‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המשנה של יעקב אבוחצירה-אביר יעקב, רב יהדות תאפילאלת?

תוכן עניינים

 מבוא. 

אביר יעקב בארץ ישראל. 

תורת הקבלה והנסתר של רבי יעקב אבוחצירא (אביר יעקב) 

שירתו של רבי יעקב. 

יגל יעקב - ספר שירי ופיוטי הרב יעקב אבוחצירא. 

חיבורים של ר' יעקב אבוחצירא. 

קהילת יהודי תאפילאלת. 

חיי הקהילה. 

מורשת אביר יעקב. 

מלומד בן זמנו של אביר יעקב- רבי חיים בן עֲטַר

היסטוריה של יהדות מרוקו המאה ה-19.

רקע: יהדות מרוקו

היסטוריה

התקופה המוסלמית המוקדמת

השושלת האידריסית.

אל-מוראביטון 

אל-מוואחידון 

השושלת המרינית. 

לאחר גירוש ספרד. 

השושלת העלאווית. 

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  רבי יעקב אבוחצירא (אביר יעקב) בן המאה התשע עשרה, מנהיג ורב של קהילת יהודי מרוקו בתאפילאלת. הרב יעקב אבוחצירא (1880-1805), סבו של הבבא סאלי, למד אצל אביו, רבי מסעוד. היה תלמיד חכם גדול, פוסק ועסק בקבלה. שימש כרב במחוז תפילאלת שבמרוקו ונדד בין הכפרים. בכל כפר שאליו הגיע קיבץ את היהודים, דרש בפניהם, שפט בין אדם לחברו ולימדם תורה. הרב אבוחצירא עסק רבות בקבלה אך התנה זאת בלימוד התלמוד. כתב פירוש לתהילים קי”ט על דרך הקבלה, ובספרו “גנזי המלך” הציע כמאתיים הסברים למילה הראשונה בתורה, “בראשית”. כתב ספרי שו”ת (“יורו משפטיך ליעקב”); וחידושים על התלמוד (“לבונה זכה”); ספרי דרשות ופירושים, וכן ספר פיוטים (“יגל יעקב”). ניסה לעלות לארץ חמש פעמים אך אנשי קהילתו מנעו ממנו. בפעם השישית (1879) מינה את בנו רבי מסעוד לשמש בתפקידו ויצא לדרך. הוא עזב את מרוקו, אך כשהגיע למצרים נפטר ונקבר בה[1].

נולד בשנת ה'תקס"ו (1805), בתאפילאלת שבמזרח מרוקו, לרבי מסעוד, צאצא לרבי שמואל אבוחצירא, בן למשפחת אלבז, משפחה רמת יחס (לימים תכונה "אבוחצירא"). בצעירותו למד אצל אביו תנ"ך וטעמי המקרא ולאחר מכן משנה ותלמוד.[2]

בידי צאצאיו ישנה מסורת שכבר בגיל שש עשרה היה מלא וגדוש בפרד"ס התורה, וזכה לדברי שבח מפי רבו הרב מרדכי בן שאול, אשר חיבר שיר לכבודו. לאחר שנסמך לרבנות על ידי הרב ישועה דנינו, החל לשמש כמנהיג הקהילה בתאפילאלת, ושימש בה כרב, מנהיג ודרשן עשרות שנים.

כבר בשנות השלושים לחייו, נחשב לאחד מגדולי רבני ופוסקי דורו, ועדות למעמדו הן שאלות שנשלחו אליו מכל גדולי מרוקו בדורו, שחלקן מובאות בספרי השו"ת של חכמי זמנו.

בנו ותלמידו, רבי אהרן, בהקדמה לספרו "דורש טוב", מעיד שאביו היה לומד בכל לילה 18 פרקי משנה בעל פה, וחוזר ולומד בפסוקים ובגמרא, ולא ישן אלא שנת ארעי, ומתעורר וקורא תיקון חצות, ולומד ספרי קבלה עד שעלה האור, ומשם הולך לבית הכנסת לתפילת שחרית, הוא ראש העשרה, ושם היה יושב ועוסק בתורה.

בנו ותלמידו, הרב יצחק, בהקדמה לספרו "מחשוף הלבן", מעיד שאביו מעולם לא שח שיחת חולין, וכשהיה ער לא שכב בפאת המיטה ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו היו במידה, במשקל ובמשורה, ורוב ימיו היו בתעניות לכפר על ישראל. [3]

הרב שלמה חיון, תלמידו המובהק, ששהה תדיר במחיצתו, וכדבריו בהקדמה לספרו "פתוחי חותם" – "שלא זזה ידו מתוך ידו", מתאר את אורח חייו בזו הלשון: "בהבלי העולם הזה מאס, ובמעשה הצדקה פזר ונתן לאביונים ולחכמים עמלי תורה".

רבי יעקב נהג להתבודד בלימודו שרובו היה בתורת הקבלה. נודע בגינוני קדושה, והתפרסם כבעל מופת ונס בערי המערב, במצרים, ובארץ ישראל. סופר שזכה ונגלה אליו אליהו הנביא. רבים היו באים אליו ממקומות שונים להתברך מפיו, והוא היה נערץ גם על ההמון המוסלמי בארצו ונכבדיו, והשתמש במעמדו לטובת היהודים. כן עסק בצרכי עדתו, בתיקון צורכי דת, שלום בית, והיה מכתת רגליו לאסוף כסף לחלקו לעניים. [4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] א' אהרן, רבני משפחת אבוחצירא "מאירים את העולם", הוצאת מכון אור לישרים, ירושלים, תשפ"א 2021.

[2] מאיר נזרי, קהילות תאפילאלת וסג'למאסא, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"ח 

[3] אקון נ', המסורת העברית במרוקו, בין זהות יהודית לזהות מכילה, הוצאת יד בן צבי, 2021