשרות להשתמש במאסר כאמצעי לגביית חובות, וזאת, למעט חוב מזונות.

ביטול מאסר חייבים נעשה באמצעות מחיקתו של סעיף 70 לחוק שמסדיר את הנושא[4], מחיקת איזכורים של סעיף 70[5] או של אפשרות המאסר בסעיפים אחרים בחוק[6], וכן מחיקתו של סעיף בפקודת פשיטת הרגל שמבוסס על סעיף 70 האמור[7].

נקודות לדיון:

ביטול האפשרות למאסר חייבים גם מפקודת המסים (גביה)–הנימוקים המצדיקים את ביטול האפשרות לעשות במאסר שימוש כאמצעי לגביית חובות בחוב אזרחי רגיל, מצדיקים – לפחות באותה מידה, אם לא למעלה מכך – ביטול אפשרות זו גם מסעיף 10 לפקודת המסים (גביה), מקום שמדובר בחוב שהאזרח חייב לרשות שלטונית.

(2) עדכון על כניסת החייב לישראל

הצעת החוק הממשלתית מבקשת לערוך תיקונים שיסמיכו את רשם ההוצאה לפועל לקבל עדכון ממרשם האוכלוסין על כניסתו של החייב לישראל, וזאת בשני הקשרים:

א. המצאת אזהרה– כיום יש לרשם ההוצאה לפועל סמכות להורות למרשם האוכלוסין למסור מידע בדבר יציאות החייב מישראל והכניסות אליה, אם סבר כי לא ניתן להמציא את האזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל. המידע המתקבל ממרשם האוכלוסין נמסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא רשאי להודיע לזוכה אם החייב נמצא בארץ, ואם שוכנע שיש בכך צורך גם למסור לזוכה מידע בדבר יציאותיו של החייב מן הארץ וכניסותיו אליה. מידע כאמור אינו כולל מידע בזמן אמת על כניסתו לארץ של חייב ששהה מחוץ לישראל, והצעת החוק הממשלתית (סעיף 2 להצעת החוק)[8] מבקשת לקבוע כי רשם ההוצאה לפועל יוכל לקבל עדכון כאשר החייב שב לישראל, ואם הוא שוכנע שיש בכך צורך להעביר את העדכון גם לזוכה כדי שתתאפשר המצאת האזהרה.

ב. נקיטת הליכי גבייה– בהקשר דומה, מבקשת הצעת החוק הממשלתית (סעיף 4 להצעת החוק)[9] להסמיך את רשם ההוצאה לפועל להורות למרשם האוכלוסין למסור עדכון על כניסתו של חייב לארץ, אם שוכנע – על יסוד בקשת זוכה – כי החייב נמצא מחוץ לישראל ועקב כך הזוכה מתקשה לנקוט נגדו הליכי גבייה. כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות החייב ולהבטיח כי המידע יימסר רק במקרים המתאימים, מוצע לקבוע כי הרשם יהיה מוסמך להורות על מסירת המידע רק אם חלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי חזקות שונות שבחוק .

הסדרי ההוצאה-לפועל במושבות ולאחר-מכן במדינות ארצות-הברית היו דומים למדי

לאלה האנגליים, אם כי סלחניים קצת יותר ביחסם לחייבים[1]. לאחר העצמאות, ובפרט למן ראשית המאה התשע-עשרה, החלו מדינות שונות לחוקק חוקים שהגבילו ולבסוף ביטלו את מאסר החייבים. שלבי הגבלת המאסר היו שונים בתוכנם ובעיתוים ממדינה למדינה, אך בסופו של דבר חוקקו ברוב המדינות, ברבע השני או השלישי של המאה התשע-עשרה, חוקות, תיקוני חוקה או חוקים המבטלים לחלוטין או מגבילים מאוד מאסר הייבים[2]. סעיפים מבטלים או מגבילים מצויים כיום בחוקות של לא פחות מארבעים ואחת ממדינות הברית[3].

יש לזכור כי מעבר לחוקות המדינתיות, מובנים לתוך המשפט האמריקאי, עקב מאפייניו הפדרליים והחוקתיים, שני סוגים עיקריים נוספים של מגבלות על מאסר חייבים. הראשון, הקביעה בחוקת ארצות-הברית שענייני פשיטת-רגל יהיו בסמכות השלטון הפדרלי, ולא המדינתי. המשמעות של חלוקת סמכויות זו היא כי חייב שהסדרי פשיטת-הרגל חלים עליו במישור הפדרלי, שלא ניתן לפיהם לאסור חייבים, יהיה כתוצאה מכך חסין ממאסר בהליך הוצאה-לפועל מדינתי[4]. השני, המגבלות שמטילה דרישת ה-process due שבתיקון הארבעה-עשר לחוקת ארצות-הברית, ובפרט הדרישה למתן הודעה ולשמיעת החייב[5]. התפיסה המקובלת היא שיש לקיים הליך שיפוטי נאות בשאלה של מאסר החייב, בנפרד מן ההליך האזרחי המקורי במסגרתו נפסק החוב, בטרם יהיה ניתן לאוסרו במסגרת הליכי הוצאה-לפועל. אף-על-פי שיש עדיין מצבים שניתן בהם לאסור חייבים בכמה ממדינות ארצות-הברית ובנסיבות מסוימות, הרי ככלל, מצבים אלה נמצאים בשולי השיטה, ואינם מהווים, למן המאה התשע-עשרה, גורם משמעותי בדיני ההוצאה-לפועל כמו גם בשוק האשראי האמריקאי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין גינוסר, מהדורה שביעית מעודכנת (2017)

הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - ביטול מאסר חייבים), התשע"ד- 2014

עו"ד ירון אונגר, "מאסר חייבים בהוצאה לפועל – רקע תיאורטי וסקירה משווה", הלשכה המשפטית – תחום חקיקה ומחקר משפטי, הכנסת, כ' בשבט התשע"ד (21 בדצמבר 2013)

יניב ואקי "הלימה בין מידת הענישה למידת הוודאות בהרשעה" המשפט 26

Smith, Philip, "Punishment and culture", University of Chicago Press

Gross, Hyman. A Theory of Criminal Justice (reissue ed.). Oxford University Press