‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי  תפקיד בית הדין לעבודה בשביתות?

תוכן עניינים

מבוא

א. הרקע למחקר

1. מערכת המשפט ומערכת יחסי העבודה: הפרדה או פתיחות?

2. בתי-הדין לעבודה ודיני השביתה - שתי גישות מתחרות

3. מחקרים קודמים ומטרות המחקר הנוכחי

ב. בחינת השיקולים המשפיעים על החלטותיהם של שופטי בית-הדין באשר להוצאת צווי-מניעה נגד שובתים

1. השערות המחקר

2. שיטת המחקר

3. ניתוח הנתונים

4. תוצאות

5. דיון

(א) תיאור הממצאים

(ב) הבחינה הראשונה: ההחלטה להוציא צו-מניעה

(ג) הבחינה השנייה: הכרעה משפטית או פשרה "מחוץ לכותלי בית-הדין"

(ד) תפקידם של שופטי בתי-הדין לעבודה בסכסוכי עבודה

ג. בחינת פעילותו של בית-הדין לעבודה ביחס לכלל השביתות במשק 

ד. סוף-דבר: בין המערכות 

נספח א: תמצית דיני השביתה

מחקר זה בוחן את היחס שבין מערכת המשפט ומערכת יחסי העבודה על דרך של עיון באופן הבנייתו של שיקול-הדעת השיפוטי בעת דיון בבקשות מעסיקים לצווי-מניעה נגד שובתים בין. הצורך לבחון את יחסי-הגומלין הקיימים בין המערכות נובע מכך שבעוד המערכת הראשונה מבוססת על משא-ומתן בין עובדים וארגוניהם, מעסיקים וארגוניהם והמדינה, המערכת האחרת מבוססת על יצירת הדין ויישומו. מושגי התקשורת של כל אחת ממערכות אלה שונים. דיון בבקשות מעסיקים בצווי-מניעה מהווה צומת פורמלי ששתי המערכות נפגשות בו. דיני השביתה פותחו באופן דינמי על-ידי המחוקק, ובעיקר על-ידי בתי-הדין עצמם. במסגרת הדין הקיים, בית-הדין שוקל שיקולים משפטיים פורמליים המעוגנים במערכת המשפט, אך לשופטים מסור גם שיקול-דעת רחב המאפשר לשקול שיקולים חוץ-משפטיים המאפיינים את מקומה של השביתה במערכת יחסי העבודה. בחינת השיקולים המעצבים את שיקול-הדעת השיפוטי במקרה זה יכולה ללמד אם המערכות סגורות או פתוחות זו לפני זו ואם מערכת אחת מכפיפה את האחרת. על-מנת לבחון את שתי הגישות המוצעות ליחס בין המערכות (סגורות או פתוחות זו לזו), חיבור זה מציע ניתוח אמפירי המורכב משני חלקים. ראשית נבחנו כל תיקי בית-הדין לעבודה בין הניתנים לאיתור בארכיב בתי-המשפט שבהם פנו מעסיקים בבקשה לצו-מניעה נגד שובתים, ואותרו השיקולים שהנחו את שופטי בית-הדין בהחלטתם. בחינה זו נעשתה על-סמך מסד נתונים הכולל תיעוד פרטים מתוך תיקי בית-הדין בשנים הנידונות, ואשר נבנה במיוחד לצורך מחקר זה. שנית, נבחנו כלל השביתות בישראל באותן שנים, תוך הבחנה בין שביתות שבהן הסתייעו הצדדים בבית-הדין לעבודה ובין אלה שהסתיימו ללא מעורבות בית-הדין. בחינה זו נעשתה על-סמך תיעוד השביתות שעורך הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה.

מבחינה כפולה זו עולה כי אופן הפעלת שיקול-הדעת של בית-הדין לעבודה מעיד על סגירות יחסית בין שתי המערכות. סגירות זו מתבטאת באימוץ גישה פורמליסטית בהפעלת שיקול-הדעת של בית-הדין לעבודה, המבכר את תפקיד בית-הדין באכיפת הדין על שימוש בדין כאמצעי לקידום התקשורת של מערכת יחסי העבודה. עם זאת, אף-על-פי שסגירות המערכות מניעה את השופטים לעצב את שיקול-דעתם אך ורק על-סמך שיקולים משפטיים, נמצא גם שאין בכך כדי להביא לידי שליטה של מערכת המשפט על מערכת יחסי העבודה. שתי המערכות שומרות על עצמאותן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ר' בן-ישראל השביתה ;

ר' בן-ישראל השביתה בראי הדמוקרטיה.

 ( ,York New) ?Do Unions Do What Medoff .J & Freeman ..B .R

 in Lockouts and Strikes Anderson .G and Israel-Ben .R ,Blanpain .R

 ( ,Deventer) Economies Market Industrialized.

 & Siebret .S ;(,.ed 2nd ,London) Wages of Theory The Hicks .R.J

 389  Journal Economic 91 "?Accidental Strikes Are" Addison ..J