‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

מהו השוני בין סיקור אירועים מרכזיים ע"י המדיה האמריקנית לישראלית?

תוכן עניינים

א. מבוא- קווי מתאר לפרשת בר-און

1. הפרשה שלא היתה

2. מינוי בר-און - סערה בטרם "פרשת בר-און"

3. פרישת בר-און - בג"ץ רוצה לדעת;

4. פרשת בר-און עולה לאוויר;

5. החקירה הפלילית יוצאת לדרך;

6. חקירת המשטרה - ממצאים ומסקנות;

7. חוות-דעת פרקליטת-המדינה - הממצאים העיקריים בחקירת המשטרה;

8. תמונת-המצב העגומה - לוז מסכת החשדות, "הצללים מרחפים".

ב. אסתטיקה, אתיקה ומשפט - המטוטלת בפרשת בר-און.

ג. "הפרת אמונים" בפרשת בר-און - ההיית או חלמתי חלום?

1. "הפרת אמונים" - בין פוליטיקה ומשפט;

2. האומנם הפר ראש-הממשלה אמונים?;

3. זכות הממשלה לדעת - האומנם הפר שר-המשפטים אמונים?.

ד. העמדה לדין של נושאי תפקידים בכירים - הככל הציבור אנשי-ציבור?.

ה. בג"ץ בצבת פרשת בר-און - לא רוצים לדעת.

ו. אחרית דבר וראשיתו - תם ולא נשלם.

נספח: תמצית דברים שנאמרו בכינוס בנושא העמדה לדין של אישי-ציבור.

בעבודה זו יבחנו ההבדלים בין התקשורת הישראלית לתקשורת האמריקאית בהתייחס לאופן הסיקור שלהן. הבדלים אלו יבחנו באמצעות שלוש השוואות: השוואה בין מלחמת המפרץ למבצע חומת מגן, השוואה בין פרשת ווטרגייט לפרשת בראון-חברון[1] והשוואה בין סיקור חטיפתו של גלעד שליט בישראל ובארה"ב.

הנושאים המרכזים אליהם מתייחס חיבור זה:

• תפקידה של התקשורת ומשמעותה.
• התקשורת הישראלית מול התקשורת הבינלאומית. [2]
• ייחודה של התקשורת האמריקאית.
• סוגיות אתיות בתקשורת הישראלית.
• התייחסות התקשורת לאישים פוליטיים[3].

בעבודה זו אקח כמקרי בוחן את המאורעות הבאים:

• מלחמת המפרץ מול מבצע חומת מגן
• פרשת ווטרגייט ופרשת בראון-חברון
• סיקור חטיפת גלעד שליט בישראל ובארה"ב

פרשת חברון בראון, מינויו של רוני בראון כיועמ"ש בוטל אחרי זמן קצר ביותר לאור גילוי ניגוד עניינים.

 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה רשמית מטעם ממשלת ישראל. היתה זו "הודעה על מינוי יועץ משפטי לממשלה", שעליה היה חתום דן נווה, מזכיר הממשלה. בהודעה, הכוללת שורות ספורות, נאמר, כי הממשלה מינתה את אליקים רובינשטיין לכהונת היועץ המשפטי לממשלה במקומו של מיכאל בן-יאיר. ההודעה הלקונית הקצרה תואמת פרסום אופייני ברשומות, הפרסום הממשלתי הרשמי, שילקוט הפרסומים הוא חלק ממנו. להודעה כזו יכול היה להיות עניין פורמלי בלבד, אלמלא הצטיינה בשכתוב היסטורי, נדיר למדי, במדינה דמוקרטית.

ההודעה 1 מתייחדת מאחרות בכך שהיא לוקה בזיכרון קצר ביותר של מנסחיה. בעת שעל מדינת ישראל עברה סערה ציבורית, שהתלוותה למינויו של עו"ד בר-און, מעלים הפרסום הממשלתי הרשמי את דבר המינוי הזה, כאילו לא אירעה הפרשה מעולם. קשה להתרעם על ממשלה המבקשת לשכוח ולהשכיח מינוי שבהקשר לו כתב היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין: "היה כאן איום על שלטון החוק, בנוסח המוכר ממדינות מסוימות - קרי, מינוי יועץ משפטי לממשלה, ראש התביעה הכללית, העלול להיות כבול בקוריהם של אישים שלא אינטרס הציבור ושלטון החוק לנגד עיניהם".2

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1]  כשר א' (2020). "שיקולים אתיים במינויי בכירים" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020)

[2] איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)

[3] רמון ח' (דצמ' 2020). נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית. הוצאת משכל