עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית זכויות אדם הגנה על חיי תושבים (עבודה אקדמית מס. 2133)


‏290.00 ₪

37 עמודים. עבודה מספר 2133

עבודה אקדמית מספר 2133
עבודה סמינריונית זכויות אדם הגנה על חיי תושבים

 

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי זכויות אדם הגנה על חיי תושבים?

 

פרץ סכסוך אלים בין ארגונים הפועלים מתוך שטחה של הרשות הפלסטינית - רשות שאינה מדינה אלא רשות ריבונית - לבין מדינת ישראל. בעקבות פרוץ מאורעות אלו, החלה ישראל לנקוט במדיניות צבאית אסטרטגית של נסיון לנטרל את ארגוני הטרור על-ידי פגיעה במנהיגיהם. מדיניות זו קיבלה את הכינוי "מדיניות החיסול של ישראל". בחיבור זה אעדיף להתייחס לכך כמדיניות לפעילות מנע הננקטת על-ידי ישראל. עצם השימוש במונח "חיסול" מעורר בכל אדם רתיעה ויוצר קונוטציה שלילית מיידית ורושם כי פעילות זו הינה בעלת אופי נקמני בבסיסה ואינה חוקית לגמרי :

 

"שבועון אמריקאי ידוע סיפר לקוראיו על שתי יחידות מיוחדות של צה"ל ש'חיסלו' לאחרונה 13 פלשתינאים. במקום אחר תוארו הרוגים כאלה כמי ש'מצאו את מותם'. שני הביטויים הללו מעוררים בי סלידה מוסרית, באף אחד מהם אין ביטוי של כבוד האדם. לשון של 'חיסול' מציירת את האדם בדמות חפץ או בעל חיים. 'החברה חיסלה את המפעל, העיריה חיסלה את הכלבים המשוטטים', אלה דוגמאות של מילון אבן-שושן לשימוש בביטוי הזה. אלא שאין אדם שהוא מעין חפץ ואין אדם שהוא מעין כלב, אפילו הוא אויב מסוכן ומתועב".

 

אולם האם מדיניות זו אכן כה שלילית ובלתי חוקית כשם שמצטיירת היא להיות ? בחיבור זה אנסה לענות על שאלה זו תוך התמודדות עם שאלות משנה קשות ורבות, אשר תפורטנה בהמשך. שאלה זו קשה במיוחד לאור המצב הייחודי בו מצוייה ישראל. בדרך כלל, כאשר קיים מאבק בזירה הבינלאומית, הוא מתרחש בין שתי מדינות. אין כך הדבר במאבק הישראלי-פלסטיני. מכיוון שפלסטין לא הוכרה כמדינה עצמאית, הרי שהיא לכל היותר 'מדינה שבדרך' או רשות מדינית עצמאית. מכאן, קיימת בעיה קשה מהו הדין שצריך לחול על הסכסוך. האם זהו הדין הפנימי המקומי, או שמא הדין הבינלאומי? במצב הנוכחי, מדובר על ארגוני טרור הפועלים מתוך שטחה של הרשות הפלסטינית. מהן, אפוא, הפעולות הלגיטימיות שיכולה ישראל לנקוט כנגד פעילות הטרור בתוך מתחם הרשות הפלסטינית ? כידוע, מדינה מנועה מלבצע פעולות בתוך מתחם שלטונה של מדינה אחרת. האם הגבלה זו תופסת גם בענייננו ? ואם כן, האם פעולותיה של ישראל הן לגיטימיות וחוקיות, או שמא מפרות אי אילו כללים ונורמות התנהגות ? כפי שאטען, בין אם תחשב הרשות הפלסטינית כמדינה או כ'מדינה שבדרך', ובין אם תחשב כרשות מדינית עצמאית, ניתן יהיה להסיק לגבי הסכסוך מהדין הבינלאומי וללמוד ממנו בדרך האנלוגיה על הדין הראוי שיחול על הסכסוך.

אמנם, סיטואציה זו הינה מיוחדת במינה ואין לה אח ורע בעולם. אולם, לאור המגמות העולמיות הקיימות היום, בעידן של התפוררות מעצמות והיפרדות מדינות, נראה כי סיטואציה כוו עלולה להופיע גם במקומות אחרים בעולם. החיבור אמנם מתמקד בסכסוך שבין ישראל לבין ארגוני הטרור הפועלים מתוך שטח הרשות הפלסטינית, אולם הוא רלוונטי לכל מדינה דמוקרטית המתמודדת או תתמודד בעתיד עם בעיה דומה.

ישראל ניצבת בפני פיגועי טרור קשים מנשוא. הציבור חש כי אף מקום אינו בטוח עוד. הטרוריסטים פועלים בכל עת ובכל מקום. בין אם זו מכונית תופת המתפוצצת במהלך יום סואן במרכז ערים, ובין אם זה מחבל מתאבד בליל שישי בשעת חצות בין ילדים חפים מפשע ותמימים. מראות אלה אינם חדשים לישראל. מאז ראשית קיומה עמדה ישראל בפני התקפות טרור בלתי פוסקות. הטרור עיוור להבחנה בין דת, לאום, גזע או מין. אין אדם החסין מפניו, כפי שצויין לאחרונה בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין חקירות שירות הביטחון הכללי4, על-ידי כבוד הנשיא ברק :

"מיום היווסדה נתונה ישראל במאבק בלתי פוסק על עצם קיומה וביטחונה. ארגוני חבלה העמידו לנגד עיניהם כמטרה את הרס המדינה. מעשי טרור ושיבוש החיים הסדירים הם האמצעים שאותם הם נוקטים. אין הם מבחינים בין יעדים צבאיים ליעדים אזרחיים. הם מבצעים פיגועי טרור של רצח המונים במקומות ציבוריים, בתחבורה הציבורית, בכיכרות וברחובות, בבתי קולנוע ובבתי קפה. הם אינם מבחינים בין גברים, נשים וטף. הם פועלים מתוך אכזריות וללא רחם ... על-פי נתונים שהוצגו בפנינו, נהרגו בפעולות טרור  מאה עשרים ואחד בני-אדם. שבע מאות ושבעה נפצעו. חלק ניכר מההרוגים והפצועים היו בפיגועי התאבדות קשים במרכזי הערים בישראל. פיגועים רבים - ובהם פיגועי התאבדות, נסיונות להחדרת מכוניות תופת, חטיפות של חיילים ואזרחים, נסיונות לחטיפת אוטובוסים, מעשי רצח, הנחת מטעני חבלה וכיוצא באלה פיגועים נמנעו בשל פעולותיהן של רשויות המדינה שמתפקידן להילחם יום יום בפעילות חבלנית עויינת זו".

 

תופעת המחבלים המתאבדים מציבה את ישראל בפני בעיית סיכול קשה. מחבלים אלה הם למעשה "פצצות מתקתקות " או "פצצות מהלכות". את תקתוק הפצצות יש לעצור עוד לפני שיהא מאוחר מדי. אם מצליח המחבל להגיע ליעדו, כמעט בלתי אפשרי עוד למנוע את הפיגוע. אם יבחין המחבל כי מנסים לעצור בעדו, הרי שבאותו הרגע ממש ילחץ על כפתור ההשמדה. יתר על כן, תתכן האפשרות כי השליטה במטען הנפץ נעשית באמצעות שלט רחוק על-ידי מחבל אחר, העשוי להפעילו אם יחשוד כי דבר מה השתבש. על כן, ניצבת ישראל בפני אתגר ממשי - מניעת פיגועי הטרור צריכה להתבצע עוד לפני הגיע המפגע ליעדו, עוד בטרם יצאה הפצצה המתקתקת לדרכה. ישראל מנסה למנוע פעולות אלה בתוך תחומיה היא, ללא חדירה לשטחיה של ריבונות זרה, אולם לפעמים אין בכך די. ישראל מנסה לנטרל את הפצצות עוד לפני שהחל פתילן לבעור, היא מנסה לבער את הטרור מבסיסו ולמגרו מעל פני האדמה. אולם היא מודעת גם לכך כי לא כל האמצעים מקודשים להשגת מטרה נכספת זו:

 

"זה גורלה של דמוקרטיה, שלא כל האמצעים כשרים בעיניה, ולא כל השיטות שנוקטים אויביה פתוחות לפניה. לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורה לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמידה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט, מהוות מרכיב חשוב בתפיסת ביטחונה. בסופו של יום, הן מחזקות את רוחה ואת כוחה ומאפשרות לה להתגבר על קשייה".

יש להעיר כי מצב הטרור השורר כיום, במדינת ישראל הוא בבחינת מצב מלחמה. אמנם אין הוא מצב מלי ומי , קונבנציונלי בין שתי מדינות, כי אם מצב מלי ומי, בין מדינה וארגוני טרור, אך מצב מלחמתי הוא לכל דבר ועניין. בחיבור זה תבחן, אפוא, השאלה המרכזית - האם ישראל, כפעולה של הגנה עצמית ופעילות מנע רשאית, על-פי החוק הפנימי והבינלאומי, לסכל פעולות טרור על-ידי פגיעה במבצעיהן או במפקדיהן. על מנת שאוכל לענות על שאלה זו אנסה תחילה לבחון מהו הדין שחל במקרה, זה, בין אם מדובר בדין הפנימי, ובין אם מדובר בדין הבינלאומי. במהלך דיון זה אבחן גם את שאלת מעמדם החוקי של אותם טרוריסטים. בפרק השלישי אבחן את תפיסת ההגנה העצמית, מתי היא מותרת לאור דיני המשפט הבינלאומי ההסכמי והמנהגי כאחד. כמו כן, אשווה בין ההגנה העצמית במשפט הישראלי הפנימי לבין ההגנה העצמית במשפט הבינלאומי בשאלה מתי יותר שימוש בכוח קטלני בשני המקרים. בפרק הרביעי אבחן מהי פעולת התגוננות מותרת, כאשר אין אמנת הסגרה בין המדינה שהיא קורבן פעולות הטרור לבין המדינה שארגון הטרור פועל מתוכה, או כאשר המדינה המארחת נותנת מחסה ואינה פועלת כנגד הטרור. תוך כדי כך אכנס לשאלה הראייתית, מהי כמות הראיות הנדרשת על מנת שהגוף המנהלי יוכל לקבל החלטה של סיכול. בפרק החמישי אנסה לבחון ולהעלות שאלות מוסריות קשות, כמו השאלה האם מותר תוך כדי פעולת מנע לפגוע באוכלוסיה בה מסתתרים הטרוריסטים, הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה המוסרית. בפרק השישי אבחן את השאלה מהי פעילות סיכול מותרת כחלק מתפיסת ההגנה. תוך כדי כך אבחן את השאלות הנוגעות למידתיות פעולת הסיכול, נסיון סיכול בדרכים פוגעניות פחות מהרג מבצעי פעולות הטרור או מפקדיהם ואת שאלת השאלות - מתי והאם בכלל ניתן לסכל פעילות טרור על-ידי פגיעה למוות במבצעיה או במפקדיהם.

 


 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 

  G.A. Res. 3237, U.N. GAOR, 29th Sess., Supp. No. 31, at 4, U.N. Doc. A/9631

.

 

Prevention of Violence (Temporary Provisions) Act, ;

 Northern Ireland (Emergency Provisions) Act,  Prevention of Terrorism (Temporary Provisions) Act, 1974; Northern Ireland (Emergency Provisions) Act, English Prevention of Terrorism (Temporary Provisions) Act, ;

 Prevention of Terrorism (Temporary Provisions) Act, ;

 Criminal Justice (Terrorism and Conspiracy) Act, .

 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)