‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התרת נישואין?

נשלח על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר יהושע שופמן, תזכיר חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון - סמכות בינלאומית וקביעת ערכאת שיפוט) (להלן: "תזכיר החוק"). תזכיר החוק מתבטט (תוך שינויים מסוימים) על התזכיר הקודם, שנשלח למנהל בתי-דין רבניים וליועץ המשפטי להנהלת בתי-הדין הרבניים על-ידי משרד המשפטים, מחלקת ייעוץ וחקיקה (להלן: "תזכיר החוק").

בדברי ההסבר לתזכיר החוק חוזרים מנסחי התזכיר על הצורך בחוק המוצע ועל הדחיפות הנדרשת בחקיקתו - כפי שעשו זאת בתזכיר החוק -בהתבסס על שלושה נימוקים :

א.הצורך לפתור בדרך חקיקה את בעיית העדר הסמכות להתרת נישואיהם של בני-זוג נוצרים, המשתייכים לעדה נוצרית מוכרת, כאשר שניהם או אחד מהם הם "נוכרים" (foreigners). או בלשון תזכיר החוק "לאפשר לבני-זוג נוצרים שמקום מושבם בישראל, או במקרים אחרים, כשמתקיימים בענינם כללי הסמכות שבאמנת האג, להתיר את נישואיהם בישראל".

 ב.להסדיר שאלת סמכותם של בתי-הדין הרבניים לדון בהסכמה בעניני התרת נישואין של זוגות מעורבים (יהודי ולא יהודי), שאלה העומדת לדיון בבג"צ בענין סרגובי. נמכיננ שנילווה לתזכיר החוק  מצביעים מנסחיו על הדחיפות הנדרשת לחקיקת החוק בציינם, כי "במסגרת בג"צ 9476/96 (ענין סרגובי) התבקשנו להגיש הודעה משלימה עד, באשר להליכי החקיקה בנושא".

ג."לפשט את ההליך של התרת נישואים 'במקרים המיוחדים', באמצעות הסרת המעמסה, המוטלת כיום על נשיא בית-המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה לטפל בכל הבקשות, המוגשות לפי החוק. בתוך כך יבוטל גם שיקול הדעת הרחב והמוחלט, שניתן בחוק הקיים לנשיא בית-המשפט העליון".

בהמשך, מובאים עיקריו של החוק המוצע, הבא להחליף את חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), (להלן: "חוק התרת נישואין") ולבוא במקומו:

1. תבוטל סמכותו של נשיא בית-המשפט העליון על-פי חוק התרת נישואין.

סעיף 1 לתזכיר החוק מעניק לבית-המשפט לעניני משפחה את הסמכות לדון בעניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית-דין דתי. הוא קובע, כדלקמן :

"1. עניני התרת נישואין שאינם בשיפוטו הייחודי של בית-דין דתי יהיו בשיפוטו של בית-המשפט לעניני משפחה (להלן - בית-המשפט)".

2. המקרים שחל עליהם חוק התרת נישואין יועברו לסמכותו של בית-המשפט לעניני משפחה, אשר סמכותו תיקבע מבחינה בינלאומית בהתאם לאמנת האג בדבר הכרה בפסקי-דין של גירושין ופירוד משפטי, (להלן: "אמנת האג").

בהתאם לכך יהיה מוסמך בית-המשפט לעניני משפחה מבחינה בינלאומית לדון בעניני התרת נישואין בהתקיים אחד מאלה -

(1) מקום מושבו של המשיב בישראל;

(2) מקום מושבו של המבקש בישראל, ובלבד שהתגורר בה במשך לפחות שנה מיד לפני הגשת הבקשה :

(3) מקום מושבו של המבקש בישראל ומקום מושבם המשותף האחרון של בני-הזוג היה בישראל ;

(4) שני בני-הזוג הם אזרחי ישראל ;

(5) המבקש הוא אזרח ישראל ומקום מושבו בישראל;

(6) המבקש הוא אזרח ישראל והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד פתיחת ההליכים להתרת הנישואין ;

(7) המבקש הוא אזרח ישראל ונמצא בה ביום הגשת הבקשה, ובלבד שביום פתיחת ההליכים להתרת נישואין, הדין במקום מושבם האחרון של בני-הזוג אינו מאפשר להתיר את הנישואין.

(א) בכל המקרים, המפורטים לעיל בסעיף 2, תהיה לבית-המשפט לעניני משפחה סמכות לדון "בעניני התרת נישואין". על-מנת להסיר ספק הוסבר בדברי ההסבר לתזכיר החוק . כי הכוונה "בכל עניני התרת נישואין ... לרבות בנושאים הממוניים, אחזקת ילדים וכו'". בתזכיר החוק הנוכחי הושמטה, משום מה, הבהרה זו והתווספה תוספת האומרת "לגבי הענינים הכרוכים בהתרת הנישואין כמו מזונות, יחסי ממון והחזקת ילדים, לא יחול שינוי לעומת המצב הקיים היום".

תוספת זו, כפי שנראה להלן, אינה נכונה, עם כל הכבוד. שכן על-פי חוק התרת נישואין היתה הן לבית-המשפט לעניני משפחה (מקורם לבית-המשפט המחוזי) והן לבית-הדין הדתי סמכות זהה לדון "בעניני התרת נישואין", שהופנו אליהם על-ידי נשיא בית-המשפט העליון. ואלה כוללים אחזקת ילדים וענינים ממוניים. לעומת זאת, על-פי תזכיר החוק הנוכחי תהיה לבית-המשפט לעניני משפחה סמכות לדון בעניני התרת נישואין (כאמור בסעיפים 3(ג) ו3-(ו) לתזכיר החוק); ואילו לבית-הדין הדתי תהיה סמכות לדון אך "בביצוע הגירושין" (כאמור בסעיף 3(ה) לתזכיר החוק). מכאן, לבית-הדין הרבני תהיה, איפוא, רק סמכות של סידור גט.

(ב) היה אחד מבני-הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן אחת הערות הנוצריות המקיימות בישראל בית-דין דתי, או התעורר ספק ביחס לכך, ישלח בית-המשפט הודעה לראש הערכאה הגבוהה ביותר של בית-הדין הדתי הנוגע בדבר (להלן: "ראש בית-הדין הדתי") כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי, ולו מספק ; היו בני-הזוג בני עדות דתיות שונות ישלח הודעה כאמור לכל אחד מראשי בתי-הדין הנוגעים בדבר.

(ג) לא חל סעיף קטן (ב), ישלח בית-המשפט העתק מן הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה אשר יודיע בתוך שישים יום האם בכוונתו להתערב בבקשה. הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להתייצב בהליך ולטעון לענין הסמכות, ידון בית-המשפט ויפסוק תחילה בענין הסמכות. הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין בכוונתו להתייצב בהליך, ידון בית-המשפט ויפסוק בענין התרת הנישואין לפי חוק זה.

(ד) ראש בית-דין שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) יודיע לבית-המשפט בתוך שלושה חודשים האם יש תוקף לנישואיהם של בני-הזוג על-פי הדין הדתי ושעל-כן יש צורך על פי-הדין הדתי בגירושין, ולו מספק, כדי להתיר את נישואיהם: חלפו שלושה חודשים מיום שנשלחה ההודעה לראש בית-הדין והוא לא השיב על הפניה, תשלח אליו הודעה נוספת8.

(ה) החליט ראש בית-הדין כי יש צורך על-פי הדין הדתי בגירושין, תועבר הבקשה להתרת נישואין לבית-הדין הדתי על-מנת שיפעל לקיומם של גירושין ויהיו לבית-הדין הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לצורך ביצוע הגירושין. הודיעו שני בתי-דין כי יש צורך בגירושין על-פי דינם הדתי

- יפעל כל אחד מהם לקיומם של גירושין לפי דינו הדתי.

(ו) הודיע ראש בית-הדין כי אין צורך בגירושין לפי הדין הדתי או חלף חודש מיום שנשלחה ההודעה הנוספת לראש בית-הדין, כאמור בסעיף קטן (ב) והוא לא השיב על הפניה, ידון בית-המשפט ויפסוק בענין התרת הנישואין לפי חוק זה.

יבוטלו סעיף 9 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין),  וסעיף 5 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזים, בכל הנוגע לעניני התרת נישואין.

ביחס לברירת הדין בעניני התרת נישואין בבית-המשפט לעניני משפחה שומר תזכיר החוק על כללי ברירת הדין, כפי שהיו בסעיף 5 לחוק התרת נישואין, בתוספת פיסקה לא משמעותית בסיפא של סעיף 5(א), לאמר:

"בית-המשפט לא ירון לפי דין מהדינים לפי סעיף קטן (א) אם לא ניתן לפיו להתיר את הנישואין".

תוספת זו היתה מובנת מאליה גם לפי המצב המשפטי הקיים.

6. בסעיף ההגדרות מבטל תזכיר החוק את ההגדרה של "מקום מושב" כפי שהיתה בחוק התרת נישואין ומשאיר את הביטוי ללא הגדרה. מדוע? והרי מדובר בהגדרה מוצלחת ביותר האומרת "מקום מושב" הוא "המקום בו נמצא מרכז חייו", הגדרה שזכתה להערכה חיובית ביותר בספרות המשפטית12.

7. חידוש מהפכני מכניס תזכיר החוק בנוסחו הנוכחי  לעומת נוסחו הראשון, כנראה כדי לרצות את החוגים הרבניים אשר התנגדו לקבלתו של תזכיר החוק הראשון, והוא בהרחבה ניכרת של סמכותם הייחודית של בתי-הדין הדתיים בעניני התרת נישואין, ולעניננו סמכותם של בתי-הדין הרבניים. סעיף 8 לתזכיר החוק, הנושא את הכותרת "סמכות מבחינה בינלאומית לבתי-הדין", קובע כדלקמן :

"8. על אף האמור, בכל דין, לבתי-הדין הדתיים תהיה סמכות ייחודית לדון בעניני התרת נישואין, כששני בני-הזוג הם בני העדה של בית-הדין והתקיימו תנאי הסמכות שבסעיף 2 לחוק זה".

מכאן, לבית-הדין הרבני תהיה סמכות ייחודית לדון בעניני התרת נישואין של בני-זוג ששניהם יהודים, כשמתקיימים תנאי הסמכות של בית-המשפט לעניני משפחה. זוהי הרחבה ניכרת של סמכותם של בתי-הדין הרבניים לעומת המצב המשפטי הקיים בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), המקנה לבית-הדין הרבני שיפוט ייחודי "בעניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה". הרחבה זו - כפי שנראה בהמשך - עלולה לפגוע קשות במעמדם ובזכויותיהם של בני-זוג יהודים, שערכו נישואין אזרחיים במדינותיהם וכשאינם ממלאים את תנאי הסמכות הייחודית שבסעיף 1 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים, כשלפתע (מכח תזכיר החוק, אם יתקבל) יימצאו תחת שיפוטו הייחודי של בית-הדין הרבני, יוחלו עליהם דיני ישראל תוך התעלמות מוחלטת מן המעמד האישי ומן הזכויות שרכשו על-פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי החלים בישראל.

עד כאן עיקרי תזכיר החוק ומכאן להערותינו עליו : תחילה הערות כלליות ופירוט הפגמים בתזכיר החוק ואחר-כך פירוט של ארבע הערות ספציפיות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 א' ח' שאקי "סמכות בינלאומית ודתית וברירת הדין - לענין חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות," הפרקליט כ  259;

מ' שאוה הדין האישי בישראל (מהדורה רביעית מורחבת, הוצאת "מודן",) 410-409.

 תיק 4214/תש"ם, פד"ר יב 125, 127-126 (מפי הרב דיכובסקי).

 בג"צ 1613/96 אבו-נג'יב נ' בית-הדין הרבני, תקדין-עליון 97 (2) 115.

סעיף ג לתזכיר החוק תחת הכותרת "מטרות החוק המוצע", ע' 6.

 שאוה, לעיל הערה 12, בע' 658; בה"נ 1708/98 טיימורוב נ' טחירוב, פ"ד נב (4) 845, 848-847.

 סעיף 3(ה) לתזכיר החוק.

 דברי השופט זילברג בע"א 238/53 כהן ובוסליק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ח 4, 19 ;

ע"א 26/51 קוטיק נ' וולפסון, פ"ד ה 1341.