‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות האשה על גופה לאור ועדה הפסקת הריון בענין הפלה מלאכותית ?

תוכן עניינים

פתח דבר

מהי הפסקת הריון/הפלה

מעמדו המשפטי של העובר

משמעויות משפטיות, חברתיות ואתיות להפלה בישראל

גישות ותפיסות שונות להפלות בעולם

הפסקת הריון: היבטים פליליים

חוקתיות חוק ההפלות על רקע מהפכת זכויות אדם בישראל

עוולת הרשלנות

עוולת הרשלנות בתביעת לרשלנות רפואית בכלליות

חובת זהירות מושגית

חובת זהירות קונקרטית

האם הופרה חובת הזהירות?

עוולת הרשלנות לעניין תביעת רשלנות רפואית בהפסקת הריון

התוצאות המשפטיות שבאי גילוי האפשרות להפסיק את ההריון בהתאם לחוק העונשין

הפלות בראי התפיסה הפמיניסטית

זכות האישה על גופה -היבט משפטי, חברתי ואתי

זכות העובר לחיים- היבט, משפטי, חברתי ואתי

מעמדה, סמכותה ותפקידה של הועדה להפסקת הריון

היקף מסירת המידע למבקשת הפסקת הריון

מעמדו החוקי של האב לפני הוועדה

הענקת חסינות משפטית לחברי הועדה להפסקת הריון

יישום דוקטורינת "הסכמה מדעת" לאישה המחליטה על הפסקת הריון

פסיקה הדנה בזכות לאוטונומיה של האישה ההרה למידע אודות בריאות העובר

פסיקה הדנה במעמדו החוקי של האב לפני הועדה והסכמתו מדעת

פסיקה הדנה בשיקולי הוועדה להפסקת הריון

הסדרת נורמת האכיפה להפלות לא חוקיות בארץ ובעולם : משפט משווה

ארצות-הברית

קנדה

אירלנד

פולין

משפט אירופאי

משפט עברי

רפורמה בחוק ההפלות - הצפייה והאכזבה

הצעת חוק מ 2015

סיכום ומסקנות

מקורות

נספח

אדגיש שהמניע לכתיבת העבודה בנושא זה נובע מחוויה אישית, ביצוע הפלה מלאכותית בשליש ראשון להריוני בשנת 2004, הדילמה הלא פשטוה שחוויתי וההליך הועדה להפסקת הריון שאליו נחשפתי. אציין כי נפלה בחלקי ההזדמנות לחקור האם בתהליך התלבטות זה הזכות להחלטתי גוברת על זכות העובר לחיים והאם הגיעו לידיי מיצוי כל האפשרויות והכילים הדרושים לביצוע החלטה גורלית זו. ההחלטה להפסקת הריון נבעה בעקבות חשש למום לאור הידבקות במחלת הנשיקה בשליש הראשון של ההיריון וכי אציג את הדילמות ועמדתי האישית בחוויות שעמן התמודדתי בתהליך תוך כתיבת העבודה, בכל שלב משלביה.

כל דיון בסוגיות בענייני הפסקת הריון, מעורר מעצם טבעו רגישות יתר. שכן פרוצדורה זו מעוררת רגישות יתר בחברה בשל הפסקת התפתחותו של עובר חי בעל פוטנציאל להתפתח לאדם. זהו תחום מורכב ורב פנים, כך שהתחום המשפטי אינו יכול למצותו. בדיקת התופעה של הפסקת הריון דורשת התייחסות למספר רב של תחומי התנהגות אנושית. מעורבים בה יסודות מתחום הרפואה, הפילוסופיה, פסיכולוגיה, שאלות מוסריות, חברתיות וכלכליות - שאינם משתבצים לתוך המדורים המשפטיים המקובלים ואינם מתמצים על-ידי נקיטת אמות מידה חוקיות בלבד[1].

התופעה של הפסקת הריון הינה עתיקת יומין ועם זאת מתפשטת והולכת למרות שנאסרה מפורשות בחוקיהן של מדינות רבות. בחלק מהמדינות חל איסור מפורש גם על האישה לבצע ההפלה המלאכותית, בכולן הוא חל על מבצע הפעולה עצמה ,עם זאת, עוברת גישת החוק לנושא שינויים יסודיים במאה הנוכחית, אשר באה לידי ביטוי בדה קרימיניליזציה בהתייחסות לתופעה[2].

המחוקק, שהיה ער למחלוקת זו, הסדיר את הליך הפסקת ההריון בחוק האמור לשקף הסכמה חברתית. ספק אם מטרה זאת הושגה, שכן, אין בהיבט המשפטי כדי למצות את הבעיה. גם לא בהיבט הרפואי, למעט במקרים בהם העובר מסכן את חיי אמו. החלטה על הפסקת הריון יזומה אמורה לשקף מחד גיסא איזון בין מכלול שיקולים: רפואיים, משפטיים, הלכתיים, פילוסופיים, אתיים, חברתיים וכלכליים. ומאידך גיסא איזון בין האינטרסים של המעורבים בהחלטה[3].

בדרך כלל בהחלטה על הפסקת הריון מעורבים: האם ההרה, אבי העובר והרופא שהם בעלי כשירות משפטית לקבל החלטות על גורל ההריון, העובר, הנושא בתוצאות ההחלטה אך אינו בעל כשירות משפטית להחליט על גורלו והמדינה באמצעות שני אורגנים שלה: הוועדה להפסקת הריון שהיא הגוף המוסמך לאשר הפסקת ההריון ובית המשפט הנדרש לעתים להתערב בהחלטה.

מטרת העבודה היא לבדוק את עמדת המחוקק והפסיקה בנושא הפסקת הריון והועדות להפסקת הריון: מהם השיקולים המנחים את הוועדה ומה עמדתם של שלושת הנוגעים בדבר: האב, האם והעובר.

בפתח עבודתי אבחן את נושא גילוי מומים במהלך ההריון על היבטיו המשפטיים, אבחן את הסדר הפסקת הריון הקבוע בחוק העונשין ועוולת הרשלנות, מהי רשלנות רפואית באופן כללי ואילו תביעות נכללות במסגרת תחום הפסקת הריון והולדה בעוולה וסוגיות אשר שמתעוררות במשפט הישראלי המשפיעות על נושא זה. בפרק השלישי, אבחן את חובת הזהירות והשיקולים של הועדה להפסקת הריון, ההנחיות שמנחות את הועדה כיום והבעייתיות הנובעת מכך. לאחר מכן, אערוך סקירה של הדין הקיים בישראל, שיכלול את פסיקות הנוגעות להפסקת הריון ולבסוף אפרט את השתלשלות הפסיקה והחקיקה דאז וכיום בעולם ובמשפט העברי.

לינק למצגת אקדמית על הפלות ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אהרן ברק "חוקת המשפחה: היבטים חוקתיים של דיני המשפחה" משפט ועסקים טז 13 

כ.שלו "בריאות משפחה וזכויות אדם" 70-74