‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי דעת מיעוט פלורליזם שיפוטי?

א. פרקטיקה של כסאות

1. המסגרת החוקית לבחירת שופטים

2. בית-המשפט העליון: תמונה קבוצתית

(א) כיסא דתי

(ב) כיסא ספרדי

(ג) כיסא נשי

(ד) כיסא ערבי?

(ה) רציפות הכסאות

3. הערה על תפקיד השופט ומינוי שופטים

ב. מחקר אמפירי

1. שיטת העבודה

2. ניתוח ראשוני של הנתונים

(א) מיעוט דעות המיעוט

(ב) היעדר התכנסות בעניינים פליליים?

(ג) ניתוח פרטני של דעות השופטים

3. ניתוח סטטיסטי

(א) מאפיינים ייחודיים

(ב) בדיקת הממצאים האחרים

4. הסתייגויות

ג. ייצוג הולם ופלורליזם

1. הייצוג ההולם

2. פלורליזם שיפוטי

סממנים חיצוניים ממלאים עדיין תפקיד מרכזי באולם בית-המשפט, השופטים בבתי- המשפט באנגליה חובשים עדיין פיאה לראשם, נוסף לגלימה, המוכרת גם לנו. ישראל השילה מעל שופטיה את הפיאה הנוכרית, והותירה אותם עטויי גלימה, כמו גם את הפרקליטים. גלימת השופט חוצצת בינו לבין המתדיינים לפניו. השופט האמריקני הידוע Frank Jerome אמר כי "גלימתו של השופט מכסה על האדם"1. יש הרואים בגלימה ביטוי למעמדו עתיר-הכבוד של השופט, ואף אמצעי המסייע בכינונו של מעמד זה. ויש, כמו פרנק, הרואים בה מחסום, וקוראים להסרתה ולחשיפת האדם המסתתר תחתיה. חיבור זה מבקש לבחון סממן "חיצוני" אחר: הכיסא שהשופט יושב בו.

בבית-המשפט העליון בישראל מכהנים שופטים במינוי של קבע2. כל אחד מהם נושא מטען אישי משלו. אחד צעיר מחברו, אחת רכשה את השכלתה המשפטית באוניברסיטה פלונית ואחרת באלמונית, אחד נושא זיכרון אישי כואב שאחר לא ידע, אחד עושה את שבתותיו בבית-הכנסת ואחר בעיסוקי חולין, אחת הגיעה לכס הנישא אחרי שנות שיפוט ארוכות ואחר אחרי שמילא נאמנה תפקיד ציבורי, ועוד אינספור מאפיינים אישיים.

אולם מבין השופטים שכיהנו ומכהנים בבית-המשפט העליון מאז נוסד, יש כמה שנתוניהם האישיים בולטים במיוחד. נקדים ונאמר: קשה להתעלם ממיעוט השופטים בעלי נתון ייחודי, 3נתון שאלמלא היה מועט בקרב שופטי בית-המשפט העליון, לא היה ייחודי. שורשיה של עובדה זו נעוצים בפרקטיקה של הכסאות. כוונתנו לכיסא הנשי, לכיסא הדתי ולכיסא הספרדי. שופטים שהיו מעורבים במינויים לבית-המשפט העליון ואף השופטים בעלי הנתון הייחודי נוטים להמעיט בממדי קיומה של פרקטיקת הכסאות. 4

בעמודים הבאים נטען שיש פער בין הרטוריקה הננקטת לבין המינויים עצמם. נדמה גם שנעשה מאמץ לטשטש את הפרקטיקה. בחיבור זה ננסה לבדוק אם יש הצדקה לפרקטיקת הכסאות. נשאל עד כמה משפיעים הכסאות על היושב בהם. האם פסיקתו של שופט דתי מושפעת מדתיותו? האם פסיקתו של שופט מושפעת ממגדרו (gender)? האם פסיקתו של שופט ספרדי מושפעת ממוצאו? אם יש קשר כלשהו, או אם נמצא שאין כזה, ננסה לבחון כיצד הדבר עשוי להשפיע על הדרך בה ראוי שימונו שופטי בית-המשפט העליון.

הייחוד בבדיקתנו הוא מחקר סטטיסטי המקיף כמעט תשע שנות פסיקה של בית המשפט העליו.

 מבין המאפיינים האפשריים, בחרנו בדעת המיעוט. זה מאפיין המכריז בקול צלול: הינה דעה ייחודית. אנו מבקשים לבדוק אם יש קשר בין שופט ייחודי לשפיטה ייחודית, וכיצד קיומו של קשר כזה או היעדרו משליכים על השאלה המונחת ביסוד הדברים: מהם השיקולים הראויים בעת מינוי שופטים?

בפרק א נניח כמה יסודות חיוניים בטרם ניגש למלאכה עצמה, נצביע על פער הקיים בין הרטוריקה באשר לבחירת השופטים לבין הפרקטיקה הנהוגה, ונסקור את השיקולים המוצהרים באשר למינוי השופטים. בפרק ב נציג את המחקר: שיטת העבודה, הממצאים וההסתייגויות. לבסוף, בפרק ג, נבחן שיקולים אחרים במינוי שופטים, ונשאל אם יש בהם כדי להצדיק את הפרקטיקה. אלה הם שיקול הייצוג ההולם והשיקול בדבר הפלורליזם השיפוטי. מבין שני אלה, נדגיש את האחרון.

המנגנון למינוי השופטים בכל בתי-המשפט בישראל, ובבית-המשפט העליון בכללם, נקבע בחוק-יסוד: השפיטה (להלן: חוק-היסוד), ובחוק בתי המשפט [נוסח משולב] (להלן: חוק בתי-המשפט). סעיף 4(א) לחוק-היסוד קובע כי שופט יתמנה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים (להלן: הוועדה)6. תשעת חברי הוועדה באים מקרב

ארבעה מוסדות: הממשלה, הכנסת, לשכת עורכי-הדין ובית-המשפט העליון. הרכב מפוצל זה נועד לסכל השפעות פוליטיות7. עד לעת האחרונה, התכנסה הוועדה באין מפריע, ורק לעיתים רחוקות התפרסם בכלי-התקשורת דבר על-אודות הישיבות לפני כינוסן8. חידוש של הזמן האחרון הוא פרסום שמות המועמדים לכהונת שופטי בית המשפט העליון לפני הדיון בוועדה. חידוש זה בא בעקבות שתי עתירות של עיתונאים שביקשו מידע רשמי על הדיונים9. עתירות אלה הניבו הנהגת סדרי עבודה חדשים10. כל עוד הדיונים נערכים בדלתיים סגורות, לא ניתן לדעת במדויק מהם השיקולים המנחים את הוועדה. פרסום שמות המועמדים פותח צוהר לדיוני הוועדה, ועשוי לסייע בחשיפת שיקולים אלה.

תחילה יש לחשוף את מלוא השיקולים הנשקלים באופן גלוי ומוצהר. היעדר עדות ישירה על תהליך המינוי בוועדה, בשל חשאיות דיוניה, מאלץ לפנות למקורות מידע משניים. מקור אחד לבירור הוא הוראות החוק והכללים, אלה קובעים את מסגרת הכשירות, דהיינו, את הרף המינימלי שהחוק מציב, רף שכל המבקש לכהן כשופט חייב לעוברו,11 ואת התכונות הנדרשות מהשופט המיועד, תכונות שיוגדרו בחיבורנו בביטוי השיקול האינדיווידואלי. מקור אחר הוא דברי חברים בוועדה ופרסומים בתקשורת. מקורות אלה, מטיבם, הינם נקודתיים ועלולים להיות מוטים, ויש לבחון אותם בזהירות. נוסף לאלה מצויה לפנינו ההיסטוריה הפרסונלית של בית-המשפט העליון, המדברת בעד עצמה12. מקורות אלה ישמשו אותנו בסעיף הבא.

הבא בתוך תחומיה של מסגרת הכשירות חייב לעבור משוכה נוספת בטרם יזכה בגלימת השופט. חשוב לענייננו כלל 11א,13 המגדיר את "התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד...". הכלל מונה אוסף של תכונות אישיות המקנות נקודת-פתיחה שווה לכל המועמדים האפשריים14. רשימת התכונות מכוונת את חברי הוועדה לבחון את המועמד עצמו, ועל-כן הגדרנו אותה: השיקול האינדיווידואלי. כאשר הוועדה בוחנת מועמד מסוים, הכללים מנחים אותה לבחור לתפקיד שופט רק את מי שתכונות אלה מגולמות באישיותו. למותר לציין כי לנתונים ייחודים, דוגמת אלה בהם נעסוק, קרי, השקפה דתית, מוצא עדתי ומגדר (gender), אין כל זכר ברשימה הזאת ואין בה גם אזכור לשיקולים אחרים, פרט לשיקול האינדיווידואלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

"man the up cover will robe The". Trial on Courts Frank .J

 ג' אלון "ריאיון: הנשיא מאיר שמגר" הלשכה 26

 י' אולשן דין ודברים