‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד באה לידי ביטוי עבודת שורשים?

תוכן עניינים 

-

1.          תקציר.. 3

2.          רקע תיאורטי. 5

2.1            מהי הגישה הקונסטרוקטיביסטית?. 5

2.2            תיאורטיקנים מרכזיים בגישה זו 5

2.2.1              ז'אן פיאז'ה :. 5

2.2.2              לב ויגוצקי :. 6

2.3            סביבות למידה לפי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.. 7

2.4            סביבה עתירת ידע. 8

2.5            שילוב בין הלמידה בגישה הקונסטרוקטיביסטית, לבין סביבה עתירת ידע וטכנולוגיה. 8

3.          הפרוייקט.. 11

3.1            דוגמאות מהרשת.. 11

3.2            מדריך למורה. 12

3.2.1              מטרות:. 12

3.2.2              הסבר לבחירת הנושא:. 13

3.2.3              מיומנויות המוקד:. 13

3.2.4              תכנון מהלך העבודה:. 14

3.2.5              חלוקת העבודה לשלבים:. 15

3.2.5.1                  שלב א – איסוף המקורות. 15

3.2.5.2                  שלב ב' - הכנת ראשי פרקים. 17

3.2.5.3                  שלב ג'-  הצלבת מקורות וכתיבת העבודה. 18

3.2.5.4                  שלב ד' - רישום הביבליוגרפיה. 18

3.2.5.5                  שלב ה' – הצגת העבודות בתערוכה. 19

3.2.6              מחוון להערכת עבודת שורשים.. 20

3.3            מדריך לתלמיד. 21

3.3.1                 מבנה העבודה. 22

3.3.2                 הדרכה לגוף העבודה. 24

3.3.2.1                  "ההיסטוריה שלי" :. 24

3.3.2.1.1                      פעילות חקר שמות פרטיים ושמות משפחה. 24

3.3.2.1.2                      פעילות האלבום המשפחתי שלי 27

3.3.2.2                  ארץ המוצא של בן/בת משפחה. 28

3.3.2.2.1                      פעילות חקר הקהילה. 31

3.3.2.3                  הדרכה ל "החפץ שלי". 32

3.3.3              לשימושכם- מילות קישור. 34

3.3.4                 מחוון להערכת עבודת שורשים:. 35

4.          דיון 36

5.          ביבליוגרפיה.. 39

6.          וובליוגרפיה.. 40

הנושא עליו בחרתי לכתוב בעבודת הסמינריון שלי הוא "עבודת שורשים" , מחקר גנאולוגי שהוא בעצם המסע לחקר שורשי המשפחה .

עבודת שורשים הינה עבודת חקר אישית של התלמידים החוקרים את מורשתם בתחומים שונים: היסטוריים, דתיים, חברתיים, חינוכיים, אומנותיים ועוד.

עבודת השורשים מיועדת לתלמידי כיתה ז' במסגרת שעורי "בני מצווה" כחלק מתוכנית הלימודים.

בת או בר מצווה הם טקסים המסמלים את תום הילדות ותחילת הדרך לבגרות, ביום זה הנער או הנערה עוזבים באופן רשמי את עולם הילדות ומתחילים במסע הארוך לבגרות. בת או בר מצווה הם ימים מיוחדים בהם הילד מצטרף כחוליה חדשה לשרשרת הדורות המרכיבה את משפחתו ואת העם היהודי בכללו.  "כי האדם עץ השדה"  כמו העץ גם האדם זקוק לשורשים על מנת לצמוח וליצור עתיד חדש. חקר אל שורשי המשפחה והמורשת  מאפשר לחתן בר המצווה או כלת בת המצווה להכיר ולהוקיר את מורשת המשפחה אליה הם משתייכים. באמצעות כתיבת עבודה זו מתחזק הקשר בין התלמיד למשפחתו ולקהילתו ומציגה את בני המצווה כחוליה בשרשרת של עם.

על פי זלמן שזר “אין כל יכולת למסור משהו חשוב לדור הבא ,אם לא קיבלת כראוי מהדור  שהיה.סימן מובהק לקבלה הוא: עכל את הדבר,עד כדי כך שהדבר עובר דרך ליבך ונעשה שלך, ואז ראוי ואפשרי הוא להיות נמסר לדור הבא .בלי קבלה אין מסירה התנאי שתדע להיות מנחיל ,אם תדע לחדש ולשמור על הקיים .רק בשילוב של שלושת הדברים: לקבל כראוי,לחדש כראוי,למסור כראוי ,ישנה אפשרות של רציפות הדורות.

מטרות יחידת לימוד זו :

• ברמת התוכן - הרחבת עולם הידע של הלומד(בר המצווה) אודות  המשפחה שלו, הקהילה  והעם היהודי.
• העמקת תחושת השייכות של התלמיד למשפחה ולעם וחיזוק הקשר.
• טיפוח למידה אישית ,חקרנית, עצמאית- ע"פ הגישה הקונסטרוקטיביסטית.
• בנית תהליך של הבנית הידע בדרך של למידה חויתית-חשיפת פרקים בהסטוריה של העם היהודי באמצעות בני משפחה וליקוט הסיפורים  האישיים.

על פי הגישה הקנסטרוקטיביסטית- מרגע הצגת הנושא בפני התלמידים יגובשו  דרכי העבודה יחד עם המונחים- הלומדים.

ע"פ גישה זו מטרתה של עבודת החקר לתאר את המרחב האישי של היחיד ואת ההקשר התרבותי-חברתי שהוא מנהל יחסי גומלין עמו, לקדם את הבנת האדם מנקודת מבטו הסובייקטיבית, להבין את העולם כתהליך מתמשך, שאינו מסתמך על העובדות בלבד, לפרש את המציאות מתוך דיאלוג מתמיד עם האדם ולחתור לאמת ולמשמעות כפי שהן משתקפות בעיני הפרט. תהליך העבודה בעבודת חקר השורשים כולל איסוף סיפורי חיים של יחידים, קבוצות, חברות, תרבויות, מסגרות לסוגיהן, מוסדות, ארגונים ועוד (בילו,ליבליך).
איסוף סיפורי החיים והבנייתם נעשים בעזרת ראיונות, יומנים, ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות ועוד. העבודה כוללת תהליך של פירוש החומרים וניתוחם. לפרשנות דרכים רבות ואפשר ללמוד ממנה על עולמו הפנימי והתרבותי של היחיד (גירץ).

במסגרת עבודת החקר התלמיד הופך להיות ההיסטוריון של המשפחה.
הוא מכין עבודה המכילה ראיונות, סיפורים, תמונות, שירים, מפות ומסמכים מחיי המשפחה.

לצורך כתיבת העבודה התלמיד ייפגש עם האנשים הסובבים אותו ויחקור דרכם את ההיסטוריה המשפחתית במספר מעגלים:  אישי, משפחתי, קהילתי וחברתי.

התלמיד יבדוק את ערכי התרבות והמורשת המשפחתית, האם היא השתמרה ויש לה המשכיות ברצף הדורות , או שחל בה שינוי לשם השתלבות והתאמה לחברה החדשה.

התלמיד יבדוק את הקשר בין מאורעות ותהליכים היסטוריים בעם ובעולם בהתאמה להיסטוריה המשפחתית שלו .

במהלך המחקר לצורך עבודת השורשים, מצטבר מידע רב. תאריכים שונים, המהווים אבני דרך בחייו של אדם; אירועים מרכזיים שיש לתעד למען הדורות הבאים. חשוב שמידע זה לא ילך לאיבוד, ומצד שני שיהיה קריא ונגיש לכל. את דפי הנייר הישנים, הכתובים בכתב יד צפוף (ולא תמיד קריא) מחליף היום המחשב.
כמו בכל תחום בחיינו, גם לתחום הגנאולוגיה חדר המחשב, ושפע של תוכנות קיים היום בכדי לעזור ולארגן את שפע הנתונים הקשורים לחומרים שנאספו ועץ המשפחה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• Gabbi Salomon - The Computer in Education. Retrieved 2 https://web.macam98.ac.il/~rafid/bgu/vc/salomon.htm
• Gabbi Salomon - The Computer in Education. Retrieved 2https://web.macam98.ac.il/~rafid/bgu/vc/salomon.htm

אינטרנט כסביבת למידה. Retrieved 3  from https://216.239.59.104/search?q=cache:NyyOv_xRow0J:www.daat.ac.il/daat/kitveyet/machshev/markos.htm+%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%AA%D7%A8&hl=en&ct=clnk&cd=7