עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה סמינריונית פורום נאות, סמכות שיפוט בינלאומית, פורום בלתי נאות, נטל הוכחה משפט בינלאומי, forum non conveniens, הפורום הנאות (עבודה אקדמית מס. 2145)

‏290.00 ₪

27 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 2145

עבודה סמינריונית פורום נאות, סמכות שיפוט בינלאומית, פורום בלתי נאות, נטל הוכחה משפט בינלאומי, forum non conveniens, הפורום הנאות

 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פורום נאות לענין סמכות שיפוט בינלאומית?

 

תוכן עניינים

 

א. מבוא

ב. לידתם וצמיחתם של שיקולי הפורום הנאות

 1. דוקטרינת הפורום הבלתי נאות (forum non conveniens)

(א) הפיחות בערכה של הזיקה הטריטוריאלית

(ב) היחלשות ה-Ouster Theory והתחזקות ערך הכבוד (comity) למערכות שיפוט זרות

(ג) התגברות תופעת ה-forum shopping

2. (א) כלל התפיסה ודוקטרינת הפורום הבלתי נאות

3. דוקטרינת הפורום הנאות forum conveniens

הליך מתן ההיתר ושיקולי הפורום הנאות

 4 מהותם של שיקולי הפורום הנאות בעידן המודרני

(ב) לשאלת נטל ההוכחה

ג. סיכום

 

שיקולי הפורום הנאות מהווים חלק בלתי נפרד מההכרעה בשאלה אם הפורום המקומי מוסמך מבחינה בין-לאומית אם לאו. זאת משום ששתי הדרכים העיקריות לכינונה של סמכות השיפוט הבין-לאומית בישראל בהליך גברא1 הותירו עד לאחרונה פתח נכבד לשיקולים האלה. הדרך המסורתית לכינונה של הסמכות הבין-לאומית היא באמצעות "תפיסתו" של הנתבע, כלומר מסירת ההזמנה לדין לידיו בעת שהוא שוהה פיזית בתוך גבולותיה של המדינה. נתבע שנתפס כך יכול בכל זאת להניא את הפורום הישראלי מלהפעיל את הסמכות שרכש בטענה שאין הוא הפורום המתאים לבירור התובענה אלא פורום זה הוא למעשה פורום זר.2 הדוקטרינה שבאמצעותה הנתבע יכול לטעון כך היא דוקטרינת הפורום הבלתי נאות (forum non conveniens). הדרך הנוספת לרכישת סמכות השיפוט הבין-לאומית רלוונטית במקרה שהנתבע נעדר מתחומיה של הטריטוריה הריבונית של הפורום המקומי. במקרה כזה, התובע המבקש שהפורום הישראלי יקבל על עצמו את הסמכות כלפי הנתבע הנעדר חייב לזכות בהיתר המצאה של ההזמנה לדין אל מחוץ לתחום השיפוט על פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי,-.3 מסירת ההזמנה לדין בהתאם להיתר שניתן כדין על פי התקנה הנזכרת מביאה לכינונה של סמכות שיפוט בין-לאומית כלפי הנתבע הנעדר.4 גם בהקשר זה נזקקים לשיקולי הפורום הנאות. תנאי מרכזי שעל התובע להוכיח כדי לזכות בהיתר להמצאת ההזמנה לדין אל מחוץ לתחום השיפוט – מעבר לזיקה המוגדרת בתקנה 500 – הוא שהפורום המקומי הוא נאות.5 זה תנאי "הפורום הנאות" (forum conveniens).6

תוכנם של שיקולי הפורום הנאות היה בתהליך מתמיד של התגמשות.7 אחת הסיבות העיקריות להתגמשות היתה הרצון להתאים את כללי הסמכות הקיימים למציאות של ריבוי התדיינויות בין-לאומיות בעלות אופי פרטי לנוכח הסתעפות קשרי המסחר והחברה בזירה הבין-לאומית.8 במבט כולל ניתן לומר, כי שיקולי הפורום הנאות המודרניים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: שיקולי נוחות ושיקולי מהות.9 שיקולי הנוחות כוללים את כל הגורמים המלמדים על נוחות בירור התובענה בהליך המקומי לעומת בירורה בפורום זר: הנטל המעשי והכספי שיוטל על בעלי הדין עקב ריחוקו הגאוגרפי של הפורום המוצע לקיום ההתדיינות; קשיי איסוף הראיות, ובעיקר חיובם של עדים להופיע למשפט; המורכבות הכרוכה בהחלת דין העניין, בייחוד אם דין זה הנו דין זר, ועוד. שיקולי המהות כוללים שיקולים כמו הציפייה הסבירה של הצדדים באשר לפורום הטבעי להתדיינות; האינטרס הרגולטורי של הפורום המקומי והפורום הזר לדון בסכסוך; הרצון לשרת בעל דין מקומי, בייחוד אם הוא יוזם ההליך, ועוד.10 במטרה להבטיח את גמישות השיקולים אף נקבע, כי רשימת הגורמים והזיקות הרלוונטיים לשיקולי הפורום הנאות היא רשימה פתוחה.11

לכאורה השיקולים השונים משותפים הן לדוקטרינת הפורום הבלתי נאות הן לדוקטרינת הפורום הנאות; אולם למעשה הם נבדלים בנטל ההוכחה שהם מטילים ובתרומתם לעצם כינון הסמכות. ראשית, בעל הדין הנושא בנטל ההוכחה בהקשרה של כל דוקטרינה הוא שונה. עת מבקש התובע היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, עליו רובץ הנטל להוכיח שהפורום המקומי הוא באופן ברור ומובחן (clearly and distinctly) הפורום הנאות לדיון.12 לעומת זאת, בהקשרו של כלל התפיסה הנתבע הוא שצריך להוכיח באופן ברור ומובחן שהפורום המקומי הוא בלתי נאות.13 מכאן גם ההבדל במינוח בין "פורום נאות" ל"פורום בלתי נאות", הנובע מתוכן ההוכחה שעל כל צד להביא.

שנית, מיקומם של שיקולי הפורום הנאות בכרונולוגיית כינונה של הסמכות הבין-לאומית והפעלתה שונה בכל אחד משני ההקשרים. במסגרת בקשה למתן היתר פועלים שיקולי הפורום הנאות ממש בשלב כינונה של הסמכות, בהיותם תנאי לעצם מתן היתר ההמצאה של ההזמנה לדין אל מחוץ לתחום השיפוט.15 לעומת זאת, בהקשרו של כלל התפיסה שיקולי הפורום הנאות נכנסים לפעולה רק לאחר שמגיעים למסקנה כי הסמכות נכונה – שהרי לשם מעשה התפיסה של הנתבע וכינון הסמכות כנגדו די להוכיח את המצאת ההזמנה לדין לידיו, או לידי מי מטעמו, בתחומי המדינה, הא ותו לא.

אולם, נפל דבר בישראל, השונה במידה ניכרת מהעקרונות שהובאו עד כה. בפסק הדין בעניין הגבס א' סיני בע"מ נ' The Lockformer Co.,16 דן בית המשפט העליון בערעור על ביטולו של היתר להמצאת הזמנה לדין אל מחוץ לתחום השיפוט, שניתן על פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. את התביעה שנידונה הגישה חברה ישראלית, שטענה כי הנתבעת – יצרנית מכונות ממדינת אילינוי, ארצות הברית – סיפקה לה מכונה לייצור פרופילים ממתכת שלא בהתאם להזמנה. העילה למתן ההיתר היתה זו שבתקנה 500(5), שעניינה חוזה שהופר בישראל. אמנם בית המשפט הכיר בהלכה המושרשת, שלפיה אין די בהוכחת קיומה של עילה להמצאת ההזמנה על פי תקנה 500, ונוסף על כך יש להוכיח ש"בית המשפט הישראלי הנו הפורום הנאות לדיון בתובענה";17 אולם, המשך הדיון בפסק הדין מלמד שבמקרה זה ביקש בית המשפט לנהוג אחרת. מדבריו של השופט אור עולה בבירור, כי די בהוכחת קיומה של אחת הזיקות שבתקנה 500 כדי להניח את קיומה של סמכות השיפוט מטעמו של בית המשפט הישראלי. משהתברר כי חוזה הספקת המכונה בין החברה הישראלית לחברה מאילינוי הופר בישראל – דבר המקיים את הזיקה שבתקנה 500(5) – קבע השופט אור:

 

כשבא בית המשפט בישראל, כשהוגש בפניו הליך, לשקול אם על-פי מרב הזיקות יש לקיים את ההליך בפניו, או שמא עליו לקבוע כי הוא אינו מהווה את הפורום הנאות, עליו לצאת מההנחה שקנויה לו סמכות לדון בעניין.18 [הדגשה שלי – מ"ק]

השופט אור המשיך וקבע כי הנחה זו של קיום הסמכות, פירושה גם צמצום האפשרות לקבל את הטענה שהפורום הישראלי הוא בלתי נאות. בעבר התבקש צמצום זה מהחובה העקרונית להפעיל את הסמכות הקיימת,19 אך הפעם הוסיף השופט אור נימוק אחר:

 

להנחה זו, שעל פיה בדרך כלל ייטה בית-המשפט לדחות טענת פורום לא נאות, ישנו רציונל נוסף. רציונל זה מבוסס על ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים. בעבר, קשיים שנגרמו לנתבעים, אשר נדרשו להתדיין בפני פורום זר, היו רבים ואמיתיים. אלה נבעו הן מקשיי הקומוניקציה והן מעלותם הרבה. בימינו, בעידן מטוסי הסילון, הטלפון הסלולרי, הפקסימיליה והאינטרנט, איבדו קשיים אלה חלק ניכר מעוצמתם. העולם כולו הולך והופך ל"כפר אחד גדול", שבו למרחקים שבין מקום אחד למשנהו אין עוד אותה משמעות מכבידה. לפיכך, אין להפריז במשקל שניתן לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת, ומכאן גם מתבקש שהנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות תלך ותקטן.20

 

לפיכך המשיך השופט ושאל: "האם עמדה המשיבה [הנתבעת] בנטל המוטל עליה, לשכנע את בית המשפט, כי בית המשפט במדינת אילינוי הוא הפורום הנאות?",21 ולאחר מכן השיב על שאלה זו בשלילה.22 מעיון בפסק הדין עולה שמסקנתו זו של השופט אור הושפעה משני שיקולים עיקריים; הימצאותה של המכונה בישראל והציפייה הסבירה של הצדדים להתדיין בישראל. מבחינת הימצאותה של המכונה בישראל, הונח שלצורכי המשפט תיבדק המכונה על ידי מומחים מטעם הצדדים אשר יצטרכו להעיד בשלב מאוחר יותר גם לפני בית המשפט. אם יתקיים הדיון בישראל, הרי רק מומחי הנתבעת הזרה (המשיבה בערעור) ייאלצו "לערוך מסע אל מעבר לים, בעוד שאם ייערך הדיון באילינוי, יידרשו לכך מומחי שני הצדדים".23 זאת ועוד, הובהר שאם יבקש בית המשפט להתרשם בעצמו ממצב המכונה, יהיה הדיון בישראל עדיף בהכרח לאור הגישה הנוחה שתהיה לבית המשפט בישראל למכונה.24 באשר לציפייה הסבירה של הצדדים, הובהר שחברה כמו הנתבעת המבקשת לשווק את מוצריה ברחבי העולם וליהנות מרווחים, "עליה להביא בחשבון גם את אי-הנוחות האינטגרלית לנושא הסחר הבין-לאומי, כמו למשל האפשרות שביום מן הימים, תיתבע לדין באחת מן הארצות שאליהן שווקו מוצריה".25 הדברים נכונים כפליים בעניין הנידון כאן לנוכח מורכבות הייצור של המכונה הנידונה שהותאמה לדרישות התובעת הישראלית כאשר הנתבעת הזרה דאגה למינוי סוכן ונציג שירות ישראלי.26

עמדה זו של בית המשפט, המבקשת לצמצם את השפעתם של שיקולי הפורום הנאות על שאלת הסמכות, התקבלה באהדה בפסיקה מאוחרת יותר.27 ואולם, פרשת הגבס – כמו גם הפסיקה שבאה בעקבותיה – מעלה כמה תהיות.

(א) נקודת המוצא של בית המשפט בפרשת הגבס היא שדי בקיומה של אחת מהזיקות שבתקנה 500 כדי להניח שבידי בית המשפט הישראלי סמכות שיפוט בין-לאומית לדון בתובענה. עמדה זו יוצרת שוויון בין עילת הסמכות המסורתית של תפיסת הנתבע בתוך תחומי המדינה לבין קיומה של אחת מהזיקות שבתקנה 500, ומשום כך גם ממקמת, מבחינה כרונולוגית, את שיקולי הפורום הנאות בשלב שיקול הדעת ובשלב זה בלבד. קביעה זו סוטה ממסורת ארוכה במשפט המקובל האנגלי, שבאופן עקבי דרשה להוכיח תנאים נוספים לשם מתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.28

(ב) נטל ההוכחה בעניין שיקולי הפורום הנאות הוטל בפרשת הגבס על שכם הנתבע, בניגוד לעמדה המושרשת, שהתובע – מבקש היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט – הוא הנושא בנטל להוכיח שהפורום המקומי הוא הנאות. אילו הוטל נטל ההוכחה על שכמו של התובע בפרשת הגבס, ספק אם היה בית המשפט מגיע למסקנה שהפורום הישראלי הוא באופן ברור ומובחן הפורום הנאות, שכן אותם אמצעי תחבורה ותקשורת מודרניים שציין בית המשפט היו יכולים לאפשר לתובע הישראלי להתדיין באילינוי.

(ג) במקום קנה המידה הגמיש של שיקולי הפורום הנאות, כפי שעוצב  נראה שבפרשת הגבס העדיף בית המשפט קנה מידה נוקשה. בית המשפט נימק עמדה זו בהתקדמות בתנאי התחבורה והתקשורת, המפחיתה במידה ניכרת את ההכבדה הכרוכה בניהולה של התדיינות בפורום מרוחק. בהנמקה זו מובלעת ההנחה שהשיקולים העיקריים בבדיקת הפורום הנאות הם שיקולי הנוחות הגאוגרפית מנקודת המבט של בעלי הדין. אולם, כפי שהבהרנו מקודם, שיקולי הפורום הנאות כוללים גם את שיקולי הנוחות של בית המשפט (למשל, כאשר צריך להחיל דין זר), וגם את שיקולי המהות, שאינם מתעניינים בשיקולי ההכבדות האישיות של בעלי הדין. דברים אלה מתחדדים עוד יותר בהתחשב בכך שעיקר הפסיקה הישראלית – שפעלה כדי להגמיש את שיקולי הפורום הנאות – עסקה בתובענות שבהן שאלת הנוחות הגאוגרפית היתה מנוטרלת כמעט לחלוטין. הכוונה היא לתביעות שבהן התגורר הנתבע בקרבת מקום, בגדה המערבית או בחבל עזה, ואף על פי כן הצליח – בעיקר בעזרת שיקולי המהות – להוכיח שהפורום הישראלי הוא בלתי נאות.29 בית המשפט בפרשת הגבס היה יכול בהחלט להגיע למסקנתו מבלי שיבקש לצמצם את משקלם של שיקולי הפורום הנאות, שהרי הוא עצמו מצא כי שיקולי המהות, הציפייה הסבירה של הצדדים, הצביעו לעברו של הפורום הישראלי.

(ד) התוצאה האופרטיבית מצמצום השפעתם של שיקולי הפורום הנאות על החלטת הסמכות היא אילוצו של הפורום הישראלי לדון בחוג תביעות רחב יותר מזה שבו חייב היה לדון עד עכשיו: עם צמצום האפשרות לטעון ולהוכיח שהפורום הישראלי הוא בלתי נאות, יעלה באורח טבעי מספרם של התיקים הנהנים מההנחה "שקנויה לו [לבית משפט בישראל] סמכות לדון בעניין". במקביל יש לזכור, כי זה עשרים שנה מתמנות בזו אחר זו ועדות – האחרונה בראשותו של השופט אור30 – שנתבקשו לספק פתרונות לייעולה של מערכת המשפט לנוכח בעיית העומס הקשה המוטל עליה. נמצא, כי תוצאת פסק הדין עומדת בניגוד לאינטרס הישיר של מערכת המשפט עצמה.

ובכן מה קרה בפרשת הגבס? כיצד ינהגו כעת בתי המשפט כאשר תוגש בפניהם תביעה נגד נתבע מירדן או מתחומי הרשות הפלסטינית? האם במקרים כאלה יאמרו לנתבע כי מחמת תנאי התחבורה המודרניים (ובעניין זה יספיק רכב רגיל) עליו להתדיין בישראל, שהיא פורום נוח ומשום כך נאות – או שמא יחזרו לשקול את השיקולים המהותיים של הציפייה הסבירה של הצדדים, הדין החל וטובת הציבור, ויישענו עליהם כשיקולים העיקריים של דוקטרינת הפורום הבלתי נאות?

עם זאת, בצד התמיהות העולות מגישת בית המשפט בפרשת הגבס, פרשה זו מעלה בפנינו, ולמעשה בפני כל שיטות המשפט בעולם, את השאלה העקרונית בדבר אופן השפעתם של תנאי המודרנה על תפיסת סמכות השיפוט הבין-לאומית הראויה. בעשור האחרון היינו עדים לאחת המהפכות הגדולות שידעה האנושות בתחום התקשורת: נוצר חלל חובק עולם של תקשורת אלקטרונית (cyberspace), הנגיש לכל אדם ומאפשר קבלת מידע ושליחתה בהינף יד ובעלות מזערית. שוקי מסחר שלמים מתנהלים היום באמצעות האינטרנט. אמנם אמצעי התחבורה השונים הפכו חובקי עולם מזה זמן רב, אך מעולם הם לא היו פופולריים, יעילים ומגוונים כפי שהם היום. ניסיון העבר מלמד, כי תנאים של תקשורת ותחבורה משופרים פעלו כדי להשפיע על שיקולי הסמכות. בהתאם לכך ניצבת כעת לפנינו השאלה, כיצד יש בטכנולוגיה של היום כדי להשפיע על תפיסת הסמכות הקיימת. הגישה החדשה של בית המשפט בפרשת הגבס מעלה בלבול ותהיות יותר משהיא נותנת תשובה לשאלה זו.

מטרתו של חיבור זה היא להתמודד באופן שונה עם השאלות האלה ועם האתגרים שמציבים בפנינו תנאי המודרנה בהקשר של שיקולי הפורום הנאות. לשם כך חזרנו לשורשים בניסיון לדלות מהם את הגורמים שהביאו ללידתם של שיקולי הפורום הנאות מלכתחילה. נקודת המוצא שלנו היא שאי-אפשר להסיק מסקנות באשר למעמדם של שיקולי הפורום הנאות במסגרת ההכרעה בשאלת הסמכות, מבלי לאתר קודם לכן את הגורמים שהביאו לצמיחתם. בית המשפט בפרשת הגבס לא עשה כן, ולכן, כפי שניווכח לדעת, הגיע למסקנה שגויה, לפחות עד כמה שהדבר נוגע בצמצום משקלם של שיקולי הפורום הנאות. הטענה המרכזית שנבקש לקדם היא, שאותה התקדמות מרשימה בתנאי התחבורה והתקשורת אמנם מחייבת לשנות את משקלם היחסי של הגורמים שיש להתחשב בהם במסגרת שיקולי הפורום הנאות, אך בשום פנים ואופן לא את צמצום השפעתם על הכרעת הסמכות. אדרבה, נבקש אף לטעון כי בהתחשב בתנאי המודרנה, יש לפעול למתן משקל מיוחד לשיקולי הפורום הנאות. בעיקר הדברים אמורים לנוכח העובדה שאמצעי התחבורה והתקשורת המודרניים גרמו לפיחות ניכר בערכן של זיקות הסמכות הקיימות, דבר המחייב שימוש מוגבר בשיקולי סמכות משלימים כדוגמת שיקולי הפורום הנאות.


 

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דורון מנשה התאוריה של דיני הראיות (עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017).

יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין כרכים א'-ג' (מהדורה שלישית).

יובל שני השימוש בעיקרון המידתיות במשפט הבינלאומי, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה

A.V. Dicey & J.H.C. Morris The Conflict of Laws (L. Collins et al. [ed.], London, 13th ed) 263; R.H. Graveson Conflict of Laws (London, 7th ed) 98-99.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה