עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית ההסתדרות ומכרזים (עבודה אקדמית מס. 2135)


‏290.00 ₪

30 עמודים.  עבודה מספר 2135

עבודה אקדמית מספר 2135
עבודה סמינריונית ההסתדרות ומכרזים

 

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ההסתדרות ומכרזים?

 

1. ההסתדרות הכללית עוסקת במכירת נכסי נדל"ן לציבור הרחב. מציאות חדשה זו מציבה באופן מתבקש את השאלה מהן הנורמות אשר יש להחיל על פעילות כלכלית זו. השאלה מתעוררת במיוחד לאור הדיכוטומיה הקיימת בין מהותה של ההסתדרות כגוף וולונטרי לבין תפקידיה המינהליים1, הבאה לידי ביטוי מיוחד בראי משפט העבודה.

 

2. מחד גיסא, ההסתדרות הכללית הנה אגודה עותומנית, וחוק העמותות, מצא לנכון להוציאה מגדרי תחולתו בקובעו בסעיף 67 (2) לחוק כי :

 

"הוראות חוק זה לא יחולו על אגודות שהן ארגונים של עובדים או של מעבידים קיימים או שנוסדו לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה".

 

3. סעיף 1 לחוק האגודות העותומניות קובע כי אגודה עותומנית היא ארגון וולונטרי של אנשים, שבחרו לצרף את ידיעותיהם או את עמלם לשם השגת מטרה כלשהי שאינה חלוקת רווחים. היותה של ההסתדרות אגודה עותומנית המסווגת כארגון וולונטרי, מחייבת לכאורה את הגדרת ההסתדרות כגוף פרטי. העובדה כי הציבור הנמנה על גוף זה הוא עצום ורב אינה משנה, לכאורה, הגדרה זו.

 

4. מאידך גיסא, בחינתו של גוף אינה תלויה רק בסוג האישיות המשפטית שבמסגרתה התאגד ויש לבחון גם את הפונקציות שאותן הוא ממלא. בהקשר זה נראה כי להסתדרות קיימים תפקידים סטטוטוריים מובהקים במסגרת דיני העבודה, כאשר המחוקק התייחס אליה כמה וכמה פעמים, אם כי בלא איזכור שמה המפורש.

 

כך למשל, בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין הסתדרות האחיות והאחים בישראל - מ"י3 נקבע מעמדו של ארגון עובדים או מעבירים שאינם תאגיד, כאשר בית הדין מבהיר :

 

"חוק הסכמים קיבוציים קובע כי 'ארגון עובדים' שמתקיימים בו תנאי ייצוג מסוימים כשיר להיות צד להסכם קיבוצי, אך אין החוק מגדיר 'ארגון עובדים' מהו. אף בחוק יישוב סכסוכי עבודה מוקנה מעמד, הפעם מעמד כצד ב'סכסוך עבודה' כמוגדר באותו חוק ל'ארגון עובדים' מבלי להגדיר 'ארגון עובדים' מהו. כן נזקק המחוקק ברבים מחוקי העבודה, החל מחוק העבודה הראשון שחקק - חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) למונח 'ארגון עובדים' בהקשר להענקת מעמד לעניין חובת התייעצות בהתקנת תקנות ובפעולות הקשורות ביישום חוקים, ושוב מבלי שיובהר בחוקים אלה 'ארגון עובדים' מהו, כאילו יצא המחוקק מהנחה שיודע כל אחד בישראל במי מדובר עת מדברים בארגון עובדים".

 

5. כמו כן, הבהיר בית הדין הארצי לעבודה בעניין מרקוביץ' - ההסתדרות הכללית4 כי מעמדה של ההסתדרות, עם היותה ארגון וולונטרי, עולה ממקומה במשפט העבודה, ובעיקר במשפט העבודה האוטונומי. בית הדין הארצי קבע שם :

 

"החל מהראשונים לחוקי העבודה שחקקה הכנסת, הוענק להסתדרות, בתור 'הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה' ולארגוני מעבידים שמתקיימים בהם תנאים הנקובים בחוק, מעמד שלא הוענק לכל גוף וולונטרי במסגרת המשפט האזרחי, לעניין ביצוע החוקים - התקנת תקנות ; יש והסכמים קיבוציים שההסתדרות היא צד להם, באים להשלים נורמות שהמחוקק קבע (סעיף 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים); חוק ההסכמים הקיבוציים מקנה להסתדרות, באותם מקרים שההסתדרות היא ארגון העובדים היציג, ומן המפורסמות הוא שברוב המכריע של המקרים כך הוא הדבר, סמכות לקבוע את תנאי העבודה לכלל העובדים במדינה או לעובדים בענפי עבודה מסוימים. תוסיף לכל אלה את הכרעתו של בית דין זה במשפט העבודה האוטונומי, ותעמוד על המייחד את ההסתדרות במעמדה במשפט העבודה, ותעמוד על המרחק הקונספטואלי שבינה לבין נושא זכויות וחובות במשפט האזרחי הכללי כפי שטענו".

 

6. בית הדין הארצי לעבודה דחה אפוא, מכל וכל את הטענה לפיה ההסתדרות היא גוף מן המשפט הפרטי, וזאת לאור שורה של תפקידים מינהליים המוקנים לה במסגרת דיני העבודה. ואם בכך לא די, הרי שבעניין סלמאן - ההסתדרות הכללית5, דחה בית הדין הארצי לעבודה את הטענה כי חוקת העבודה של ההסתדרות היא חוזה עבודה רגיל וכי אין "לשלול מן ההסתדרות את אופיה הפרטי" רק משום שההסתדרות היא "ארגון מינהלי גדול וחזק". בית הדין הארצי קבע כי קשה לשמוע טענה זו לאור מקומה של ההסתדרות ביחסי העבודה בישראל.

בעניין מרקוביץ' הבהיר בית הדין הארצי כי מידת הכוח (POWER) של ההסתדרות ביחסיה עם חבריה ומידת הסמכות שלה בתחום משפט העבודה :

 

"אינם יורדים כלל בשדה המיוחד, ממידת הסמכות והכוח אשר לרשויות המדינה בשדה הכללי... ברור שיש לכבד את האוטונומיה המתחייבת מעקרון חופש ההתאגדות, לקבוע מנגנון ביקורת ומנגנון לקבלת החלטות והפעלת סמכויות, אך ברור גם שאלה כפופים לעיקרי הצדק הטבעי, וטענת אפליה או שרירות לב בהפעלת שיקול דעת, תישמע על ידי בית דין, כפי שהיא נשמעת נגד הרשות"6.

 

ללמדך, כי לעניין משפט העבודה וביקורת בית הדין לעבודה, ההתייחסות אל ההסתדרות הנה כאל גוף שיש לכבד את עובדת היותו גוף פרטי ואוטונומי, אך לאור כוחו וסמכויותיו יש להחיל לגביו במישור יחסי העבודה עקרונות מן המשפט הציבורי7.

 

7. השאלה הנשאלת היא אפוא, מהו מעמדה של ההסתדרות כאשר זו אינה עוסקת בדיני עבודה, אלא מחזיקה נכסים ומתכוונת למכרם ? האם לעניין זה יבוא לידי ביטוי מעמדה של ההסתדרות במישור דיני העבודה, או שמא יבוא לידי ביטוי אופיו הפרטי והוולונטרי של גוף זה ?

 

על שאלה זו יש להשיב תוך ראייה כוללת ובחינה האם כפופה ההסתדרות לכללי המשפט המינהלי, או שמא מדובר בגוף אשר כללים אלו אינם מחייבים אותו.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 

א' ברק שיקול דעת שיפוטי 480.

 

ד' פרידמן "תחולתן של חובות מן המשפט הציבורי על רשות ציבורית הפועלת במישור הפרטי" משפטים ה

א' בנבנישתי "תחולת המשפט המינהלי על גופים פרטיים" משפט וממשל ב 11 ;

ד' ברק-ארז "אחריות אזרחית של גופים ציבוריים : דואליות נורמטיבית" משפט וממשל וכן מאמרה על "תאגידים ציבוריים" עיוני משפט יט  273.

 

נ' אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן (לא פורסם)

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)