‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד?

בעניין פנחסי נידון כתב אישום נגד חבר הכנסת פנחסי המייחס לו בין היתר עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וניסיון לקבלת דבר במרמה. על פי כתב האישום ביקש היועץ המשפטי להסיר את חסינותו הדיונית של חבר הכנסת פנחסי. הכנסת החליטה להסיר את חסינותו ועל הליך ההסרה הגיש חבר הכנסת פנחסי עתירה לבג"צ. חבר הכנסת פנחסי טען בין היתר כי המעשים המיוחסים לו נעשו במילוי תפקיד. בעניין זה קבעו שופטי בג"צ שלושה מבחנים שונים לבחינת השאלה מתי מעשה נתון של חבר כנסת ייחשב "במילוי תפקיד".

בפסק הדין בעניין כהן נידון דבר גילוי תוכנו של מסמך צה"ל, שסווג "סודי ביותר", על ידי חבר הכנסת נתניהו, אז יושב ראש האופוזיציה, מעל דוכן הנואמים בכנסת. בפסק דין זה יישם בג"צ את שלושת המבחנים שנקבעו בעניין פנחסי ובחן האם נהנה חבר הכנסת נתניהו מחסינות בגין גילוי תוכנו של המסמך בשל היות הגילוי "מעשה או הבעת דעה במילוי תפקיד".

מסגרתה הנורמטיבית של החסינות במילוי תפקיד קבועה בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א –, הקובע בסעיף 1 :

"1 (א) חבר כנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, כחבר כנסת.

(ב) חבר כנסת אינו חייב להגיד בעדות דבר שנודע לו עקב מילוי תפקידו כחבר כנסת.

(ג) חסינותו של חבר כנסת לפי סעיף זה תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר כנסת".

חסינות זו, המכונה לעתים חסינות "מהותית", "עניינית" או "מקצועית", אינה ניתנת להסרה (סעיף 13(א) לחוק) והיא עומדת לחבר הכנסת גם לאחר שחדל להיות חבר כנסת. מטרת הרשימה היא להציג את המבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט לבחינת היקפה של החסינות במילוי תפקיד תוך ניסיון להתמקד בשוני הקיים ביניהם. לשלושת המבחנים הנחות יסוד זהות אולם מאפיינים שונים.

בהמשך נראה כי יישומם של המבחנים על אירוע נתון יוביל לתוצאות משפטיות שונות מבחינת תחולתה של החסינות בכל הנוגע לאותו מעשה.

כן נטען כי לשם בחינת השאלה מתי מעשה של חבר כנסת הוא "במילוי תפקיד", הפעיל בית המשפט קריטריונים השאובים מסוגיית האחריות השילוחית בדיני הנזיקין והשווה את המינוח "מעשה במילוי תפקיד" ל"מעשה תוך כדי עבודתו" של עובד לעניין אחריות המעביד לעוולה שביצע עובדו.

עוד נטען כי חלק מהמבחנים מבוססים על בחינת מצבו הנפשי של חבר הכנסת, לא מצאנו במחקר ההשוואתי שימוש במבחן מעין זה למרות קיומן של תכליות דומות בחסינות הפרלמנטרית בעולם המודרני.

נציג את הקשיים הצפויים מהפעלתם של המבחנים על הפעילות הפרלמנטרית ונציע לבחון את סוגיית החסינות במילוי תפקיד בשיטה פרשנית שונה.

לשיטתנו בחינת מסגרות החסינות מחייבת דיון בשני מישורים או מעגלים שונים: מעגל ראשון על פיו ראוי לבחון תחילה את "היקפה" של החסינות (coverage), ומעגל שני הבוחן את "מידת ההגנה" (protection) המוענקת לחבר כנסת במסגרת החסינות. רק לאחר שייקבע מהו היקף העניינים הנכנסים לגדרו של המעגל הראשון ואילו עניינים מוצאים ממנו רק אז ניתן להתמקד במעגל השני העוסק בבחירת מבחן איזון ראוי בין תכליות החסינות השונות.

בחינה מצטברת בשני המישורים תניב תוצאה ראויה באשר להיקפה של החסינות המקצועית המתייחסת לכלל השאלות והשיקולים המתעוררים בהקשרה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

A.Q. Sykes "The Boundaries of Vicarious Liability: An Economic Analysis of the Scope of Employment Rule and Related Legal Doctrines" 101 Harvard L.Rev. 563.

P.S. Atiya Atiya's Accidents, Compensation and the Law 188-189.

ג' טדסקי (עורך), דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית  455;